נניח שהקמתם עסק. חלמתם על משהו גדול, אבל בשל ההון העצמי המוגבל שברשותכם הסתפקתם בחנות קטנה, נניח מכולת. אחרי סיעור-מוחות קצר עם החברים והמשפחה הענקתם לה את השם הקליט: "הכול בזול". המכולת שלכם אמנם לא מזעזעת מהיסוד את ענף הקמעונות הישראלי, ולא גורמת לנדודי-שינה לדנקנרים ולבורוביצ'ים, אבל היא צוברת קהל לקוחות מכובד שמספק לכם פרנסה ראויה במשך שנים רבות.
יום אחד, קרוב ל-20 שנה אחרי שפתחתם את המכולת, מחליט אחד הטייקונים הגדולים במשק לפתוח רשת-שיווק חדשה ובומבסטית, וקורא לה גם כן "הכול בזול". באמצעות משאביו הכספיים העצומים הוא מגייס את מיטב הפרסומאים והבמות, ומפרסם את הרשת שלו ברחבי-הארץ כולה. הוא זוכה לפופולריות חסרת תקדים, ולרווחים עצומים. עד מהרה, מתחיל הטלפון שלכם להיות מוצף בפניות של לקוחות שלו, שמבקשים לברר פרטים או להתלונן על הרשת. כשהם מגלים שאתם לא נציגי הטייקון, הם זועמים עליכם ומגיבים בחוסר סבלנות, או לחלופין הם מגחכים על-כך שאתם, הקטנים, מעיזים "לרכוב" על תהילה שלא לכם.
זו פחות או יותר, הדרך שבה מציג את סיפורו אילן דנינו, בן 36 מתל-אביב, בעליו של עסק קטן בשם "אולפני כוכב נולד" - שמספק ללקוחותיו את האפשרות להקליט בעצמם שיר באיכות של אולפן מקצועי, ובמקביל מארגן תחרויות כישרונות כשלזוכים מופק כפרס, תקליט שדרים. נשמע מוכר?
ואכן חייו של דנינו השתנו לבלי היכר באביב 2003, אז העלתה לשידור זכיינית ערוץ 2, קשת, את תוכנית-הדגל שלה "לא נפסיק לשיר - כוכב נולד", בהפקת "טדי הפקות", ענקית הבידור שבבעלות טמירה ירדני. "זה תפס אותי בכל מקום", אומר דנינו בראיון מיוחד ל-G, "ראיתי את התוכנית ממש לדקה ומיד זפזפתי הלאה, לא הייתי מסוגל מבחינה נפשית להסתכל בזה". בזמן שבטדי הפקות ובקשת ספרו את המיליונים שהכניסו לכיסיהם מהודעות ה-SMS, וממקבצי הפרסומות עתירי הרייטינג, מצבו של דנינו החמיר. "המצב הפיננסי שלי רק הלך והתדרדר", הוא אומר, "זה פגע בעסק בהיקפים של הרבה מאוד כסף. כל השנים פרסמתי והשקעתי, ופתאום בא מישהו אחר, קוטף את הפרח וממשיך איתו הלאה. זה שהם טלוויזיה ואני אזרח רגיל, עם כל הכבוד, לא אומר שיש להם איזו זכות לרמוס זכויות של בן-אדם ולמחוק אותן כאילו לא היו".
כשנתקל בבעיה, טוען דנינו, הוא פנה לטדי הפקות, בבקשה שיחדלו מהשימוש בסימן המסחרי שהעסק שבבעלותו עושה בו שימוש קרוב ל-20 שנה. משלא הגיעה התייחסות כלשהי, פנה דנינו לרשם הפטנטים וסימני המסחר, והחל בהליך לרישום "כוכב נולד" כסימן מסחר שבבעלותו. חודש אחריו הגישו טדי וקשת בקשה זהה. "לא קיבלתי מהם שום התייחסות, לא תשובה ולא כלום, התעלמות טוטלית", הוא אומר. בקשת ובטדי מביעים תמיהה על-כך שדנינו שלח את המכתב רק באוגוסט, חודשים אחדים לאחר עליית התוכנית לאוויר, ובנוסף הם טוענים שהפנייה כלל לא התקבלה אצלם (בדיון המשפטי הם נמנעו מלטעון זאת).
בכל מקרה, אומרים שם, בעל עסק סביר לא היה מסתפק בפנייה אחת, אלא פונה שוב ושוב עד למתן תשובה. "את הטיפול בנושא עשתה עורכת-הדין שלי", מגיב דנינו, "היא גם התקשרה אליהם והעבירו אותה לכל מיני מקומות. אחרי שראינו שאין התייחסות פנינו לרשם. תבין, אני התחלתי להרגיש שלמעשה העסק שלי לאט-לאט בורח לי מהידיים. בשלבים יותר מוקדמים זה הגיע למצב שאנשים היו מתקשרים אלי ואומרים לי 'למה לא קיבלתם את הבת שלי לאודישן' או 'איפה האודישנים מתקיימים', כל מיני הטרדות באי-מיילים ובטלפונים. הייתי מאוד נסער. אנשים היו אומרים לי 'אתה מתחזה, אתה לא כוכב נולד'. לך תסביר להם שאני למעשה 'כוכב נולד' המון-המון שנים ושנגרם לי פה עוול מאוד גדול. לא רציתי את כל האי-הבנה הזו, היא רק הזיקה לי וגרמה לי להיכנס למצבים נפשיים קשים".
למה בדיוק?
"איבדתי את המשפחה שלי כתוצאה מכל המאבק הזה. אני כרגע בהליכי גירושין, וזה נבע מהלחץ שהייתי בו באופן תמידי, החששות שליוו אותי והדאגות. עקב הפגיעה בפרנסה זה הגיע גם לפן הכי אישי שלי. זה אומר להיכנס לחרדות, לא לישון בלילה, לפעמים לקחת כדורי-שינה בשביל להירדם. כל החיים שלי הפכו להיות סביב העניין הזה, שהוא מבחינתי הגנה על הבית שלי". בעדותו בפני הרשם הוסיף דנינו גם כי אנשים הגיעו לאולפנו ו"איימו עליי בכל מיני דברים". פרקליטי טדי וקשת טענו כי הבלבול בין הצדדים דווקא היטיב עם דנינו, וכי בעל עסק שיש לו מוניטין היה עושה הכול כדי למנוע בלבול בינו לבין עסק אחר. דנינו טוען מנגד שכשהחל הבלבול הוא הוסיף כותרת ברורה באתר שהבהירה שאין לו קשר לתוכנית. הפוסק דחה את טענות קשת וטדי הפקות בעניין.
"מוכן לשקול כל הצעה שתגיע"
התגובה האוטומטית של מתבוננים מהצד עשויה להיות שאולי דנינו מנסה, כפי שטענו בהמשך קשת וטדי, "לרכוב על הגב" של הצלחתן. אלא שנימוק זה של "הקוזאק הנגזל" הרשים הרבה פחות את הפוסק במשרד רשם הפטנטים וסימני המסחר, נח שלו שלומוביץ, שקבע בדצמבר האחרון כי הליכי רישום בקשתו של דנינו יימשכו כסידרם, ואילו בקשתן של קשת וטדי תימחק.
המשמעות הכלכלית של ההחלטה עשויה להיות עצומה. אם תאושר בקשתו של דנינו והסימן יירשם על שמו, יהפוך איש-העסקים הצעיר לבעליו של מותג הבידור החזק בישראל (ראו מסגרת). טמירה ירדני, מוזי ורטהיים, חיים סבן ושאר בעלי-ההון המחזיקים במניות קשת (ראו טבלה) ייאלצו במקרה כזה לבחור בין שתי אפשרויות לא מלהיבות: האחת, לוותר על המותג ולכנות את העונה הקרובה של תוכנית הדגל שלהם בשם חדש. השנייה, לרכוש מדנינו, סביר להניח שבסכום נכבד למדי, את המותג שהם בעצמם העלו לגדולה.
"אני מוכן לשקול כל הצעה שתגיע מצידם", אומר דנינו. "כמובן זו צריכה להיות הצעה שתהיה הולמת את כל עוגמת הנפש שעברתי, ואולי גם אעבור בעתיד".
ובמספרים?
"אני מעדיף שלא לנקוב בסכומים".
בכל זאת, נראה שתוכל להרוויח מעיסקה כזו יותר משהיית מרוויח בעסק שלך.
"אני לא בא מהנקודה הזו של למכור או לא למכור, כן כסף או לא כסף. אני בא להגן על זכות הקיום שלי, על הפרנסה שלי".
בקשת ובטדי טוענים שהאפשרות שייווצר מצב שבו דנינו יוכל למכור להן או לגורמים אחרים את הזכות להפיק תוכנית טלוויזיה בשם "כוכב נולד" מדגישה את האבסורדיות בפסיקה לטובתו, שהרי דנינו מעולם לא עסק ולא הוכיח כוונה לעסוק בתחום הטלוויזיה. מהות הסכסוך, הם טוענים, נוגעת לעובדה שדנינו הגיש את בקשתו לרשם הפטנטים וסימני המסחר לגבי כל התחומים הכלולים בסעיף השירות הרלוונטי, ולא רק לגבי התחומים המצומצמים שבהם עסק. הרשם, לטענתם, היה צריך לפרוט את הסעיף, שכולל גם "ארגון תחרויות בידור" וגם "הפקה והצגה של תוכניות טלוויזיה", לפרטים. אלא שבצד טענה זו, קשת וטדי דורשות בערעורן לעליון שהסימן ירשם על-שמן בלבד.
דנינו, מדוע ביקשת לרשום את הסימן גם לגבי תוכניות טלוויזיה - תחום שמעולם לא עסקת בו?
"זה לא מדויק. ב-2000 התחלתי להיכנס לתחום והראיה היא שפניתי לגופים שונים כדי לחבור איתם להפקה טלוויזיונית. בנוסף, אחרי שראיתי שהם לקחו לי את השם ללא כל התחשבות ונקיפות מצפון, החלטתי גם אני לפעול באותה הדרך ולדרוש את הסימן על כל היבטיו. החלטתי להשיב על הזלזול שלהם באותו מטבע".
בכל מקרה, בטרם יזדקק דנינו להתמודד עם "בעיות טובות" כגון מכירת המותג הנוצץ, הוא ייאלץ לעבור שתי משוכות נוספות בהליך הארוך מול ברוני התקשורת. הראשונה, ישנה אפשרות שהרשם יסרב לרשום את הסימן "כוכב נולד" על-שמו בטענה כי מדובר ב"סימן גנרי", כזה שנעשה בו שימוש כה רווח בציבור עד שאינו ראוי להגנה ברישום, או לחלופין ב"סימן מתאר", כמו "חדשות הספורט" - שם שערוץ הספורט נכשל לאחרונה בניסיון לרשום אותו כסימן מסחרי. המשוכה השנייה נעוצה בערעור שהגישו לאחרונה טדי הפקות וקשת לבית-המשפט העליון. אולם בהתחשב בהיסטוריה, שלפיה העליון כמעט שלא נוהג לשנות את החלטות הרשם, נראה כי סיכוייו של דנינו בירושלים לא רעים.
"הרצחת וגם ירשת"
אולפני "כוכב נולד" הוקמו במקור ב-1986 על-ידי מיקי ארז, איש-עסקים שעזב מאז לארצות-הברית. אז, בימים שערוץ 2 עוד לא התחיל אפילו בשידורי הניסיון שלו, נינט עדיין לא חגגה יום-הולדת שלוש, וענקית הבידור טדי הפקות טרם הוקמה, הופיעו בעיתונות פרסומים רבים אודות הרעיון המקורי של האולפן, שמקבל אליו את כל מי שמעוניין לשיר. "לא חשוב אם ניחנתם בקול ערב או בקול ערב", נאמר בפרסום ססגוני במיוחד שלו זכו האולפנים לאחר שערכו בהתנדבות, הקלטות לאסירות בכלא נווה-תרצה.
ב-1999 רכש דנינו את האולפנים מידי ארז. הוא מסרב לפרט באיזה סכום או לפרט היקפי מכירות ופרסום - סירוב שבגינו טוענים בקשת ובטדי שדנינו לא הוכיח שיש לו מוניטין בסימן. "אני לא חייב דין וחשבון לאף אחד לגבי הסכום שבו קניתי את העסק", הוא משיב, "זה יכול להיות מיליון דולר ויכול להיות 10 אלף דולר, זה עניין שלי. לגבי היקפי מכירות ופרסום - העסק קיים משנת 1986. כמות השנים מדברת בעד עצמה. כל השנים שמתי המון כספים בפרסום וביחסי-ציבור, העסק הרי לא התנהל מעצמו ולכן הטענה הזו מופרכת מהיסוד".
בשנת 2000 החליט דנינו לנסות להרחיב את פעילות האולפנים באמצעות הפקת תוכניות בשיתוף-פעולה עם הטלוויזיה. בספטמבר הוא פנה לנאוה סימן-טוב, אז מנהלת תוכניות המקור בשידורי הלוויין, עם מספר הצעות. הראשונה שבהן עסקה בתוכנית אירוח, שדנינו הציע לכנותה: "כוכב נולד". "בתוכנית זו נארח עד חמישה זמרים או זמרות בתחילת דרכם, כשלכל אחד חלום להיות זמר", הוא הציע עוד הרבה לפני שצעירים מוכשרים החלו לנהור משום-מקום ללב הפריים-טיים.
באותה שנה הוא אירגן גם תחרות שירה בהיכל התרבות בבת-ים, שנקראה "כוכב עולה". בהסכם שנחתם עם משתתפי התחרות, תחת הכותרת "תקנון כוכב נולד", תוארה מטרת התחרות באופן דומה להפליא לאופן שבו ישווקו מספר שנים לאחר מכן אנשי קשת וטדי הפקות, בהצלחה מסחרית חסרת תקדים, את פרויקט הריאליטי שלהם. "להביא לגילוים ולעידודם של כישרונות בשטח השירה, לא רק כישרונות המרוכזים בערים הגדולות ובסביבתן, אלא גם כישרונות 'החבויים' בשכונות, בעיירות הפיתוח, והמתנ"סים הרחוקים מהמרכזים העירוניים", נכתב בתקנון.
מה רבה הייתה הפתעתו של דנינו כשב-18 בפברואר 2004 נחת במשרדו מכתב מעורך-הדין אייל פרייס, פרקליטן של קשת וטדי, שקבל במכתב על-כך שדנינו אירגן במועדון מסוים תחרות בשם "כוכב נולד הבא" ודרש ממנו לחדול מכך. בקשת ובטדי טוענים שגם אם דנינו ערך בעבר תחרויות דומות, הרי העובדה שרק לאחר עליית התוכנית הוא שינה את שם התחרות מ"כוכב עולה" ל"כוכב נולד הבא", מעידה על היעדר תום לב. דנינו דחה את הדרישה, והפוסק שלומוביץ דחה את הטענות בעניין בקובעו כי "סביר וצפוי מצד בעליו של סימן, כי ינסה להעמיק את אחיזתו בסימן בעת שמחלוקת נטושה אודותיו". את הטענה כי התחרות הצנועה פגעה במוניטין המפיקות מערוץ 2 כינה הפוסק "זלזול שאינו ראוי בציבור".
כשהחלה העונה השנייה של התוכנית, אחרי שהסכסוך בין הצדדים כבר היה בעיצומו, הוחלט לפתע - עם או בלי קשר - לשנות את שמה מ"לא נפסיק לשיר - כוכב נולד", ל"כוכב נולד" בלבד. "זה כבר היה שיא השיאים", אומר דנינו, "הגעתי לרמות שלא יכולתי לפתוח טלוויזיה. אתה מרגיש שמשחקים עם הבייבי שלך. זה משהו שקשה להסביר במילים. זו תחושה נוראית, שעולמך חרב. אתה משקיע במשהו את כל הכסף שלך, ופתאום באים ולוקחים לך את מה שהכי יקר לך".
אחת הפעילויות של אולפני "כוכב נולד" הייתה ה"אולפניידת" - שבמסגרתה הגיעו דנינו ואנשיו, ולפני כן הבעלים הקודמים, למרכזים מסחריים בערים שונות במשאית ובה אולפן נייד, ומציעים לעוברים ושבים להקליט שיר. כשהחלה העונה השלישית של תוכנית הטלוויזיה, חזה דנינו "בחידוש" נוסף שלה, כאשר צביקה הדר וחבר השופטים הסלבריטאים מסתובבים ברחבי הארץ במשאית, מגיעים למרכזי הערים בפריפריה ובוחנים שם את ביצועי המתמודדים. "הרצחת וגם ירשת", אומר דנינו.
העדה מטעם קשת "אינה אמינה"
אחת משאלות המפתח בפרשה היא אם בקשת ובטדי הכירו את האולפן של דנינו, בזמן שהן החליטו על השם לבלוקבסטר שלהן? בבירור שנערך בין הצדדים במשרדי רשם הפטנטים וסימני המסחר שהתקיים בנובמבר 2004 העידה בעניין שרון טוביאס, האחראית על התוכנית בקשת. כשנשאלה טוביאס על-ידי עורכי-הדין פזית רוור ושלמה הרדי, המייצגים את דנינו, "איך נולד כוכב נולד", היא הסבירה שהתקיימו "פגישות פיתוח" שעלו בהן רעיונות שונים. "השם כוכב נולד היה חלק מסדרת שמות שעלו בתוך פגישות הפיתוח האלה ובסופו של דבר הוחלט...ללכת על השם כוכב נולד".
עורכת-הדין רוור: "מי הציע אותו?".
טוביאס: "אני לא, אני לא זוכרת". אחר-כך הוסיפה "נזרקו, זה ישיבות שנזרקים הרבה מאוד...".
עורך-הדין שלמה הרדי: "אבל בטח יש מישהו שאומר - וואלה, זה השם שלי, אני המצאתי את השם הזה".
טוביאס: "לא".
הרדי: "אולי יש כזה ולא רציתם להביא אותו?".
טוביאס: "לא, אני בדקתי".
הרדי: "סתם זה נזרק בחלל האוויר?".
טוביאס: "כן. בישיבות פיתוח מהסוג הזה, זה ישיבות של סיעור-מוחין, שהרבה רעיונות ושמות נזרקים לאוויר".
בפסק-הדין שלו, קבע הרשם שלומוביץ כי לא ניתן להכריע בשאלת הידיעה של קשת וטדי על אולפניו של דנינו, אולם ציין כי התרשמותו היא ש"בנקודה זו ניסתה העדה לחמוק מפירוט ומהרחבת נסיבות בחירת השם כוכב נולד". בעניין זה, הוא קבע, "עדותה של העדה אינה אמינה".
לדנינו אין בכלל ספקות בעניין. "אין סיכוי בעולם שטמירה ירדני ואנשי קשת לא שמעו עליי, אני מוכן לשים את דיברתי בעניין הזה. מי שבענף הזה לא יכול היה להתעלם מקיומם של האולפנים שלי. הברנז'ה יודעת. זה כמו שעכשיו אני אלך לעשות עיתון חדש ואקרא לו ידיעות אחרונות או מעריב".
אבל זו רמה אחרת - הם הרי לא חייבים לדעת על כל עסק קטן שקיים בשוק.
"אבל זה עסק מאותו סוג. אם הם היו מתעסקים בעסק של אוכל שנקרא 'כוכב נולד', זה לא היה מעניין אותי. אבל כאן שני הדברים קשורים לתחום הבידור".
לחיזוק טענתו הציג דנינו בפני הרשם התכתבויות שלו עם ערוצי הלוויין, תוכנית בידור בערוץ 1 ותוכנית של מני פאר בערוץ 2, שביקשה ממנו "רעיונות לאייטמים". אז איך יכול להיות שרק אנשי קשת וטדי הפקות לא שמעו עליו מעולם?
יואב גרא, מנהל בית-ספר למקצועות הסאונד, שהקים את אולפני "כוכב נולד" עבור ארז בשנות השמונים, לא מאמין שאף-אחד בחברת ההפקות ובזכיינית ערוץ 2 לא שמע על האולפנים מעולם. "אין צ'אנס בעולם, זה קשקוש בגרוש", הוא אומר. "אין לי שום קשר לאיש (דנינו, א' ר') ולא פגשתי אף-אחד משם כמעט 20 שנה, אבל בתעשייה הזו הוא היה שולח לכולם פלאיירים עם השם שלו, הוא פירסם, זה לא דבר שנעשה בצניעות. התפלאתי מאוד כששמעתי פתאום שמשתמשים בשם הזה בטלוויזיה. הייתי בטוח שזו בכלל הפקה שלו".
פרט נוסף שמציג דנינו הוא, שקשת עצמה הייתה בעבר בין לקוחותיו, כשהזמינה ממנו בתשלום פלייבקים עבור תוכניות כמו "חלומות בהקיציס" ותוכנית הבוקר. "הייתי מקבל צ'ק עבור אולפני כוכב נולד משידורי קשת. יש יותר מזה?", אומר דנינו. כשנשאלה על-כך טוביאס, המכהנת בתפקיד בכיר בקשת מ-1993, היא השיבה כי "הנושא לא ידוע לי".
"לא מרתיע אותי שהם גדולים"
הפוסק שלומוביץ הגדיר את השאלה העיקרית בפרשה כך: "למי תינתן עדיפות בהליכים לרישום הסימן? לזה האומר שלי הוא מכוח שימוש רב-שנים, או לזה האומר שלי הוא מכוח פרסום ומוניטין רחבי היקף?".
תצהירה של טוביאס הורכב ברובו המכריע מעדויות לפרסום ולפופולריות הרבה שלהם זכה המותג "כוכב נולד" בזכות טדי הפקות וקשת. פורטו נתוני הרייטינג מרקיעי השחקים, פרסים שקיבלה התוכנית, כמות ההצבעות למתמודדים בה, וההשקעות העצומות של החברות בפרסום. נכון לעת הגשת התצהיר, יולי 2004, הושקעו 340 אלף שקל בפרסום בעיתונות, ועוד 100 אלף שקל בתשדירי פרומו. אבל האם יכול עסק שהחל להשתמש בסימן מסחר זמן רב אחרי גוף אחר לזכות בעדיפות רק משום שהיו בידיו משאבים כספיים גדולים בהרבה על-מנת להשתמש בסימן ולפרסמו? שלומוביץ פסק כי השנים שבהן הקדים דנינו
את הטלוויזיה רבות כל-כך עד שהיקף השימוש העצום בסימן מצד טדי וקשת, כלל אינו רלוונטי.
ברוב המקרים של סכסוך סביב סימני מסחר מנסים עסקים קטנים להיתלות בפרסומם של עסקים גדולים, מונח הקרוי "גניבת עין". "כשגורם מסחרי גדול שיש לו הרבה כסף והרבה מוניטין, מנסה לבלוע את השם המסחרי של עוסק קטן, יש לך מקרה של גניבת עין הפוכה", אומר עורך-דין עמיר פרידמן, מחבר הספר "סימני מסחר" ומומחה בתחום. "קח למשל את המותג Windows של מייקרוסופט. נניח, באופן היפותטי, שלפני מייקרוסופט הייתה חברה קטנה שעשתה שימוש בשם Windows, והיא מכרה לצורך העניין אך ורק בעיר מסוימת בתוך מדינת טקסס. ואז באה מייקרוסופט ואומרת 'אני מהיום Windows'. היא לא יכולה לעשות את זה. לעוסק הקטן יש מוניטין - אמנם לא מספיק רציניים - אבל יש מוניטין כבר וזכויות מוכחות בשם המסחרי Windows, ולכן מייקרוסופט לא תוכל לבלוע את הסימן שלו".
אחת הנקודות המשמעותיות בפסיקת הרשם הייתה מבחן תום-הלב של הצדדים. שמילוביץ פסק כי "הדעת נותנת כי גם המפיקות יכלו להוכיח את תום ליבן בקלות יחסית, אולם נמנעו מלעשות זאת... מול תום ליבו של דנינו בבחירת הסימן ובשימוש בו, תום לב שהוכח מעל לכל ספק, הרי שמעל בחירת המפיקות בסימן ומיצובו ככזה, מרחף סימן שאלה ולו קטן".
השורה התחתונה היא, שטדי וקשת ייאלצו כנראה, אלא אם יזכו בערעור, למצוא שם חדש ללהיט מספר אחת שלהן, היות שבמקביל לערעור הגיש דנינו בקשה לצו מניעה נגד שידור העונה הקרובה תחת השם "כוכב נולד". למרות שהחליט להתמודד מול שניים מהגופים החזקים בתעשייה, הוא מסרב להתייאש. "זה שהם גדולים לא מרתיע אותי. יש לי זכויות, ואי אפשר למחוק אותן".
בהתחלה, ציפית שתקבל יחס אחר?
"אם הם היו באים, מדברים איתי, אומרים בוא נראה איך אפשר אולי לחבור יחד, לשתף אותך - הייתי אולי חושב אחרת. אבל הם התנהלו לאורך כל הדרך בצורה כוחנית, שאין לה בעיה לדרוס אנשים בדרך. גישה של 'אנחנו טלוויזיה, מי אתה בכלל'. אבל אני אוכיח שגם האזרח הקטן יכול להילחם מול דינוזאורים כאלה גדולים, וגם לנצח אותם אם הצדק איתו. מכיוון שהצדק אכן איתי, אני אלך איתו עד הסוף". "