גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

יוצר "וול-E" של פיקסאר ראה שחורות בנוגע לעבודה בעתיד, וצדק

לבמאי והתסריטאי-המשותף אנדרו סטנטון היה חזון של עולם דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד ● בראיון כעת הוא אומר שבעיניו הבינה המלאכותית לא תמחק את היוצרים: "המגע האנושי צריך תמיד להיות מעורב איכשהו"

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"'ק עלה ב-1.4%

נתוני האינפלציה בארה"ב לחודש נובמבר הפתיעו לטובה ועמדו על 2.7%, מה שהוביל לעליות בוול סטריט ● נעילה חיובית באירופה, הדאקס קפץ בכ-1.1% ● מחר צפוי להיות יום תנודתי במיוחד ● חברת הספנות הישראלית צים עומדת למכירה, אך MSC מכחישה שהיא הרוכשת ● הבנק המרכזי של האיחוד האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ל-3.75%

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן

ביוון דנים על שליחת כוחות הנדסיים לעזה וביצירת כוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית מקדמת יוזמה לשיקום רצועת עזה בהשקעה מוערכת של יותר מ-112 מיליארד דולר לאורך עשור ● צבא ארה"ב פתח בגל תקיפות נרחב הלילה נגד יעדי ארגון דאעש ברחבי סוריה ● ראש ממשלת לבנון אמר כי השלב הראשון לפירוז חיבאללה יסתיים בעוד ימים ספורים ● דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן ● עדכונים שוטפים 

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

על הצעצוע הכי חם של השנה חתום סטארט־אפ טכנולוגי שלא שמעתם עליו

חברה אלמונית שהתחילה בכלל מאפליקציות וכמעט אזל לה הכסף - הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט ● הרעיון: קונסולת משחקים שגם הורים רוצים לילדים שלהם, וקהל היעד שלה הוא ממש לא הגיימר הסטריאוטיפי

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים