גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעו"ד החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעיתים עוד לפני שזכו לקבל קצבה ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' באיום חדש על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים, המס יוכפל

שר האוצר הודיע השבוע כי יטיל על הבנקים מס רווחי יתר של 15% ● כעת הוא מאיים: אם הטבות לצרכנים יבוטלו בעקבות המס החדש, אכפיל את המס ל-30% ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי יוצא נגד המהלך: "הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות"

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

מלונות ים המלח / צילום: Shutterstock

ובמקום האחרון, שוב, ישראל: כך הידרדרנו במדד מותגי המדינות

ישראל התברגה במקום ה-50 והאחרון במדד מותגי המדינות NBI של מומחה המיתוג סיימון אנהולט, המתפרסם בעשרים השנים האחרונות; מי מנסה לשפר את המצב? ● קרן "בשביל האמנות" לתמיכה ולקידום האמנות בפריפריה ערכה אירוע לקראת 2026, וסופר אלונית משיקים את התבלין של ראמזי ● אירועים ומינויים

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת-ימי", צוין

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

כדי להקים שוק שכירות, המדינה מחלקת קרקעות בנזיד עדשים

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

"ועדת טיוח": התגובות הקשות לוועדת החקירה הפוליטית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי ה-7 באוקטובר ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח, ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

כוחות צה''ל בגבול לבנון (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

חוסל בלבנון מחבל מיחידת המבצעים של משמרות מהפכה

מנהיג דאעש בדמשק נעצר ע"י כוחות הביטחון של סוריה ● כוחות הביטחון פעלו הלילה לאכיפה חוזרת כנגד מבנים לא חוקיים ישראלים ● המשפחות המתנגדות לוועדת החקירה הפוליטית צפויות למקד את הלחץ בח"כים החרדים ● אלי פלדשטיין התייחס בראיון לעימות עם יונתן אוריך בחקירה וטען: "יש ללשכה חומרים על גלנט" ● עדכונים שוטפים

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב