גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפשת מרובה לא תפשת: אשליות ועובדות בירושלים השלמה

מאחר שהמאמץ באיחוד העיר לא התרכז בתפר שבין העיר העתיקה לחדשה, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, אבל לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר - אלא גם את האזור שאליו התפללנו אלפיים שנה

תפשת מרובה - לא תפשת, אמרו חכמינו. הם התכוונו בוודאי לעיר שחוברה לה יחדיו, ביום כ"ח באייר, השבוע לפני 39 שנים. אמנם, היה בארץ באותה עת איש חכם, שהבין כי ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה. אותו אדם, דוד בן-גוריון שמו, אפילו הציע הצעה מזעזעת: להרוס את החומה. לדבריו, החומה - שאיננה עתיקה כלל כי נבנתה במאה ה-16 - היא חיץ בין ירושלים הקדושה ובין הסובב אותה. בן-גוריון לא היה דתי, אבל היה חכם. הוא הבין שאם תפשת מרובה - לא תפשת.

החומה עומדת על תלה, ואילו העיר הקרויה היום ירושלים הרחיקה נדוד, כדי לקלוט יותר ויותר ערבים ולהפוך את חיבור העיר יחדיו לבדיחה עצובה. אמנם, אלוף פיקוד המרכז דאז, עוזי נרקיס, מיהר להרוס את רובע המוגרבים. בדרך זו אפשר היה לפתוח מגרש ענק, מיותר ומשמים, המגמד את הכותל המערבי. וכן, אפשר היה גם להושיב קומץ יהודים ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

אבל הרצון להתחבר אל ירושלים האמיתית, הקדושה, היה מן השפה ולחוץ. לא במקרה, שכונת ממילא הגובלת בעיר העתיקה, סמוך לשער יפו, לא אוכלסה בהמוני משפחות עתירות ילדים, אלא דווקא בקומץ עשירים החיים בגולה ואינם עולים לירושלים אפילו בשלוש רגלים, למרות שהם יהודים חרדים כביכול. אז לא רק החומה של סולימן המפואר מנתקת את ירושלים מזו הקרויה ירושלים, אלא שגם השטח הסמוך לעיר העתיקה לא יושב באנשים מן היישוב.

אבל העיר הקרויה ירושלים הגיעה עד רמאללה בצפון ובית לחם בדרום. במקום 53 קילומטרים רבועים שנקראו ירושלים - יהודית וערבית כאחת - עד 1967, שטח העיר הנוכחי הוא 126 קמ"ר, יותר מת"א וחיפה יחדיו. מה הוסיפה לנו תוספת שטח ענקית זו? היא הוסיפה לנו כאב ראש בלבד. יש להזכיר, שירושלים מנתה ביום איחוד העיר כ-60 אלף ערבים וכ-150 אלף יהודים. ועכשיו? היום יש בירושלים השלמה לכאורה יותר מ-700 אלף נפשות. שיעור היהודים בשטח המוניציפאלי ירד מ-74% ל-64%. למרות רצונה של ישראל, מספר ערביי העיר גדל פי 4. מספר היהודים בעיר גדל רק פי 3, למרות מאמצי ישראל להגדיל את מספר תושבי העיר היהודים.

אכן, בעוד שהערבים באים ובאים לירושלים, היהודים באים והולכים. ההגירה השלילית מהעיר הולכת ונמשכת, והיא מקיפה לא רק יהודים חילוניים שאווירת העיר מחניקה אותם, אלא גם יהודים דתיים, שהיו מעדיפים אולי להמשיך ולחיות בירושלים ולא לעבור לבית שמש ולביתר עילית.

יתר על כן, בשטח שנוסף לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים חיים היום קרוב ל-60% מתושבי הבירה, אבל למרות ההשקעות העצומות בנווה יעקב, בפסגת זאב, בהר חומה, ברמות, בגילה ובמזרח תלפיות, מספר הערבים בשטח שנוסף לעיר גדול ממספר היהודים: 56% מתושבי אזורים אלה הם ערבים, ורק 44% הם יהודים. וכל זאת בזמן שלא הוזנחו רק השטחים הצמודים לעיר העתיקה, כמו ממילא. גם העיר החדשה, שנצמדה אל העיר העתיקה מאז שנות השישים של המאה ה-19, הוזנחה בידי השלטון הממשלתי והמוניציפאלי כאחד. בתחומי העיר החדשה-ישנה, בגבולותיה שקדמו למלחמת ששת הימים, אפשר לאכלס ברווחה יותר מ-200 אלף נפשות, ותוך כדי כך גם לשקם שטחים מתנוונים ולהחיות את מרכז העיר המתקלף, מרכז שהיה מכוון אל העיר העתיקה באמצעות צירים מובילים כמו יפו, הנביאים או אגרון, למשל.

אבל השלטון המרכזי והשלטון המוניציפאלי לא הבינו את חשיבות הצמידות לעיר העתיקה, עיר הקודש - לא מבחינה לאומית ואף לא מבחינה אורבנית. לא הבינו עד עכשיו וגם לא עכשיו, כשהם מתכוונים להסתער על השטח ההררי שממערב לבירה ולאכלס אותו, כדי להרחיק את ירושלים מירושלים ולקרב אותה לתל-אביב.

אמנם חלק מהיהודים הבורחים מירושלים נשארים במטרופולין הירושלמי. כך, למשל, ב-2004 באו לגור בירושלים כ-11,300 יהודים ועזבו את העיר כ-6,700 יהודים. 1,600 מהם עברו לתל-אביב, 800 מהם עברו למודיעין וסביבתה, 2,200 עברו לבית שמש, 1,400 עברו למעלה אדומים, 800 לביתר עילית ו-800 למבשרת ציון, המקיימת זיקה עסקית ותרבותית לתל-אביב למרות קרבתה לירושלים.

על כל פנים, מי שרוצה לכלול את כל המטרופולין הירושלמי הרשמי בתחומה של ישראל שלאחר ההתכנסות הצפויה בעוד שנתיים, צריך לזכור דבר אחד: באזור המטרופוליטאני הירושלמי, בהגדרתו הרשמית, יש היום 2.3 מיליון תושבים - מהם 1.6 מיליון ערבים ורק 700 אלף יהודים. אז מסתבר שהמדינה היהודית והדמוקרטית, העומדת לקבוע בעצמה את גבולותיה, תדאג דווקא לצמצום הרוב היהודי המצוי והצפוי בה.

מיותר להגיד שאלמלא ניסתה ישראל לתפוש מרובה, היא היתה משקיעה אמצעים ומאמצים להפוך את העיר - בגבולותיה הקודמים - למוקד משיכה. מזה שנים רבות גובר בירושלים הכוח הדוחה על המושך. גם מבחינה חברתית וגם מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הכלכלית. לא במקרה, מאז 1990 עזבו את העיר 200 אלף איש, אישה וילד - אחוז ניכר מן הנכנסים לעיר או הנולדים בה.

מאחר שהמאמץ לא התרכז בעיר החדשה-ישנה, כלומר בזו הצמודה אל עיר הקודש, הפתרון היהודי הדמוקרטי יאלץ אותנו לחלק מחדש את ירושלים, לא רק את א-ראם או ג'בל מוכאבר, אלא גם את האזור שאליו התפללנו באלפיים השנים האחרונות. בן-גוריון אולי הגזים כשהציע להרוס את החומה. אבל הוא היה חכם, בניגוד ליורשיו. אלא שלפני 39 שנים בן-גוריון היה זקן ומסכן, וחכמת המסכן בזויה, ככתוב בכתבי הקודש. אז ממשלותינו נהגו בטיפשות ועוד בדורנו נשלם את המחיר.

עוד כתבות

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

משרד הביטחון מביע תמיכה בהקמת תחנת הכוח בעטרות

על רקע חשש למחסור באנרגיה ופגיעות בתשתיות, רשות החירום הלאומית מגדירה את תחנת הכוח בעטרות כפרויקט לאומי קריטי ודורשת מיגון מיוחד, כולל יכולות גילוי ויירוט רחפנים

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

יציבות? שליחות? העובדים בורחים מהמגזר הציבורי

פערי שכר גדולים מול המגזר העסקי, טענות להתערבות פוליטית גוברת, תדמית ירודה והליכי מיון מתישים ● השירות הציבורי מתמודד עם משבר תעסוקה, ו-360 משרות בכירים במשרדי הממשלה ממתינות לאיוש ● בינתיים המיומנות נשחקת - ואיתה השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל עד לאחרונה, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות