גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעו"ד החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעיתים עוד לפני שזכו לקבל קצבה ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הירידות החדות ימשיכו גם במסחר מחר, ומה יעשו הדואליות?

מימושים חדים וחשש מהסלמה ביטחונית צפויים להמשיך להעיב מחר על הבורסה בתל אביב, רגע לפני המעבר לשבוע המסחר החדש ● מניות הארביטראז' ייתנו פוש ירוק מתון בפתיחת המסחר, אך ככל שהירידות יימשכו הן עלולות להשליך על ביצועי 2025 ועל ההנפקות שעל הפרק ● וול סטריט מאותתת על עייפות, הזהב והכסף חוזרים למרכז הבמה והביטקוין מאכזב ● וגם: למה הנפט יורד?

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשים מציגות את דגל סומלילנד לאחר הבחירות לשלטון ב־2024 / צילום: ap, Abdirahman Aleeli

המהלך הישראלי שמטלטל את קרן אפריקה: מהי סומלילנד ומה המשמעויות של ההכרה בה

ישראל הפכה לחברה הראשונה באו"ם שמכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית ● מה החשיבות הביטחונית של הצעד למערכה נגד החות'ים, מי המדינה שמשקיעה מאות מיליוני דולרים בטריטוריה האפריקאית - ואיך מגיב העולם למהלך? גלובס עושה סדר

שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

עופרה גנור / צילום: אבי גנור

עופרה גנור נפרדת מהבייבי: "בארה"ב את קבוצות המסעדות הגדולות מנהלים רואי חשבון, לא מסעדנים רומנטיקנים"

אחרי 27 שנה סגרה עופרה גנור את מאנטה ריי, שהייתה לחלק מקו החוף התל אביבי ● בראיון לגלובס היא מודה שהופתעה מהתגובות ("אני מסעדנית בישראל, תמיד מצפה לרע"), מספרת למה ויתרה על השיפוץ היקר ("ידעתי שצריך גם הידוק קונספט"), וממליצה לצעירה שרוצה לעסוק בתחום: "רק אם יש לה סכין בין השיניים כמו שלי היה"

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כל מה שצריך לדעת על השינויים שישפיעו על הכסף שלנו לקראת 2026 ● מה ההבדלים בין פוליסות חיסכון וגמל להשקעה ואיפה מרוויחים יותר ● זו השנה החזקה בשוק ההנפקות מאז 2021 בבורסה בת"א - ואלו ההנפקות הגדולות ● וגם: למה כדאי לכם להשקיע בזהב?

סיכום שנה / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק, נקסט ויז'ן

עסקת הענק, ​הפגישה הדרמטית והמניה שטסה: השנה הזוהרת של שוק ההון

בורסת תל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ● אלה היו האנשים, האירועים והעסקאות שעשו את השנה

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בחברת הדירוג הגדולה מעריכים: מי הכלכלה שתצמח הכי הרבה ב-2026?

המשך צמיחה בשוק המניות האמריקאי, ופוטנציאל רווחים למרות תנודתיות, כך צופים בחברת ניהול הנכסים פידליטי ● בסיטי אופטימיים לגבי יציבות הכלכלה העולמית, אך זהירים לגבי התמחור של השוק האמריקאי וב-S&P צופים צמיחה בהובלת השווקים המתעוררים והאטה בצמיחה בארה"ב ובסין ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מתחם שיכון הרופאים בתל השומר / הדמיה: Arceffect Adi Bueno

החברה שזכתה במכרז הענק לפרויקט דיור להשכרה בתל השומר

אשטרום זכתה במכרז להקמת למעלה מאלף יחידות דיור בתל השומר, הוועדה המחוזית תדון בתוכנית הענק למתחם תחנת נגה בגבעתיים, שתי עסקאות מימון גדולות נחתמו בטבריה ובירושלים, וגם: המהלך החדש של משרד השיכון לטובת אזרחים הזכאים לסיוע בשכר דירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

גביע העולם בשלוש מדינות / עיצוב: אלישע נדב

מחירי הכרטיסים למונדיאל שברו שיא היסטורי. איזו נבחרת היא היקרה ביותר?

המשחקים האחרונים של רונאלדו ומסי, אורחים כמו מאסק, צוקרברג וטראמפ ופריסה על פני שלוש מדינות הפכו את מונדיאל 2026, שייערך ביוני, לאירוע חריג בכל קנה מידה ● לראיה: מחירי הכרטיסים שברו שיא היסטורי ● בפיפ"א צופים 6.5 מיליון מבקרים, שייצרו 185 אלף מקומות עבודה למקומיים ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

הרב עמיאל הירש / צילום: Shahar Azran

אחד הרבנים המשפיעים בניו יורק: "שנאת היהודים בארה"ב התפוצצה, השינוי דרמטי ומובהק"

הרב עמיאל הירש הוא מהדמויות המשפיעות ביהדות ארה"ב, וגם אחת השנויות במחלוקת ● הוא הרב הבכיר בקהילה רפורמית ניו יורקית, ומעז לערער על הקונצנזוס של המחנה שממנו צמח ● הוא לא מהסס לפגוש גורמים אנטי-ציוניים, מצעירים שפונים אליו ועד ראש העיר ממדאני, למרות הסערה שזה יצר: "האתגר גובר מבחינת מספרים ומבחינת העוינות"

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש