גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה; מחירי הזהב והכסף זינקו לשיאים חדשים

בורסת פריז נפלה בכ-1.8% ● מניות היוקרה והרכב ירדו, הביטחוניות קפצו ● למרות שלא יתקיים היום מסחר בניו יורק בשל "יום מרטין לותר קינג", התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות חדות ● ראש ממשלת יפן הודיעה שתלך לבחירות בזק ב-8 בפברואר ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של וורנר ברדרס ונטפליקס

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 ע"י חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת השנה שעברה נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

המגדלים בכיכר המדינה. / צילום: מאיה לוין

כיכר המדינה: לא נוספו זכויות בנייה, אך הדיירים ישלמו היטל השבחה

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי תוכנית ביטול מנהרת כיכר המדינה בת"א, שלא הוסיפה זכויות משמעותיות, העלתה את שווי הקרקע בכיכר, ובעליה ייאלצו לשלם היטל השבחה

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

ההצעה החדשה של פלאפון להוט מובייל: 2.3 מיליארד שקל

פלאפון מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד שקל ל-2.3 מיליארד שקל, ותוחמת את זמן התגובה של אלטיס עד יום חמישי הקרוב ● המהלך מגיע בין היתר על רקע העובדה שישנן מתמודדות נוספות על רכישת הוט מובייל, ובהן דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון וכן פרטנר וסלקום

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

"חוששים מההורים": בבריטניה מפסיקים לציין את יום השואה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כמה עולה מושב במועצת השלום של טראמפ, האם תקיפה אמריקאית באיראן תגרום לכאוס או תעזור למפגינים, וירידה חדה בציון יום השואה במערכת החינוך הבריטית • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו