גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת במזרח התיכון? / צילום: Shutterstock

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת בים התיכון?

היכן נמצא הפארק הלאומי ביג בנד, מיהו האסטרונום הראשון שגילה כי פני הירח אינם חלקים ובאילו מדינות יתקיים המונדיאל ב–2026? ● הטריוויה השבועית

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

דירקטוריון צים מקבל רוח גבית במאבק מול בעלי המניות מישראל

לגלובס נודע כי חברת הייעוץ האמריקאית לגופים המוסדיים Glass Lewis ממליצה ללקוחותיה לתמוך בדירקטורים שהציע דירקטוריון צים ● יו"ר צים, יאיר סרוסי: "לבעלי המניות יש אישור חיצוני ברור שהדירקטוריון עצמאי, מוסמך ופועל לטובת כלל בעלי המניות"

אילון מאסק / צילום: Associated Press, Matt Rourke

בסיס בירח והגדלת קצב הטיסות: SpaceX מאשרת שתצא להנפקת ענק

חברת החלל של אילון מאסק מכרה מניות למשקיעים קיימים לפי שווי של 800 מיליארד דולר, ומאותתת על הנפקה ב-2026 לפי שווי ענק של 1.5 טריליון דולר ● לפי דיווחים, ההנפקה מיועדת לממן תוכניות ארוכות טווח להקמת בסיס על הירח

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

המרוץ על צים מתחמם: ענקית התובלה MSC הגישה הצעת רכש

לאחר שבגלובס נחשף כי הוגשה לצים הצעת רכישה מחברת התובלה הפג לויד, הצעה נוספת התקבלה ככל הידוע גם מחברת התובלה הגדולה יותר, MSC ● גם מארסק הוזכרה כמתעניינת ● דירקטוריון צים: "נבחנות מספר הצעות מחברות מובילות"

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית: "הממשלה לא הייתה רשאית לפטר אותה"

הרכב מורחב עם רוב של שופטים שמרנים קבע: החלטת הממשלה על הדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - פגומה • השופטים ציינו כי הניסיון לעקוף את ועדת גרוניס ומהירות הבזק שבה התקבלה ההחלטה הובילו לביטולה • לוין וקרעי קראו להתעלם מפסיקת בג"ץ: "לחסום את כניסתה למשרדי הממשלה"; באופוזיציה בירכו

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

מכרז התשתיות הגדול בתולדות המדינה, בעלות של 65 מיליארד שקל, נפתח כשעדיין לא גובשו קווים מנחים לגבי השתתפות חברות סיניות ● בלחץ אמריקאי גובר, לצד דעיכת עניין מצד חברות אירופיות וצמצום התחרות המקומית, שאלת המעורבות הסינית חוזרת למרכז הזירה

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

אירוע ''נוצות הזהב'', מייסד האירוע פול אמסלם והזמר הצרפתי תומאס דיטרון. לנער את השיח מאינטרסים / צילום: Paul Bourdel

בצרפת היייננים והמסעדנים מבקרים את המבקרים - האם זה יכול לקרות גם פה?

לפני כעשור מאסה קבוצת מסעדנים ואנשי יין צרפתים מסקירות שטחיות ומוטות יח"צ ● הם החליטו להפנות זרקור למבקרים – ולדרג אותם לפי רמת המקצועיות ● האמצעי: יצירת אירוע אגדי של יין וגסטרונומיה, שבו הטובים שבמבקרים יזכו להוקרה

חנויות רחוב / אילוסטרציה: כדיה לוי

נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו

במסגרת המאבק נגד הגדלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, 20 בעלי עסקים קטנים ובינוניים נפגשו הבוקר עם שר הכלכלה ניר ברקת ● "אם תקדמו את החוק, אתם מחסלים אותנו ומפקירים את הרחוב לטייקונים", טענו הנציגים בפני השר, שמתנגד אף הוא למהלך שמוביל האוצר ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "המהלך מוצג כהקלה ביוקר המחיה, אך בפועל עושה ההפך"

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

עבאדי־בויאנג’ו / צילום: רמי זרנגר

שר האוצר החליט: מיכל עבאדי בויאנג'ו תמונה לתפקיד החשכ"ל

לאחר טענות כי תחת כהונתו של סמוטריץ' אין נשים בכירות במשרד האוצר, מנסים לגבש דיל בסביבתו למינוי אישה לתפקיד החשכ"לית תמורת אישור מינויו של מהרן פרוזנפר, המועמד של סמוטריץ' כממונה על התקציבים

ליפמוטור ו-GEELY משיקות דגמים חדשים במחירי רצפה (יחסית) / צילום: יח''צ

מלחמת המחירים בין הסיניות מסלימה: ליפמוטור ו-GEELY משיקות דגמים חדשים במחירי רצפה

קבוצת סמלת השיקה היום את הקרוס-אובר החשמלי המשפחתי החדש B10 של המותג ליפמוטור, במחיר "שובר סגמנט" של כ-139 אלף שקל לגרסת הבסיס ● המותג GEELY השיק בסוף השבוע האחרון את הקרוס אובר החדש STARRAY ומחירו מתחיל מ-169 אלף שקל

דירת שלושה חדרים בטלביה, ירושלים / צילום: דוד דוד, רימקס

רווח של 400 אלף שקל בשבוע: הדירה בירושלים שנמכרה פעמיים

הדירה בנויה על קרקעות שהיו שייכות לכנסייה בשכונת טלביה בירושלים, והפער במחירים עומד על מאות אלפי שקלים ● הבתים במתחם הוקמו בין שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60 במאה הקודמת. חלקם מבני רכבת וחלקם מבנים רגילים, וכולם בני 4 קומות

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

כלב-רובוט בדמות אילון מאסק / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

הלהיט הוויראלי חדש: כלב-רובוט עם פרצוף של מאסק ב-100 אלף דולר

לאמן ביפל, שהצית את טירוף ה־NFT ונחשב לאחד האמנים החיים היקרים בעולם, יש אטרקציה חדשה במחיר מופקע: רובוט דמוי כלב, שלגופו פרצוף אמיתי להפליא של מיליארדי טק כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג וג'ף בזוס ● ביפל: "זה לא נגד אף אחד, גם אני אחד מהכלבים"

ראאד סעד, מס' 2 בחמאס

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות