גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת מנהלי שיווק מצייצים ערכה סקר בקרב כ–400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

בת ים / צילום: Shutterstock

עיריית בת ים הכריזה על סגירת תוכנית פינוי בינוי בשער יוספטל

זהו מקרה חריג בו לראשונה עירייה מחליטה לסגור תוכנית פינוי בינוי ● לטענת העירייה, סגירת התוכנית נובעת מהחלטת הוועדה המחוזית להוסיף עוד מאות יח"ד לפרויקט ללא תיאום - ובניגוד להסכמים קודמים

רחוב ביאליק בת''א, חלק מהתוכנית / צילום: Shutterstock

בניגוד לרצון העירייה: תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א תופקד אצל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

ועדת המישנה להתחדשות עירונית החליטה על המשך קידום תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א במסגרת הוועדה המחוזית ● הדבר נעשה בניגוד לרצונה המקורי של העירייה שהתוכנית תופקד בידי הוועדה המקומית ● כעת, ע"פ גורמים בתחום, התוכנית שמטרתה לקבוע הוראות לבנייה חדשה ולשמור על אופי המרקם הקיים, נכנסת לתקופה קריטית במיוחד

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש / צילום: צילום מסך יוטיוב

"הופכים לעיר": מה עומד מאחורי הקמפיין החדש של היישוב בני עי"ש

קמפיין חדש בכיכובו של שלומי שבת חושף כי ליישוב בני עי"ש יש כוונה להגדיל את האוכלוסייה פי ארבעה ● במשרד החקלאות מנסים לצמצם פערי מידע שמלווים חקלאים ולחסוך להם אלפי שקלים ● בחברת המוניות Gett בוחנים מה ישראלים יודעים על אוטיזם ● וזה התפקיד החדש של הבכיר באוניברסיטת רייכמן ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שנה שלישית של עליות: מדד S&P 500 זינק בכ-17%

נאסד"ק עלה השנה ב-20% וב-120% בשלוש השנים האחרונות ● המניות המנצחות והמפסידות השנה ● היום הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא לא הבכיר היחיד שמפנה את מקומו בצמרת ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● מחירי הזהב והכסף רשמו את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים