החרפה תחול בעתיד ביחסים הכלכליים ובקשרי הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית, עקב עליית החמאס לשלטון. כך הוערך בכנס שהתקיים היום (ד') במכללה האקדמית נתניה, ביוזמת מרכז דן אברהם לדיאלוג אסטרטגי, בנושא "אתגרי החמאס".
דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, סבור, כי ישראל והפלשתינים מצויות במשבר כלכלי מתגלגל, שהוחרף לאחרונה בעקבות עליית החמאס לשלטון, הפסקת העברת כספי המיסים מישראל, ועצירת הקשרים בין הממשלה הפלשתינית לארה"ב ולחלק מארגוני הסיוע הבינלאומיים. לכך מתווספים גם הימנעות בנקים מקשרים עם הרשות הפלשתינית ואי-היציבות הביטחונית.
"כל זה יוביל באופן מצטבר והדרגתי לאורך זמן להחרפת המשבר, כך שיכלול עוד ועוד תחומים ולהרחבת הגדרתו", אמר ברודט. "תיווצר מציאות שהרשות הפלשתינית, אף שהוכיחה כושר עמידה והישרדות ניכר במהלך האינתיפאדה, לא ידעה כמוה מאז הקמתה. גם הגברת הסיוע האיסלאמי והערבי לא יוכלו לפתור אותו".
להערכת ברודט, החרפת המצב בשטחים תיצור עבור ישראל דילמות שונות שיכולות לגרום להתרופפות עמדותיה מול החמאס, ולמציאת דרכים להעברת כספים מישראל ומהקהילה הבינלאומית לצרכי בריאות, חינוך ותשתיות. גם החמאס יגמיש חלק מעמדותיו.
בנושא הסחר, סבור ברודט, שהשתתף בשיחות על הסכמי פאריס הכלכליים, כי לשני הצדדים נוצרו אינטרסים לשינוי הסכם פאריס. זאת, אף כי האינטרס הכלכלי הטהור הפלשתיני, דווקא תומך בהמשך המסגרת של איחוד מכס. אולם החמאס ישאף לשנות את ההסכם מסיבות אידאולוגיות, וישראל - בשל רצונה בהתנתקות והיפרדות.
אולם הפסקת איחוד המכס ללא הידברות מכינה בין ישראל לממשלה הפלשתינית, תיצור סיטואציה פרובלמטית. "הפרדת מכסים חד-צדדית היא בעייתית, אפילו אם שני הצדדים רוצים בה. לו היתה הידברות בין הצדדים, היה ניתן להגיע להסכמה בילטראלית", אמר ברודט.
פרופ' בן-ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, וכיום מופקד הקתדרה לניהול נכסים גלובליים על שם הברון רוטשילד במכללת נתניה, העריך את ההשפעות המקרו-כלכליות של הירידה האפשרית בהיקף הסחר עם הפלשתינים בעקבות עליית החמאס.
לאחר פרוץ האינתיפאדה נרשמה ירידה משמעותית בסחר ובייצוא שירותים בין שני הצדדים, שהגיע לשיא שלילי במחצית הראשונה של שנת 2002. מגמת התאוששות שהחלה להיות מורגשת ב-2005, נבלמה עם פרסום תוצאות הבחירות ברשות הפלשתינית, והחלה שוב מגמה שלילית.
להערכתו, המשק הישראלי הפסיד 1.3 מיליארד דולר בייצוא סחורות ומיליארד דולר בייצוא שירותים לפלשתינים, ב-2001-2005. זאת, יחסית לפוטנציאל לו היתה נשמרת רמת הסחר שלפני האינתיפאדה. מדובר בהפסד המהווה פחות מ-2% מהתוצר הישראלי בשנת 2000.
הפלשתינים הפסידו בייצוא סחורות לישראל 390 מיליון דולר ובייצוא שירותים -440 מיליון דולר. ההפסד העיקרי הוא בהשתכרות פלשתינים במשק הישראלי בשווי 1.5 מיליארד דולר. אף כי הסכום הסופי דומה, הרי שעבור הפלשתינים מדובר בקרוב למחצית מהתוצר הכולל של שנת 2000.
"בעקבות עליית החמאס, אנו עלולים לראות מספרים עוד יותר נמוכים, וכל זאת אפילו ללא נקיטת סנקציות נוספות כמו אי-העברת כספים", אמר זילברפרב. להערכתו, בטווח הקצר אין אלטרנטיבה לעבודה פלשתינית בישראל, שכן החלופה של ייצור סחורות בתוך השטחים כדי לייצאן לישראל - מוגבלת, נוכח המצב הבטחוני.
סחר החוץ עם מדינות האיזור מצומצם גם הוא, מאחר שהפלשתינים נאבקים על אותם שווקים המצויים ממילא במדינות ערב האחרות, ובנוסף אין להם שדה תעופה ונמל הנדרשים לפיתוח סחר חוץ. גם הגישה לירדן תלויה במעברים שבשליטת ישראל.