גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון זיכה אותם משני אישומים, אך השאיר על כנם את הרשעותיהם בעשיית הסדרים כובלים בענף הרכב ובענף הדירות. עוד נותרה על כנה הרשעתם בעשיית הסדר כובל בענף הצמ"ה (ענף ציוד מכני הנדסי).

בית המשפט העליון קיבל בזמנו את ערעור המדינה ביחס לקנסות שהוטלו על נושאי המשרה. על לוי רחמני הטיל העליון קנס של 600 אלף ועל נגה רחמני קנס של 300 אלף שקל.

איילון ומנהליה, וכן איתמר בורוביץ, באותה העת מנכ"ל הפניקס , סירבו להצטרף להסדר הטיעון שאליו הגיעה המדינה עם מרבית המעורבים בפרשה. שש חברות ביטוח ו-11 מנהלים בחברות אלה הורשעו בשורה של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.

חשין אומר, כי אמנם בית המשפט העליון פסק הלכות חדשות בפרשה זו, אלא שבכך אין די להצדיק דיון נוסף. לדבריו, פסיקתה של הלכה, ואפילו חדשה וקשה, אין בה כדי להצדיק סטייה מן הכלל הרגיל שלפיו פוסק בית המשפט העליון בהרכב של שלושה (ולעתים בהרכב רחב יותר), ופסיקתו היא סוף פסוק ואין עליה ערעור.

לדברי חשין, חלק ניכר מן ההלכות החדשות בתיק זה הן פיתוח של הלכות קיימות, ופיתוח הלכתי כשלעצמו אין בו די כדי להוות עילה לדיון נוסף. בית המשפט אכן יצר לראשונה הלכה הקובעת מהו היסוד הנפשי הנדרש בעבירת ההסדר הכובל, אולם בחידוש זה אין כדי להוות עילה לדיון נוסף.

טענה אחרת היתה, שיש לפרש בעבירות של נושאי משרה בצמצום ובדבקות את רשימת בעלי התפקידים העלולים לשאת באחריות פלילית. לדברי חשין, הוא איננו מוכן לקבל טענה לפיה לא ניתן להרשיע סמנכ"ל חברה אם המנכ"ל הורשע.

לדבריו, אחריות נגזרת מתייחסת להטלת אחריות על מי שבידו היה הכוח למנוע או לעצור את ההסדר הכובל (מנהל פעיל), אך לא נקט אמצעים סבירים כדי לעשות כך. באותה עת היה לוי רחמני מנכ"ל איילון, ובנו נגה - הסמנכ"ל.

את העותרים ייצגו עוה"ד חנן מלצר, דניאל פדר, ברק בר-שלום, גילת אייל, אסף פריאל ונבות תל-צור, ואת המשיבים - עוה"ד שרון קיסר ומיכל כהן. (דנ"פ 5189/05).