גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

נדב טנא, דינה בן טל גננסיה, איציק וייץ / צילום: אורן בירן, גיא כושי ויריב פיין, אלעד גוטמן

חגיגת המימושים בבורסה: עשרות שכירים הפכו למיליונרים, ולא רק בהייטק

הגאות בשוק המניות ייצרה הון עתק לא רק לבעלי החברות, אלא גם לשורה של מנהלים ועובדים בחברות הנסחרות בת"א ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● במקביל, אופציות למניות, שמזוהות בעיקר עם עובדים בחברות הייטק, הפכו כלי להתעשרות גם בתעשיות המסורתיות

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פלטפורמת הרמוני של WIX / צילום: יח''צ

לא רק חזרה למשרדים: wix חוזרת גם לסופרבול, בהשקעה של מיליונים

אחרי הפסקה בת שש שנים, חברת Wix חוזרת לסופרבול, שנחשב לאחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● אסף גרניט מסביר לראשונה מדוע הצטרף כיועץ אסטרטגי לקרן ההון סיכון IL Ventures, ומידרג משקיעה במיזם ישראלי שמסייע לזרים המתגוררים בחו"ל למצוא בעלי מקצוע ● אירועים ומינויים

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

שיתוף הפעולה עם טסלה שהזניק את המניה הישראלית בוול סטריט

למונייד אספה מידע שהראה שמערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה מפחיתה תאונות ● מייסד למונייד שי וינינגר: "רכב שיכול לראות ב‑360 מעלות, שלעולם לא נרדם ומגיב בשברירי שנייה, פשוט אינו ניתן להשוואה לבני אדם" ● מניית החברה זינקה ב-13%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

פייפאל רוכשת את סימביו הישראלית בכ-150-200 מיליון דולר

פייפאל רוכשת את סימביו, ששוויה הוערך ב־2021 בכ־97 מיליון דולר ● החברה גייסה מאז הקמתה כ־30 מיליון דולר, והחלה לצמוח דווקא בשנות הקורונה ● סימביו מתמחה בחיבור בין מותגים בינלאומיים לרשתות קמעונאות בניהול מכירות דרופשיפינג

זום גלובלי / צילום: Reuters

השם החדש והמפתיע שעשוי להיכנס למועצת השלום

קים ג'ונג און משפיל את סגן ראש הממשלה ושולח מסר לקראת אירוע ענק • טראמפ מציע לאפיפיור להצטרף ל"מועצת השלום", למרות הביקורת נגדו • וההכרעה במשפט של רוצח ראש ממשלת יפן ● זום גלובלי, מדור חדש 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

הבעת תמיכה בחיזבאללה באיסטנבול / צילום: ap, Emrah Gurel

מיליארד דולר, רובו דרך איסטנבול: תפקיד טורקיה בשיקום חיזבאללה

בעוד שאיראן נחלשת, והציר הישן קורס, אנקרה מזהה הזדמנות למילוי הוואקום בביירות ● למניעת חיכוך עם חיזבאללה, ארדואן מארח בכירים בארגון ומאפשר הזרמת מימון מטהרן דרך טורקיה

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות וויקס ולמונייד זינקו, מובילאיי ירדה

טראמפ תבע היום את בנק גיי.פי.מורגן על סך 5 מיליארד דולר, בטענה שהבנק סגר את חשבונותיו שלא כדין ● הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב המהיר ביותר זה שנתיים ברבעון השלישי ● אינפלציה עיקשת: מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב עלה ב-2.8% בנובמבר ● מובילאיי צופה הכנסות של 1.9-1.98 מיליארד דולר, בשוק ציפו ליותר ● אינטל תפרסם את הדוח הרבעוני שלה אחרי הנעילה

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

רשת 13 / צילום: Shutterstock

הדירקטורית החדשה בחדשות 13 והדרישה שקשורה לאיל ברקוביץ

אילת אליאב מונתה ע"י הרשות השנייה כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, אף שקיים קשר עסקי שוטף בין החברה שהיא מנהלת לבנו של איל ברקוביץ ● היועץ המשפטי קבע שאין מניעה חוקית למינוי - אך דרש שורת מגבלות, בהן הרחקה מכל עיסוק בעניינים הנוגעים לברקוביץ ולתוכניתו

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה