*שום דבר בעברו של עו"ד יואל רשף לא יכול היה לנבא את יחסיו הקרובים עם משפחת גבריאלי. כל-כך קרובים, שעו"ד מאיה גבריאלי, בת לאיש העסקים עזרא-שוני ואחות לח"כ ענבל גבריאלי, יושבת במשרד עורכי-הדין שהוא מנהל ברחוב בן-יהודה בתל-אביב. כל-כך קרובים, שבמהלך הימים האחרונים ייצג יחד עמה את אביה שוני, שנעצר בחשד לניהול הימורים בלתי-חוקיים ולהעלמות מס בעשרות-מיליוני שקלים.
ביום שני האחרון הותר לפרסום כי רשות המסים והמשטרה עצרו את גבריאלי, את בנו שלומי, את אחיו ראובן (שבינתיים שוחרר בערבות למעצר-בית), ואת מאיר אברג'יל ויורם צרפתי. מעצרו של צרפתי מעלה סוג של חיוך, משום שאביו, מנטש ז"ל, היה בין אנשי העסקים הראשונים שהתפרסמו בשעתו כמי שנקשרו בפוליטיקאים בכירים ובאותה נשימה גם באנשים שנחשדו בפלילים. אלא שמנטש לא היה חבר-כנסת, וגם בנו לא ישב בבית-המחוקקים.
הדור הנוכחי של אנשי העסקים מהסוג הזה מגלה אמביציה גבוהה יותר. הנה, ענבל גבריאלי הצליחה להיבחר לכנסת. יתרה מזו, השבוע התברר כי השתמשה בחסינות הפרלמנטרית כדי למנוע מהמשטרה לבצע חיפוש בבית אביה. ח"כ גבריאלי הגיבה לדברים ביובש: "השוטרים בחרו לכבד את החסינות ואת החוק - ובצדק". כך, בתמציתיות, קיוותה לסגור את הקרב התקשורתי שהתפתח השבוע על ראשה. במקומה שוגרו למרכז הבמה התקשורתית שני עורכי-דין פליליים, ציון אמיר ויואל רשף. אמיר הוא המוכר מביניהם, אבל רשף, בגלל קרבתו למשפחה, מסקרן יותר.
רשף נולד בפולין, וגדל בגבעתיים של מפא"י. מאוחר יותר היה טכנאי מטוסים בתל-נוף, ועבד כתובע משטרתי פלילי במחוז תל-אביב. הוא למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב, וסיים את לימודיו בהצטיינות ב-1980, אחרי שכבר היה שוטר ואף הנהיג ניסיון להקמת ארגון עובדים של שוטרים. הוא עזב את המשטרה כשהכנסת חוקקה את "חוק רשף", שאסר למעשה על התאגדות שוטרים בארגון ייצוגי.
משפחת גבריאלי, לעומת זאת, גדלה על ברכי האצ"ל. לפני כשלוש שנים עזרו לבת ענבל להיכנס לכנסת, אך לפני כחודש הודחו עמה מהמקומות הריאליים ברשימת הליכוד.
כמה זמן אתה עובד עם משפחת גבריאלי?
רשף: "20 שנה, ויותר. הכרנו בשעה שייצגתי לקוח שהקים שותפות עם ראובן גבריאלי. אלה היו עסקים של כיסויים מתנפחים של בריכות-שחייה, מיזוג אוויר וחימום. מי שהיה אז הלקוח שלי, דרש שאהיה עורך-הדין של השותפות. ראובן אמר או-קיי, והכרנו. התחברנו, ומאז אנחנו יחד".
אתה עורך-דין-הבית של משפחת גבריאלי?
"אין מושג כזה".
אשאל אחרת: אתה עובד איתם על ריטיינר?
"אני עוסק בכל הדברים שלהם. עסקים, חוזים, מקרקעין, מסים".
אז אתה בוודאי איש אמיץ.
"אל תטעי בעקבות מה שכתוב בעיתונות. הם רחוקים מהדימוי שהתקשורת מדביקה להם. אלה אנשי משפחה חמים, בעלי עסקים כשרים, אוהבי ארץ-ישראל וציונים גדולים".
איזה חלק מהעסקים שלך הם תופסים?
"חלק מכובד ביותר".
ואתם גם חברים?
"כן, בהחלט".
יש לכם גם עסקים משותפים?
"לא, אבל יש לנו מה שנקרא נכסים משותפים".
מה למשל?
"לשוני ולי יש קרקע משותפת ליד קיבוץ יקום".
לפני הפשרה.
"נכון".
ובחו"ל?
"לא".
איך אתה שומר על הפרדה בין עסקים שנתפסים כ"חשודים בפלילים", לבין עריכת-דין לגיטימית?
"על-ידי מקצוענות. אכלת פעם תפוח-אדמה לוהט בל"ג בעומר? כשאת מוציאה את התפוח מהאש הוא חם, נכון? אז את מקפיצה אותו לכל מיני כיוונים, בכל מיני זוויות".
ובדרך מקבלת כוויות.
"רק אם את לא מקצוענית".
עדיין, קרבה ממושכת כל-כך ללב המדורה עלולה להיות גם מפחידה.
"הדרך לתפקד היא להיות ענייני. חוץ מזה שאף אחד כאן לא עוסק בדברים לא חוקיים".
די! טוב, אחרי כל-כך הרבה שנים של חיים מוצלחים עם משפחת גבריאלי, יש לך ודאי איזו עצה טובה לתת לי לחיים.
"להסתגל, לראות את התמונה כולה. להסתכל על הדברים מבחוץ לכיוון פנימה. כך אפשר לראות את המכלול ולהגיע לתובנות פשוטות. הכי טוב - לפשט את הדברים".
החקירה הנוכחית, אתם אומרים, החלה ב-2004. אז למה היא התעוררה עכשיו?
"אף אחד לא יודע. אין לי מושג מדוע התעוררו דווקא עכשיו".
אולי בגלל הבחירות המתקרבות?
"לא".
אבל כשענבל הייתה חברת-כנסת חזקה, זה ודאי עזר לכם.
"אין לי מושג מה קרה שם".
השבוע היא גירשה את השוטרים מבית אביה בזכות מעמדה המשפטי.
"אין לי מושג מה קרה שם. לנו אין ספק שהחשדות מופרכים. יש כאן איזה משהו שיצר גל אנטי-גבריאלי - ראובן וגם שוני. אולי בגלל שהם כל-כך מתוקשרים ומצליחים".
הכניסה של ענבל לכנסת חיזקה את הפרסום. אולי זו הייתה טעות מבחינתם?
"ענבל? לכל ילד מגיע לקבל את הטוב ביותר. ענבל למדה משפטים, והיא משכילה ונבונה".
ולכן גם עוזרת לכם בתיק הזה?
"לא, אין לה קשר לזה".
אתה מפחד שעם כזו קרבה למשפחה, המשטרה תתקוף גם אותך?
"לא, למה?".
אמרת שאתם שותפים בנכסים אחדים, ושאתם מבלים יחד.
"לא. אנחנו רק קונים לפעמים קרקע יחד. זה הכול".