גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכל נשאר במשפחה

דנה טל אף פעם לא הרגישה שיש בעיה עם עבודות האמנות של אביה, שבמשך שנים צילם את המשפחה בעירום. במובן מסוים היא גם ממשיכה אותו עכשיו, עם עבודת הוידיאו "סבתא שלי אוהבת אותי", שמציגה במוזיאון חיפה. "אם אין לך בסיס מוצק של המשפחה שלך, אתה מאוד תלוש", היא מסבירה

"שולה, את אוהבת אותי?" שואלת דנה טל את סבתא שלה, וסבתא של דנה טל עונה: "מה זה נקרא אוהבת? את שייכת למשפחה, את נחמדה. וזהו". כך, באמצעות שאלה אחת ויחידה שחוזרת ונשאלת, ומבעד לתשובותיה הנחרצות של אשה מבוגרת שמתעקשת לנמנם במיטתה הצבעונית ומסיתה עיניה מהמצלמה, מצליחה דנה טל, בסרטון קצר בן שש דקות ובו שוט אחד בלבד, להגיש לצופה מנה מזוכחת ומצמררת של קונפליקטים בין-דוריים, שאלות פילוסופיות על מהותה של אהבה, על מוסד המשפחה, על זקנה, על אמונה ועל קריסתן של האידיאולוגיות הגדולות.

"סבתא שלי אוהבת אותי", הוא שמו של הסרט, שמוצג כעת במוזיאון חיפה במסגרת התערוכה הקבוצתית החדשה "רגשות מעורבים" (ראה בוקסה). הסרט הזה גם זכה בפרס הקולנוע האקספרימנטלי בפסטיבל ירושלים האחרון. חודש לאחר הזכייה סבתא שולה נפטרה.

"בזמן הפסטיבל היא הייתה בבית חולים, אחרי ששברה את היד. ההדרדרות הייתה מהירה. במהלך השבעה המשפחה הפעילה עלי לחץ קבוצתי אדיר להקרין את הסרט, למזלי הצלחתי להימנע מזה," אומרת טל. "תמיד בשבעה מדברים רק בשבחיו של המת, גם אם זה לא תמיד נכון, רק מדי פעם יש הבלחות של מה שקרה באמת. ובסדר לי עם זה, דווקא בתוך המשפחה אני לא רוצה להתסיס את זה, זו לא הייתה המטרה. צילמתי את סבתא וקראתי לזה 'סבתא אוהבת אותי', זה נשמע בטח נורא רומנטי. אבל זה סרט שמציג את סבתא באור לא כל-כך יפה, ובכלל את כל היחסים בתוך המשפחה בצורה לא הכי מחמיאה".

כל אחד אינדיבידואל

כשדנה טל מדברת על משפחתה, במקרה הזה היא מתכוונת למשפחה המורחבת. במסגרת התא המשפחתי המצומצם שלה היצירה האמנותית היא בת בית קבועה. אמה, בעבר שחקנית ובובנאית, היא מרצה לאמנות. אבא שלה הוא הצלם בועז טל, שבכמה מסדרות הצילומים המפורסמות שלו מככבים הוא בנותיו ואשתו, מצולמים בביתם, פעמים רבות בעירום. "כל העשייה בבית היא משפחתית, אז מבינים את השפה", היא אומרת. החשיפה המוקדמת לעדשת המצלמה היא אולי חלק מההסבר לכך שטל, בת ה-25, כבר מלמדת צילום באניברסיטת תל אביב, לומדת לתואר שני, מצלמת כמה סרטים במקביל, מפיקה (שני סרטים שצילמה והפיקה השתתפו בפסטיבל קאן) מביימת והספיקה להציג כבר בכמה תערוכות.

סבתא שולה, אמה של אביה, הייתה גם היא אמנית - ציירת. היא השתייכה ל"קבוצת העשרה" שהיו תלמידים של זריצקי ושטרייכמן והייתה ממקימי כפר האמנים עין-הוד.

"סבא וסבתא שלי היו שניהם אתאיסטים אדוקים", מספרת טל, "אנשים מדור הציונות שהגיעו לארץ בשנות השלושים, שהקימו ועשו, היו מאוד כאילו אירופים מודרניים אינטלקטואליים. הם לא אהבו לבוא לליל הסדר ולא העריכו ארוחות משפחתיות - כל אחד אינדיבידואל, בדעות שלו לעצמו. ואז כשסבא שלי נפטר - הבקשה האחרונה שלו הייתה שכל המשפחה תבוא אליו יחד. כולנו באנו יחד ביום שישי בערב, ושבוע אחרי כן הוא נפטר. זו הייתה מין תוכחה כזו מול כל המשפחה - שאם סבא, שהיה נגד זה כל השנים, זו הבקשה האחרונה שלו - אז יש פה סוג של איחוד שהוא חשוב. סבתא שלי נשארה לבד עוד איזה חמש שנים אחריו, וזה לא הגיע אליה, ההערכה של המשפחה".

" אז היא נתפסה בעינייך כאדם קר?

"לא. שיחקנו המון, ציירתי איתה ותפרנו בגדים לברביות ביחד. זה לא שהיא לא הייתה סבתא, אבל צורת ההבעה שלה של חום ואהבה הייתה שונה. אני לא מאשימה אותה. היא נתפסה בעיני בתור טיפוס מאוד חזק, מאוד בטוח בעצמו, לא היו אצלה סימני שאלה. היא מאד התעקשה על דעותיה ולפעמים הדעות שלה לא היו משפחתיות במיוחד".

" איך התנהלו הצילומים לסרט?

"היה לי את הרעיון, הגעתי לבית אבות, הושבתי אותה על כסא על יד חלון עם אור שנופל עליה נורא יפה, הקמתי מצלמה ותאורה, הכל היה נורא מושקע. אבל היא הייתה בטוחה שזו מצלמת סטילס ישנה שיש לה חשיפה נורא ארוכה, אז היא לא ענתה לי ולא מצמצה, רק ישבה שם כל הזמן ולא זזה. כשהיא התעייפה היא נשכבה במיטה ולא יכולתי להפעיל אותה יותר. אז הייתי צריכה לעלות על המיטה בשביל לצלם, וזה מה שיצא בסוף.

"כל פעם נורא פחדתי לשאול את השאלה הבאה, כי לא ידעתי כל כמה זמן היא שוכחת. הייתה לה סוג של סניליות, כך שכל פעם ששאלתי אותה, היא בעצם שכחה שכבר שאלתי אותה קודם. היה לי קשה לשמוע את התשובות האלה. רק אחרי הרבה צפיות אני באמת יכולה להגיד שאני מחוסנת לזה שזו סבתא שלי. זה קשה, כשאת שואלת את סבתא שלך אם היא אוהבת אותך והיא לא עונה 'כן מותק, אני אוהבת אותך'. זה אמור להיות פשוט וקל. הרבה זמן לקח לי לשמוע מעבר לתשובות".

" ומה יש מעבר לתשובות?

"אני חושבת שיש פה ביקורת על המפעל המשפחתי. למה היא לא יכלה לשקר ולהגיד לי כן? או למה היא צריכה להגיד לי כן? שתגיד שהיא לא אוהבת אותי. הרי אם היא יכלה לבחור מתוך 50 נכדות, היא לא בהכרח הייתה בוחרת בי. יש פה המון מעגלים, כמו הזקנה או הסניליות הזו שבעיני היא קורעת - זה לא הגיוני, בן אדם שהיה כל-כך חד וצלול, פתאם לא מזהה אותך ואתה לא ממש מזהה אותו. סבתא שלי שהייתה אמנית סנובית חבל על הזמן, כשהיא הייתה בבית אבות, בכל מסיבת פורים היא הייתה עולה למיקרופון לשיר. והיא הייתה הכי נגד זה כל החיים. זה מוזר - הם משתנים לגמרי".

ההתעסקות האמנותית במשפחה ובמשפחתיות זורמת אל דנה טל מאביה הצלם - ביצירה שלהם אפשר לזהות הרבה קווים מקבילים. שבע שנים לפני הסרט הזה צילם בועז טל, במסגרת הדוקטורט שלו על סרטן השד, את שולה אימו חושפת חזה, כשאחד משדיה כרות. גם כאן עומדת אותה ראש משפחה במרכז היצירה, שמצביעה על מום שהיא נושאת עימה, על בלות, על כאב.

"היא תמיד כיסתה את זה והסתירה את זה, שאפילו שהמשפחה הקרובה לא תדע. אני לא ידעתי, ופתאום היא חושפת את זה. זו בעיני תמונה שהיא מאוד נוגה, מאוד כואבת, היא חושפת את זה גם כלפי הבן שלה וגם כלפי חוץ, זה סוג של שיא של העבודה שלו בעיני".

בלי קונוטציות מיניות

" למה ההתעסקות במשפחה?

"כי זה הבסיס לחיים. החבר שלי אומר שאני נורא משפחתית, נורא חשובה לי שלמות המשפחה, שכולם יהיו בסדר. זה סוג של חינוך שהוא נורא שונה מהיחסים שלנו עם סבתא המצולמת. זה לא שיש לנו ארוחות כל יום שישי יחד, או שאנחנו משפחה מסורתית, זה לא שזה החלום האמריקאי הוורוד, יש הרבה כעס ומתחים. אם אין לך בסיס מוצק של המשפחה שלך, אתה מאוד תלוש בעיני, במיוחד בעולם שהוא מראש תלוש מכל אידיאולוגיה או משמעות. יש דגש על זה, גם בהתעסקות של אבא שלי, שמצד אחד יש בה משהו שהוא מאוד שלו - אני האמן, אני היוצר, ומצד שני אנחנו כולנו איתו, מאחוריו".

מלבד העיסוק בתא המשפחתי, יצירתו של בועז טל עוסקת רבות גם בגוף העירום. צילומי ההורים והילדות המעורטלים שהופיעו במוזיאונים זכו פעמים רבות לביקורת נוקבת ומטרידה מצד התקשורת.

כשאני שואלת את טל איך היא מרגישה היום מול התמונות האלה, היא מבקשת להדגיש את עמדתה הנחרצת, למען הסר כל ספק:

"זה לא הפריע לי אז וזה לא מפריע לי עכשיו. מה שמפריע לי זה התגובות של האנשים. אבא שלי היה מצלם את כל המשפחה בעירום בסוג של העמדות מאד מלאכותית בבית, של סצינות מתוך תולדות האמנות המערבית בשחור-לבן. זה היה קורה ביום שבת בדרך-כלל, זו הייתה בשבילי סוג של חוויה שהיא כיפית.

"עכשיו - אני לא יכולה להגיד לך שאני זוכרת את אבא שלי אומר לי: תתפשטי, מצטלמים! זה לא היה זה, זו היתה סוג של הוויה שקרתה בבית, ההורים מתוך בחירה הצטלמו בעירום, ואני והאחיות - ברגע שהתחלנו להרגיש לא נוח עם זה - אז אנחנו מצולמות עם בגדים. בתקופת הרטרוספקטיבה של אבא שלי במוזיאון תל אביב ב-2001 היה סוג של הייפ תקשורתי עם כל מיני גיא פינס וכתבות בעיתון. זה הפריע לי, כי התעסקו בשטויות ולא באמנות עצמה. כל מיני יפי נפש קראו לזה ניצול, אבל אם את מסתכלת עכשיו על אמנות בעולם, או על תולדות האמנות, זה לא דבר שהוא לא מקובל.

"אני לא מרגישה שעוללתי משהו או שעוללו לי. אין בזה קונוטציות מיניות. זה לא שהעירום אצלנו הפגנתי, זה יותר עניין של אין צורך להסתתר כל הזמן. אחד הדברים שהתמונות של אבא שלי מדברות עליו כל השנים, זה שככה הגוף נראה, לפעמים משמינים, לפעמים מתפתחים, ככה הגוף מתבלה לפעמים, וזה שחסר שד לא אומר על מישהי שהיא פחות מושלמת".

" העירום מופיע גם ביצירה שלך?

"צילמתי פעם עבודה עם אמא שלי כששתינו בעירום אחת מול השנייה. זה היה אחרי שמצאתי תמונה של הגוף של אמא שלי בשחור-לבן כשהיא הייתה צעירה, וזה פשוט קופי שלי. בהתחלה התבלבלתי. לא ידעתי שזו היא, לא זכרתי מי צילם אותי ככה. אז צילמתי אותה בטקס האיפור של הבוקר שלה, ואחר-כך צילמתי את עצמי עושה את אותם דברים אחריה, ובלי לכוון לזה, הכל היה פשוט בדיוק אותו דבר, כל התנועות, צורת ההחזקה של העיפרון. ואני בכלל לא מתאפרת". "

"רגשות מעורבים", שנפתחה ב-18.2, היא הראשונה בסדרת התערוכות שאוצרת תמי כץ-פרימן במסגרת תפקידה החדש כאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה לאמנות. לצד אמנים ישראלים, היא מציגה מבחר מפתיע ומרשים ביותר של אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה כמו נאן גולדין, ביל ויולה ו-וולפגנג טילמנס.

עוד כתבות

דין ברכה / צילום: שרון קנה

"כשאני חוזר מהעבודה מתחיל החלק המוזיקלי של היום"

דין ברכה (28) הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת M51 ● טווח שכר: 35-30 אלף שקל

 

שלמה גרופמן, יו"ר איילון / צילום: איל יצהר

העימות באיילון הוכרע: היו"ר גרופמן פורש, בהתאם לרצון בעל השליטה רחמני

החברה דיווחה הערב כי הצדדים "ויתרו, באופן הדדי, על כל הטענות, התביעות והדרישות" ● ב-11 ביוני תתקיים האסיפה הכללית שבה ייבחר יו"ר חדש לחברה

דרור נגל / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אזורים לשעבר מצטרף לחברת ההשקעות תדאה

דרור נדל הודיע בסוף מרץ על פרישתו מראשות אזורים, בתום שש שנות כהונה בתפקיד, שבו התחיל לכהן בפברואר 2013 ● תדאה פועלת בתחום ההשקעות בחברות שונות, והדמות הדומיננטית בה הוא המנכ"ל מוטה (מרדכי) גורפונג, מבעלי השליטה בה

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע מגיעה להסדר עם אוקלהומה בפרשת האופיואידים: תשלם למדינה 85 מיליון דולר 

לדברי טבע, "החברה שמחה לשים את התיק באוקלהומה מאחוריה, והיא מוכנה להגן על עצמה בנחישות נגד תביעות נוספות, כולל המשפט הקרב בבית המשפט הפדרלי בקליבלנד, המרכז את רוב התביעות" ● המניה ירדה היום בת"א 2.5%

הפגנת האופוזיציה / צילום: אמיר מאירי

תעלומה במוזיאון: כמה אנשים באמת השתתפו בהפגנת האופוזיציה אמש בתל אביב?

יאיר לפיד טען כי להפגנה אמש הגיעו מאה אלף איש, אולם לחלל האוויר נזרקו גם הערכות נמוכות בהרבה, והמשטרה מצידה הפסיקה לפרסם נתונים ● בדיקה של אחת מחברות הסלולר שהגיעה לידי "גלובס" חושפת את המספר האמיתי

ויצמן 12, רמת השרון / הדמיה: יח"צ

תמ"א 38 ברמת השרון: "מקווים שנצליח להיכנס למכסה של העירייה"

דיירי הבניין ברחוב ויצמן 12 בעיר מנסים לקדם פרויקט הריסה ובנייה כבר תשע שנים ● העירייה קבעה מכסה של 1,500 דירות חדשות בהתחדשות עירונית, והם מקווים שיספיקו לקבל היתר לפני שתיגמר המכסה

טקס הסמכת עורכי דין (למצלומים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר

סקר: שליש מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-11 אלף שקל ברוטו. וכמה מרוויחים באלפיון העליון של המקצוע?

מבעד לעטיפה הנוצצת מתברר כי משכורתם של מרבית עורכי הדין בישראל מפתיעה לרעה ● לפי סקר שערכה חברת הייעוץ GLawBAL בהנהלת עו"ד דודי זלמנוביץ', כמחצית מ-65 אלף עורכי הדין הפעילים בישראל מרוויחים שכר חודשי ברוטו הנמוך מ-15,800 שקל ● בנוסף, עולה כי הפערים בין העשירונים התחתונים לעשירונים העליונים דרמטיים - בעשירון העליון משתכרים מעל כ-40 אלף שקל בחודש

מתחם הדולפינריום והמגרש החלופי ליד מסגד חסן / צילום: יעל ניר

מחרל"פ ועד ברונפמן: עסקת הדולפינריום מגיעה לרגע האמת. זו רשימת המרוויחים המלאה

לאחר שורה של דחיות תקיים היום מועצת מקרקעי ישראל דיון מיוחד בעניין עסקת החלפת הקרקעות השנויה במחלוקת על חוף ימה של ת"א ● בעלי הקרקע הכוללים את המשפחות העשירות בישראל טוענים כי בית המשפט כבר הכריע בעניין, ולכן יש לאשר את העסקה בהקדם ● ומה חלקו של הרצל חבס?

יזהר אפרתי, מנכל IBBLS / צילום: יחסי ציבור

שינוי ארגוני בקבוצת קוקה קולה ישראל: שתי חברות האלכוהול ימוזגו לחברה אחת

מנכ"ל IBBLS ימונה לנהל את קרלסברג ישראל, ואילו המנכ"ל הנוכחי שלה יעבור למערך הפעילות של החברה החדשה שרכשה הקבוצה בדרום אפריקה - Clover ● בנוסף, מערך השיווק של פריגת, שכיום פועל תחת קרלסברג ישראל יעבור לכפיפות מנכ"ל נביעות

 

אילן שילוח/צילום: יחצ

משרדי הפרסום יורדים מהגדר: מקאן ת”א, ראובני-פרידן וגיתם יאפשרו לעובדים להשתתף במחאת החסינות

יו"ר קבוצת מקאן, אילן שילוח: "זה לא נוח לקום ולדבר, אבל מדינה שאין בה איזונים בין רשויות השלטון היא לא מדינה שעסקים ירצו לפעול בה" ● אודי פרידן מראובני-פרידן: "כל ארגון חייב לאפשר לעובדיו למחות" ● מנכ"ל גיתם, עדו הר-טוב: "עלינו לפעול עם לפידים גדולים בתוך החושך הקרב"

שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר

ארגז הכלים של משה כחלון מתפרק, ולאף אחד לא אכפת

הפוליטיקאים הבודדים שדיברו על מדיניות דיור לפני הבחירות, ובראשם כחלון, נכוו מהבוחרים • כעת סמכויות הדיור המרובות שריכז שר האוצר במשרדו בקדנציה הנוכחית עומדות "לנדוד" למשרדים אחרים, אבל נראה כי אין באמת מי שיודע מה לעשות בתחום, למעט הסיעות החרדיות ● פרשנות

כנס המחאה של עורכי הדין בשבוע שעבר / צילום: שלומי יוסף

מחאת עורכי הדין מפלגת את הקהילה המשפטית: אינטרסנטים או פטריוטים?

האיומים של שופטים ועורכי דין לשבש את עבודת המערכת במידה שהליכי החקיקה שיפגעו במערכת המשפט יקודמו - מעוררים סערה • פרופ' יובל אלבשן: "עורכי הדין שמאיימים להשבית את המערכת הם אלו שמגינים על המושחתים" • גיורא ארדינסט, ממובילי המחאה: "אנחנו פועלים ממניעים פטריוטיים" • פרופ' אבי בל: "השבתה תגרור משבר חוקתי"

המרכז  של WEWORK שצפוי לקום/ צילום הדמיה: אמפא נדל"ן

WeWork מגיעה לפתח תקוה: מקימה מרכז ענק שישתרע על שש קומות בצומת גהה

המרכז יוקם על חורבות "פיל לבן" ויכלול 15 אלף מ"ר עם 3,000 עמדות עבודה • ענקית חללי העבודה תשכור את הנכס מאמפא נדל"ן • אחת הסיבות לבחירה במיקום זה היא הנגישות התחבורתית והעובדה כי הקו האדום של הרכבת הקלה צפוי לעבור במקום בעתיד • צפי לפתיחה: שנת 2020

הכניסה למפעל של פיאט קרייזלר במישיגן / צילום: רויטרס

פיאט קרייזלר יורדת מהמדף? הציעה מיזוג בחלקים שווים לרנו

בהודעה לעיתונות אמרה פיאט קרייזלר ש-50% מהחברה הממוזגת יוחזקו בידי בעלי המניות שלה, ו-50% האחרים בידי בעלי המניות של קבוצת רנו (Groupe Renault), ב"מבנה בעלות מאוזן" ● החברה הממוזגת תהיה יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם במונחי ייצור, לאחר פולקסווגן וטויוטה, ולפני ג'נרל מוטורס

משטרה / צילום: שאטרסטוק

הרוג מס' 21 בתאונות בנייה: נהרג בעת התקנת מערכת סולארית

ההרוג הוא ואסים אבו כף אלבאז, תושב הכפר הבדואי אום בטין, שנהרג בעת התקנת מערכת סולארית על גג מפעל "תבניות כל" באשקלון

שלי יחימוביץ' / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חסינות שוב על הפרק: כמה גורפת הייתה תמיכת הליכוד בביטול החסינות האוטומטית?

שורת עבירות פליליות שביצעו ח"כים הובילה את הכנסת ב-2005 לשנות את החוק שמעניק להם חסינות אוטומטית ● מי הצביע בעד התיקון? לפי שלי יחימוביץ', "הצביעו בעדו כל חברי הליכוד" ● האם היא מדייקת? ספרנו אצבעות ● המשרוקית של גלובס

עתודות קרקע בדרום חולון / צילום: Shutterstock

חולון מציגה: איך ייגמר הקרב הלוהט על 13 אלף דירות ו-2.5 מיליארד שקל

יותר מ-13 אלף דירות יוכלו להיבנות בעתודת הקרקע העיקרית של חולון, תוכנית ח/500 בדרום העיר ● הוועדה המקומית הוציאה שומות להיטלי השבחה שמסתכמות במיליארדים, אולם פעם אחר פעם השמאים המכריעים מקטינים את השומות בעשרות אחוזים

רכישת דירה / צילום: Shutterstock

הכלכלנית הראשית: הצעירים רושמים שיאי רכישת דירות, המשקיעים נותרים בחוץ

מהסקירה של הכלכלנית הראשית עולה כי הרבעון הראשון של 2019 המשיך את המגמה של גידול משמעותי בעסקאות הנדל"ן ● בין ינואר למרץ בוצעו 27,700 עסקאות לרכישת דירות, כשמחצית מהעסקאות בוצעו ע"י צעירים

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

ליברמן דחה את הפשרה והודיע כי יצביע בעד פיזור הכנסת

(עדכון) המפלגות החרדיות קיבלו את מתווה הפשרה של נתניהו לגבי חוק הגיוס, אך ליברמן הודיע כי הוא דוחה סופית את המתווה

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

לא רלוונטיים? לידיעת כחלון ופולקמן, זה מה שאפשר וראוי לעשות עם ארבעה מנדטים וים הבטחות לציבור

למרות שמפלגת כולנו איבדה יותר ממחצית מכוחה אחרי הבחירות האחרונות, עדיין הצביעו לה יותר מ-152 אלף איש ויש לה אפשרות להשפיע על הדמוקרטיה, למנוע פגיעה במערכת המשפט ולשמור על הכלכלה ● מה מסוגל כחלון לעשות עם ארבעה מנדטים בלבד? נחלצנו לעזרתו ● פרשנות