מס ההכנסה השלילי הומצא על ידי רייס-וויליאמס לפני יותר מ-60 שנה והפך למושג ידוע לאחר שאומץ בידי מילטון פרידמן לפני יותר מ-40 שנה. לאחרונה הועלו הצעות להנהיגו בישראל. ההצעות כרוכות בסרבול רב ביישום, בעלויות ביצוע גבוהות ובדחייה במועד ההפעלה האפשרי. מידיעות שפורסמו בעיתונות עולה שההפעלה תהיה כרוכה בחובת דיווח על הכנסות מיגיעה אישית ובעתיד אף בדיווח על היקף הרכוש. תיאורים אלה מזכירים את המנגנונים המסובכים בקריקטורות של רוב גולדברג, אשר המוטו שלהן היה הפעלת מאמץ מקסימלי על מנת להשיג תוצאה מינימלית.
נראה לי שניתן להפעיל מס הכנסה שלילי בהיקף מצומצם, במינימום הוצאות מנהליות ובזמן קצר. הדרך לכך היא הפעלת עיקרון של מס הכנסה שלילי על נקודות הזיכוי הקיימות. במשטר המס הנוהג בישראל כיום מחושב המס על ההכנסה ומחובת המס מופחתים הזיכויים. אם הזיכויים גדולים מחובת המס, אין גובים מס. ההצעה מתמצה בכך שבמקרה כזה, פונקצית המס תקבל גם ערכים שליליים.
ניתן לראות את השפעת ההצעה בטבלה המצורפת. בהכנסה נמוכה של 2,000 שקל לחודש המס לפני זיכוי עומד על 200 שקל (10%). הזיכוי (גבר - לפי 2.25 נקודות זיכוי) הוא בסך 401 שקל, גדול מן המס. במצב הקיים העובד איננו מחויב במס. במצב המוצע הוא יקבל זיכוי מס בגובה 201 שקל והכנסתו נטו תגדל מ-2,000 שקל ל-2,201 שקל. אצל אישה עם שלושה ילדים הזיכוי שווה ל-1,024 שקל והכנסתה נטו תגדל לפי ההצעה ב-824 שקל.
בהכנסה בינונית (7,000 שקל - קרוב לשכר הממוצע במשק) נקודות הזיכוי ממוצות ולכן ההצעה איננה משפרת את מצבם של שני הנישומים. כך מושגת המטרה וההטבה ניתנת רק לבעלי הכנסות נמוכות.
הצעה זו דומה לקו בו נקטה ב-1975 ועדת בן שחר, אשר המירה את הניכויים בגין ילדים בקצבאות המשולמות בלי קשר לגובה ההכנסה. ההבדל העיקרי בין מה שבוצע אז ובין ההצעות הנוכחיות הוא הרצון כיום להגביל את ההטבות לפרטים עובדים בלבד (זאת בניגוד לרעיון המקורי של מס הכנסה שלילי).
יתרונות ההצעה: היא ניתנת להפעלה מיידית. יישום ההצעה איננו כרוך בהקמת כל מנגנון ביורוקרטי, היות והיא משתלבת בתוך מנגנון המס הקיים ולכן לא מחייבת מנגנון דיווח מיוחד. הטבת המס תגיע רק לבעלי הכנסות נמוכות, מכיוון שבעלי הכנסות גבוהות ממצים את כל הזיכויים.
זיכויים המופנים לקבוצות ספציפיות מועדפות הם ברמת מיצוי נמוכה כיום, היות ומרבית הזכאים לא מגיעים לסף המס. הדבר נכון לקבוצות דוגמת חיילים משוחררים, תושבי יישובים מועדפים, עולים חדשים ובוגרי לימודים אקדמיים. היות ורק נשים זכאיות לנקודות זיכוי בגין ילדים (ולחצי נקודת זיכוי לאישה), ההצעה יוצרת באופן אוטומטי העדפה מתקנת מגדרית עבורן.
לפי ההצעות שנבחנות כיום, קבלת ההטבה תחייב פנייה יזומה של הנישום לרשות המיסים. בתקופה בה הופעל מבחן הכנסה על קצבאות ילדים, שיעור המיצוי של הזכות נאמד בידי המוסד לביטוח לאומי בכ-50%. שיעור חלקי זה נובע מן הסטיגמה הקשורה בתשלומים לנזקקים, מחוסר מיומנות שלהם בהתנהלות עם הרשויות ומחוסר רצון של חוגים מסוימים ליצור קשר עם הרשויות מסיבות של חשדנות וחשש מפניהן.
המגמה של הפעלת מבחני הכנסה ורכוש ברמת משק הבית, תוך הבחנה בין תשלומים בעין ובין הטבות מס אינה נכונה כלכלית. אין כל הבדל בין נישום המקבל תשלום ממס הכנסה ובין נישום אשר הזיכוי מפחית את חובת המס שלו. אם רוצים לעבור למבחנים של משק הבית יש לנהוג בסימטריה ולהפעיל זאת גם על הטבות מס. קרי - אם בן הזוג הוא בעל הכנסה גבוהה ובת הזוג בעלת הכנסה נמוכה, אין סיבה למנוע ממנה קבלת מס הכנסה שלילי בשעה שאם הכנסתה גבוהה יותר מאפשרים לה למצות את נקודות הזיכוי.
אם רוצים שהשינוי יהיה נייטרלי, ניתן לשנות את פונקצית המס בדרך של העלאה מסוימת של שיעורי המס. אם המגמה תהיה של הפחתת נטל המס, ניתן להסיט חלק מן ההפחתה משיעור המס להגדלת הזיכויים. יש לשקול את המחיר של אי הפחתת שיעור המס השולי מול התועלת מצמצום פערי ההכנסה. ניתן כמובן גם להגביל את גודל ההטבה, כך שהמס השלילי לא יעלה על תקרה שתיקבע.
לסיכום - מס הכנסה שלילי במתכונת המוצעת ניתן להפעלה מיידית. היות ומס הכנסה בישראל הוא על בסיס שנתי, ניתן אף להפעילו למפרע מראשית שנת 2006. "
הכותב הוא כלכלן ועו"ד