גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלוואות אישיות באינטרנט - רווח, סיכון והסבירות שזה יקרה גם אצלנו

אם אפשר לקנות ולמכור כל דבר (כמעט) באינטרנט ולעקוף מתווכים גוזרי קופונים, למה שלא ניישם זאת גם במתן ובקבלת אשראי. הרעיון שנשמע הזוי (לתת כסף לזרים?) כבר פועל באתרים בחו"ל, שבהם נפגשים לווים ומלווים

אפשר להניח די בביטחון, כי מנהלים רבים בחברות תקשורת רבות בעולם, ולא רק בישראל, מקדישים לא מעט זמן בשבועות האחרונים לשאלה שהיא מאוד חשובה להם - עד כמה תחום האינטרנט יהווה חלופה נאותה לכל אותם שירותים שעליהם הם נדרשים היום לשלם בכסף טוב ויקר.

מה שעומד כיום על הפרק בישראל בנושא זה, הוא העניין המדובר מאוד - שידורי משחקי המונדיאל בכדורגל, שייערכו בחודש יוני. סוגיית השידורים האלה מצטיירת כאירוע מכונן, אשר תביא את תוכנות שיתוף המדיה לבשלות, ואשר תשאיר חברות לא מעטות עם סימני-שאלה גדולים לעתיד.

הרעיון הוא בעצם די פשוט - עוקפים את המפענחים, את הכבלים ואת יתר המכשירים שבאמצעותם חברות המדיה שולטות ומפרידות בין המוצר לבין הצרכן. אותו רעיון עצמו מיושם באתרים של מכירות פומביות, באתרים של מכירת מוזיקה וגם בשורה שלמה של שירותים ושל מוצרים.

הרעיון הזה נשמע כל-כך פשוט, עד אשר ישנם כבר גורמים לא מעטים אשר חושבים שאת אותו רעיון אפשר ליישם גם למתן ולקבלת אשראי, ולהוציא את הגורם המתווך, כלומר את הבנקים, מתוך המשוואה. כי אם אפשר לקנות ולמכור כמעט כל דבר באינטרנט, באתרים כדוגמת ebay ואחרים, מדוע אי אפשר ללוות כספים ולהלוות כספים, בלי שיהיה בנק באמצע, אשר ייקח לעצמו מרווח לא קטן מהכסף שלנו?

למען האמת, עד לפני כמה שנים, או אפילו עד לפני כמה חודשים, הרעיון הזה היה נשמע קצת הזוי, כי בסך הכול הרי מדובר בהלוואה לאנשים אלמונים, אשר אפילו את שמם המלווה לא תמיד יידע. ועם זאת, ישנם מי שחושבים אחרת, ושגם יש להם את הכסף הדרוש לנסות ליישם את הרעיון.

לדברי אסף בוכנר, העוסק כאנליסט של חברת ג'ופיטר ריסרץ' בניו-יורק, לפחות קרן הון סיכון אחת בדקה ומצאה, כי כדאי להשקיע בפלטפורמת אינטרנט שבה ייפגשו לווים ומלווים אפשריים, תוך שהם משאירים את הבנק מחוץ לעסקה.

שתי פלטפורמות כאלה כבר קיימות. האחת, זופה הבריטית (www.zopa.com) והשנייה, פרוספר בארה"ב (www.prosper.com). העיקרון הוא אותו עיקרון בשני האתרים - מפגש בין מלווים, אשר לעיתים ברצונם לגוון את השקעותיהם ואף לנסות לקבל ריבית יותר גבוהה, ובין לווים אשר לא רוצים, או לא יכולים, לפנות לבנק, או שהם מבקשים להוריד עלויות. המפגש הזה הוא אפשרי מכיוון שהמרווח - במקרה זה העמלה של הפלטפורמה - הוא נמוך.

בוכנר מוסיף לרשימה אתרי הלווים-מלווים, אתר אמריקני נוסף, סירקל לנדינג, (www.circlelending.com), שבו לא מדובר בהלוואות בין אלמונים, אלא דווקא בהלוואות בין בני-משפחה אשר היו רוצים להשאיר עורכי-דין וגורמים חיצוניים נוספים מחוץ לתמונה בענייני ההלוואות שביניהם.

לא מגביל את סוגי הלווים

למרות היישום של עיקרון דומה, שני האתרים להלוואות בין אלמונים, שונים בפרטים שלהם ובאופן פעולתם. לדברי בוכנר יש בהם יישום של תרבות עסקית שונה, לצד חיפוש מודל אשר ייתן את התוצאה הטובה ביותר. אתר זופה בבריטניה מתבסס על עסקאות שבהן הלווים הם, מראש, בעלי דירוג אשראי גבוה. כל מועמד לקבלת הלוואה מוסר את פרטיו, וסוכנות של דירוג אשראי יחידים, אשר עובדת בשביל הפלטפורמה, מבצעת את הבדיקה. רק כאלה אשר זוכים לדירוג A או B - שתי הקטגוריות הגבוהות ביותר בדירוג - יכולים לפנות כדי לקבל את האשראי.

חברת זופה דואגת, שכל הלוואה שניתנת על-ידי לקוח תהיה מפוזרת על פני 50 לווים, ובדרך זו מושגת ירידה נוספת בסיכון להחזר ההלוואה. ההלוואות משולמות בחלקים שווים, בתקופות שנעות בין שישה ל-60 חודש, באמצעות חברה מיוחדת שנשכרה על-ידי בעלי האתר, וכל החובות החוקיות של חוזים עסקיים חלות גם על העסקה הזאת. בעד שירותיה גובה זופה עמלה בסך חצי אחוז מערך ההלוואה מהלווים, וכן חצי אחוז מיתרת ההלוואה לשנה מהמלווים.

האתר האמריקני, פרוספר, מפעיל כללים שונים די שונים בפעולתו, אשר מזכירים, בדרך זו או אחרת, את המודל של ebay. ראשית, האתר לא מגביל את סוגי הלווים שיכולים להשתתף בו. כל אחד יכול להירשם, ואחרי שנרשם, רושם את הסכום שאותו הוא מעוניין לקבל או לתת כהלוואה, ומה הריבית שהוא מוכן לשלם או לקבל תמורת ההלוואה.

בדומה למקרה של זופה, גם כאן ישנו דירוג אשראי וישנה התחייבות חוזית, אלא שפרוספר מדובר במפגש שבין לווים ומלווים אשר מבינים מה הסיכון, מה הריבית ומה תקופת התשלום, שהיא 36 חודש בתשלומים שווים. העמלה שמשלמים הלווים מגיעה לאחוז אחד מהסכום, ואילו המלווים משלמים חצי אחוז מהיתרה השנתית מדי שנה. העסקאות מתבצעות בדרך-כלל בין שני פרטים, ואין פיזור של לווים, אלא במקרים שבהם המלווה מסדר זאת בעצמו. בסירקל לנדנינג האמריקנית, הוותיקה יותר - קיימת כבר חמש שנים - הפרטים הם שקובעים את אורך ואת תנאי האשראי. כאן מדובר בהלוואות אישיות, במשכנתאות או בהלוואות עסקיות.

אשראי צרכני דרך כרטיס-אשראי

צריך לזכור, כי קיומן של הפלטפורמות האלה, במיוחד של זופה ושל פרוספר, תלוי בדבר, כלומר, בפעולה של סוכנות לדירוג אשראי אישי. משום כך, ספק אם פלטפורמה כזו אפשרית בישראל, כל עוד אין גוף דומה אשר יכול לבצע את מיון הצרכנים על פי מידת הסיכון שבמתן אשראי להם. וצריך לזכור דבר נוסף, והוא, שהבנקים המקומיים לא בדיוק מעוניינים בהקמת גופים כאלה, אשר יכולים לסייע לקיומה של תחרות במקטע שבו תלויה הרווחיות שלהם, הבנקאות הקמעונאית.

אלא בשווקים הפיננסים הישראליים כבר התחוללו בשנים האחרונות כמה וכמה מהפכות, ואין לפסול את האפשרות כי בקרוב יקום גוף אשר יקדם את היוזמה הזאת. צריך לקחת בחשבון, כי קיומו של גוף לדירוג אשראי של פרטים, אמור לסייע להקל על פרטים במעבר מבנק לבנק, ובעבר כבר נשמעו יוזמות להקמתו של גוף כזה בישראל.

אבל האם מדובר בתחרות כוללת בבנקאות קמעונאית?

בוכנר מסופק בעניין הזה, ומזכיר כי מי שמסוגל להמציא ביטחונות להלוואה, קרוב לוודאי שהוא גם יוכל לקבל אשראי מבנק בעלות שתתחרה עם מה שניתן להשיג באותם אתרים.

התחרות האמיתית היא עם אשראי אשר אינו מבוסס על ביטחונות, ובמקרה זה מדובר יותר באשראי צרכני באמצעות כרטיסי-אשראי, לדוגמה. במקרה של פרוספר, האתר פותח אפיק לכל מי שאינו מסוגל לגייס הלוואות משום גורם אחר, כולל בנקים. השאלה היא, אם יימצא אותו אדם אשר יהיה מוכן ליטול על עצמו את הסיכון תמורת ריבית גבוהה במיוחד. לכן, אפשר להגיד כי האתרים החדשים מתחרים על פלחי שוק מוגדרים, כאשר אתר זופה "משחק" הרבה יותר בטריטוריה המוכרת של הלוואות ליחידים על-פי קריטריונים מוכרים; ואילו אתר פרוספר הוא יותר פורץ-דרך לפלחי שוק חדשים.

שאלת השאלות היא - מה הוא באמת הסיכוי של הצלחה של פלטפורמות כאלה. מדובר באתרים שפעילים תקופה קצרה מאוד - במקרה של פרוספר לא יותר משלושה חודשים - ועל כן עדיין מוקדם מאוד לקבוע אם מדובר בניסוי שיש לו סיכוי. לחברת זופה, אשר פעילה כבר תקופה יותר ארוכה, יש כמה עשרות-אלפי אנשים רשומים, מה שמצביע על כך שישנם פרטים אשר מוכנים לשקול את הצורך בהלוואה כזו.

באופן טבעי, לפחות בתחילת הדרך, הסכומים שהמלווים יהיו מוכנים להשקיע יהיו קטנים, ויעבור זמן ארוך-יחסית עד שיהיה מדובר בפעילות ובסכומים אשר יוכלו למשוך את תשומת-ליבם של בנקאים ו/או של חברות כרטיסי-אשראי. אלא שלאותם בנקאים כדאי לשאול את אנשי האנציקלופדיות המקוונות - מה הם חשבו על ויקיפדיה בתחילת הדרך; ולשאול את המו"לים של העיתונים - מה הם חשבו על תופעת הבלוגים. אנחנו רק בתחילת הדרך, ומן הסתם עוד יופיעו מודלים אחרים, אשר יתבססו על הניסיון של אלה שכבר קיימים.

לכאלה שיכולים לוותר על הבנק

בוכנר טוען, כי אחת הבעיות המרכזיות של האתרים האלה היא, שהם בנויים יותר כדי להתאים לצרכים של הלווים ופחות של המלווים, ועל כן מספרם של מבקשי אשראי הוא גדול יותר מאשר של אלה שמבקשים אפיקי השקעה. לא מדובר כאן רק בהתגברות על בעיית הסיכון, אלא גם בדרך שבה ההלוואה מתופעלת.

למלווים רבים הדרך והתקופה של פירעון החוב אינה נוחה. ייתכן שיהיה מי שירצה לקבל את כל כספו בסוף התקופה, בתשלום אחד, בתוספת הריבית, ייתכן שיהיה מי שירצה לקבל את ההחזר בתקופה שונה ממה שמצויה באתר. במקרה זה, אפשר יהיה לתת מענה לבעיות האלה באמצעות איגוח של הלוואות או באמצעות מנגנונים דומים, אשר מוכרים למדי הן באנגליה והן בארה"ב.

בעיה נוספת היא עד כמה הפרטים יטמיעו את כללי המשחק של האתרים השונים. חברת זופה מציבה את עצמה, בבירור, כאפיק של השקעה עבור פרטים אשר רוצים ואשר יכולים להתנסות בדרך חדשה של פיקדון. אין הדבר שונה מאוד מדרכים אחרות להשקיע, והמנגנונים של מזעור הסיכון אמורים לסייע למשקיעים להתגבר על עכבות אפשריות. מרחוק זה נראה יותר כמועדון אקסקלוסיבי לכאלה אשר יכולים לוותר על הבנק, אם כי אלה הם בדיוק האנשים שאסור לבנקים להפסיד אותם.

לעומת זאת, אתר פרוספר הוא מועדון פתוח לכול, אשר יכלול גם כאלה אשר הבנק כבר מזמן לא מזמין אותם להימנות עם לקוחותיו. מי שקונה מוצרים במכירות פומביות בין פרטים בארה"ב, כבר מכיר את הכללים, והוא כבר יודע במה מדובר. המרחק המנטלי שהוא יצטרך לעבור, כדי ליישם את הדבר על עסקאות עם כסף הוא לא גדול, אם כי הסכומים יכולים להיות גדולים יותר.

כך או כך, צריך להדגיש את מה שכבר נאמר - העובדה היא, שגופים עסקיים החליטו שיש היגיון בהקמת פלטפורמות חדשות, ושייתכן כי העתיד טמון בהן. אם הגופים האלה אכן צודקים, החיים של לא מעט אנשים - ביניהם בנקאים לא מעטים - עומדים להשתנות.

עוד כתבות

מרכז ביג באירופה / קרדיט צילום: ביג

ביג רוכשת מרכזים לוגיסטיים בסרביה ומנהלת מו"מ לרכישת הקניון שבנתה אביב ארלון במדינה

חברת הנדל"ן המניב ממשיכה להרחיב את פעילותה בסרביה ותשקיע כ-43 מיליון אירו בשלוש עסקאות חדשות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

שתי חברות ישראליות שנסחרות באוסטרליה גייסו כמה מיליוני שקלים בהנפקות פרטיות

החברות הן אפסווילאג', שמפתחת תוכנה לעסקים קטנים, והרמד, שמפתחת מוניטור לשימוש בהריון

מיכה קאופמן/  צילום: שלומי יוסף

לאחר זינוק של 90% ביום המסחר הראשון: מניית פייבר ירדה אל מתחת למחיר ההנפקה

היום מסתיימים 180 הימים שבהם בעלי המניות בחברת הטכנולוגיה הישראלית היו מנועים ממכירתן, ונראה כי בשוק חוששים מפני אפשרות של מימושים במניה

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

תביעה נגד שלמה אליהו: מתעלם מהסכם שכר-טרחה בעסקת נדל"ן

עו"ד גד ירדני ומשרד ירדני-אמיראס, שסיפקו שירותים משפטיים למגרש שמכר לאחרונה אליהו ב-305 מיליון שקל, טוענים כי אליהו והרוכשים של הפרויקט הפרו את הסכם שכר-הטרחה עמם ● לטענתם, בחוזה מובטחים להם אחוזים מעסקת הענק ומהתמורה על הדירות שייבנו בו בעתיד

המפקחת על הבנקים, חדוה בר והממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין / צילום: כדיה לוי, יוסי זמיר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

"בעיות ממשיות": פסק הדין על מיזוג אגוד חשף תמונה מטרידה של מפת התחרות בבנקים

עיון בפסק הדין של ביה"ד לתחרות שאישר את מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד מלמד כי השופט קיבל חלק מהטענות של רשות התחרות לגבי בעיות מהותיות בתחרות בתחום וקבע כי יש להן בסיס ● רשות התחרות לא תערער ותאפשר את המיזוג

מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייר./ צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

עמלת איות: מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי השם בכרטיסי טיסה, ומה אפשר לעשות?

מי שיופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה שהשם הרשום עליו אינו תואם במדויק לזה המופיע בדרכון - מסתכן בכך שלא יעלו אותו לטיסה ● חברות התעופה לא ממהרות להסכים לשנות, גם לא תמורת תשלום ● הסיבה: חוקים מיושנים וחשש מספסרות

המבנה לשימור ברחוב רוטשילד-55/ צילום: איל יצהר

הגיע הזמן לחשוב לא רק על מתחמים לפיתוח אלא גם על מתחמים לשימור

צפיפות המגורים הממוצעת בברצלונה גבוהה פי ארבעה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובת"א, אבל מי אמר שמרכזי הערים רחובות והוד השרון חייבים להתנהג כמו ברצלונה?

אקדח / צילום: thinkstock

תקרית ירי בניו ג'רזי בחנות כשרה: שוטר נפצע, מצוד אחר גבר ואישה חמושים

כלי התקשורת בארצות הברית מדווחים כי השניים פתחו באש לעבר שוטרים ועוברי אורח ● על פי הדיווחים, לפחות שוטר אחד נפצע ● בתיעודים שונים נראים כוחות משטרה בניסיון ללכוד את החשודים

תלמידים, סטודנטים / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

מכון אהרן נגד המל"ג: "הנתונים מוטעים, הפערים בין המגזר היהודי לערבי רק גדלו"

חוקרי מכון אהרן במרכז הבינתחומי טוענים כי המדדים שהמל"ג מציג מוטעים, ובפועל הפערים ברמת ההשכלה בין המגזר הערבי ליהודי מעמיקים ● המל"ג: "שיעורם של הסטודנטים הערבים בתואר ראשון עלה מכ-10% ב-2010 לכ-18% ב-2019. אנחנו גאים על כך"

ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

משקיעה מפתיעה בהנפקת סלקום: קרן העושר הנורבגית רכשה מניות במיליוני שקלים

השקעה בחברות ישראליות ציבוריות אינה אירוע נדיר עבור הקרן הנורבגית, אך השתתפות בהנפקה בבורסת ת"א היא בהחלט עניין חריג עבורה ● הקרן, שהזרימה ביקושים בהיקף של כ-18 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת סלקום, קיבלה בסופו של דבר מניות בהיקף הקרוב ל-7 מיליון שקל

מטוס הדרימליינר העשירי של אל על הנקרא אילת  / צילום: יוחאי מוסי

כמה תעלה לכם טיסת הניסוי בקו החדש של אל על לאוסטרליה?

ההודעה ההיסטורית על בחינת הפעלת הקו הישיר לאוסטרליה יצאה עם פרסום דוחות אל על לרבעון השלישי ● אלה לוחות הזמנים והמחירים של הקו הניסויי החדש

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

יומיים לבחירות בבריטניה: בוריס ג'ונסון מנסה בכל הכוח להימנע משערוריות של הרגע האחרון ומבטיח שהברקזיט קרוב

בניסיון להימנע מטעויות של הרגע האחרון, ג'ונסון הציג מצע כלכלי שמרני דל שקורא להעלות את הפנסיות, להגדיל את מערכת הבריאות ולהקפיא את שכר הלימוד באקדמיה • ובעוד שהשמרנים מובילים ב–10% בסקרים, האסטרטגיה של יועציו היא להזהיר את השמרנים מפני שאננות של הרגע האחרון

יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף

שטייניץ: "עידן הפחם בישראל יסתיים בשנת 2025"

שר האנרגיה נאם בוועידת האקלים במדריד והכריז כי בסוף שנת 2019 תתבצע ההפחתה בשימוש בפחם עד כדי 50%, ויסתיים השימוש בפחם בתחנות הכוח עד שנת 2025 ● אדם טבע ודין: "ישראל נכשלת ביישום הסכם פריז. אנחנו עדיין לא מפנימים שהעולם השתנה, הכלכלה השתנתה ואנחנו נשארים הרחק מאחור"

נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ

בית המשפט התיר לפרסום: נוחי דנקנר הועבר מכלאו בשל חקירה פלילית שנפתחה נגדו

על מהות החשד ויתר הפרטים עדיין מוטל צו איסור הפרסום ● החקירה הפלילית מגיעה בזמן רגיש עבור דנקנר, יו"ר אי.די.בי לשעבר, שמקווה לקבל חנינה מנשיא המדינה ● בעקבות החקירה, המשטרה מבקשת מהנשיא ריבלין להקפיא את ההחלטה בבקשת החנינה

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

רגע לאחר שהפכה לחברה ללא גרעין שליטה ובגלל הסולבנסי: כלל ביטוח תנפיק מניות

דירקטוריון החברה אישר בחינת דילול בעלי מניותיה הקיימים על מנת לשפר את יחס כושר הפירעון של החברה לפי הוראות הסולבנסי 2 ואולי לסייע לה לשוב בעתיד ולחלק דיבידנדים לאחר שנים ארוכות של עצירת דיבידנדים

אבי כץ / צילום: יונתן בלום

רשות ני"ע הטילה קנס מינהלי של 300 אלף שקל על קרן הגשמה

הרשות קבעה כי הקרן הציעה לציבור "ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף, בניגוד לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף"

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

24 שעות לפני התפזרות הכנסת ה-22 ח"כ גנץ: אני עושה מאמץ למנוע את הבחירות

ראש הממשלה נתניהו פנה לגנץ: "בני גנץ, אני קורא לך לחדול מהספינים. אחרי 80 ימים הגיע הזמן שיום אחד, נשב ונדון ברצינות למען הקמת ממשלת אחדות רחבה, זה עדיין לא מאוחר"

אחד מהפריטים לחג המולד שהתגלו באתר הקניות של וולמארט / צילום: צילום מסך

זה לא שלג: למה וולמארט מיהרה להתנצל ולהסיר מהאתר סוודר חדש

חברת וולמארט הסירה מהאתר הקנדי שלה סוודרים של חג המולד שעליהם אריגה של סנטה קלאוס יושב מול שולחן ועליו שלוש שורות של מה שנראה כמו קוקאין ומתחת הכיתוב "LET IT SNOW" ● לאחר שהדבר פורסם, הוציאה וולמארט התנצלות

Eyal Lifschitz / צילום: עופר וקנין, הארץ

הקרן הישראלית שהפכה לאחת המשקיעות הדומיננטיות במדעי החיים

קרן הון הסיכון פרגרין, שהוקמה ב-2001 ע"י האחים איל ובועז ליפשיץ ומפעילה כיום את חממת אינסנטיב, גייסה קרן רביעית בסך 115 מיליון דולר ● לפי דיווחים שלה, עד היום החברות שהשקיעה בהן עשו אקזיטים בסך 2 מיליארד דולר

דודי, מוזי ודרורית ורטהיים / צילום: סיון פרג'

בנק ישראל: דודי ורטהיים ודרורית ורטהיים קיבלו היתר שליטה קבוע בבנק מזרחי טפחות

לפי ההודעה שיצאה לכלי התקשורת, עם תום תקופת הביניים של חוק הריכוזיות, נתן נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, היתר שליטה קבוע לדודי ורטהיים ודרורית ורטהיים בגרעין השליטה של בנק מזרחי טפחות, שבו נכלל גם אייל עופר