ד"ר דני רבינוביץ' מונה באחרונה ליו"ר חיים וסביבה, ארגון גג של כ-80 ארגונים סביבתיים. רבינוביץ', מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שימש כיועץ לארגון הבינלאומי לשמירת טבע ולנשיאו הנסיך פיליפ מבריטניה, בנושא שימור אזורי מדבר. מאז 2005 הוא חבר בוועד המנהל של תנועת גרינפיס העולמית. הוא החליף בתפקיד את ד"ר דב חנין, שנבחר לכנסת.
רבינוביץ' רואה את עיקר ייעודו ביצירת שיתוף פעולה בין כלל הארגונים הירוקים, מתוך הכרה שהסביבה עומדת להיות הסוגיה החשובה ביותר של המאה הנוכחית. סוגיה שתקבע את גורלם של אזורים נרחבים ואת גורלם של מיליוני בני אדם. "אם זה המצב שאנחנו הולכים אליו", אומר רבינוביץ', "מוטל עלינו להעמיד קשת רחבה של ארגונים המסוגלים לתפקד תוך שיתוף פעולה ולייצר קואליציות וסינרגיות מקומיות וגלובליות שיהיו מסוגלות להתמודד עם אתגרי העתיד".
" מהו לדעתך מצבה של התנועה הסביבתית בארץ?
"במהלך השנים התנועה התפתחה והפכה הרבה יותר מגוונת ומתוחכמת. אסור לשכוח, גם אצלנו החברה להגנת הטבע הוקמה לפני כ-53 שנה. אפילו אני השתתפתי, כבר ב-1971, בהפגנת ענק בה נטלו חלק כ-10,000 איש, כנגד תוכנית משרד המסחר והתעשייה לאפשר כריית מלט בגן לאומי כרמל. השינוי כיום הוא שכולם מבינים, שכדי להצליח יש לעבוד בשיתוף פעולה אך גם בשיתוף הקהילה העסקית והפוליטית".
" הציבור הישראלי מפנים את חשיבות הסביבה?
"אין לי ספק שהציבור מבין כיום הרבה יותר את חשיבות הנושא מאשר בעבר. השאלה הנשאלת היא, האם הוא מבין את כל מערכת ההקשרים ואת כל המקומות שבהם שאלת הסביבה קיימת. יש אנשים שמה שמטריד אותם הוא בעיית התחבורה. יש מי שמוטרד מבעיית זיהום המים. אחרים מודאגים מזיהום קרקע, מאי אספקת מים לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ויש מי מודאג דווקא מגובה חשבון החשמל. כל האנשים האלה עסוקים בשאלות סביבתיות, אך לא תמיד הם מפרשים או מבינים את הסוגיה כשאלה סביבתית. הסיבה לכך היא שהרגילו אותם לחשוב שתמצית השמירה על הסביבה היא הגנה על פרחי בר או אפילו מצב ניקיון החופים. הם מתקשים להבין שכל הדברים כרוכים זה בזה".
" איך מחוללים שינוי?
"בין השאר באמצעות ארגון כמו חיים וסביבה, שתפקידו לתרגם לפוליטיקאים ולגופים ציבוריים את מה שעושים הארגונים הסביבתיים כמו החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מרכז השל, הקואליציה לבריאות הציבור, צלול ורבים אחרים. המטרה היא לחבר בין הארגונים ולהבהיר שמדובר בחלק ממאבק רחב שלא נוגע רק למטרד הספציפי, אלא במאבק על פניה של החברה בארץ".
" היכן אנחנו לעומת המערב?
"אנחנו במצב טוב באמצע. גם אצלנו נכנס השיח הסביבתי למיין סטרים של הפוליטיקה של העסקים, שלומדים לדבר את השפה ולהפנים אותה".
" זה לא יוצר בעיה לארגוני הסביבה?
"זה מעמיד את ארגוני החברה האזרחית במצב חדש. מצד אחד אנחנו מאושרים לראות בהתגשמות האידיאלים עליהם אנחנו מדברים מאז שנות ה-70' - הצורך באנרגיה חלופית או הצורך למנוע את התחממות כדור הארץ. יחד עם זאת, זה די מביך לגלות איך פוליטיקאי מהמיין סטרים מאמץ את עמדות ארגוני הסביבה. זה גורם לנו להבין שאיבדנו את היתרון המוסרי שלנו, שכל כך האמנו בו. חלק גדול מחיי הקדשתי לגרינפיס, ארגון שמבין כיום, שאי אפשר יותר לשנן את העמדה הנגטיבית והגיעה העת לבוא עם פתרונות. זה משהו שגם התנועה הסביבתית בארץ צריכה לשפר. יש אנשים בתנועה, לעיתים דווקא הוותיקים שבהם, שיעדיפו לפעמים את העמדה הפדגוגית הצדקנית על פני מתן קרדיט לאיש ציבור, שר או ראש עירייה".
" התנועה הסביבתית צריכה להתבגר?
"התנועה בתהליך התבגרות מבחינת התחכום שלה, מבחינת היכולת של ארגונים לעבוד יחד ומבחינת היכולת לעבוד מול העולם העסקי והעולם הפוליטי".
" מה המשימות שלך?
"להרחיב את הקואליציה. כך למשל, מנכ"ל גרינפיס הים התיכון, אמט בקטש, הודיע בשבוע שעבר שארגונו מצטרף אלינו. אנחנו צריכים לחזק את העבודה מול השדולה הסביבתית החדשה המובלת על ידי ח"כ חנין והרב מיכאל מלכיאור, ושהרבה חברי כנסת עומדים להצטרף אליה, לחזק את הקשר עם המשרד לאיכות הסביבה ובעיקר להסביר את חשיבות הנושא בקרב הקהילה העסקית והתעשייתית תוך שיתוף פעולה". "