"באחרונה רבו הדי הביקורת הציבורית בשל השכר הגבוה שמשולם לבכירים במשק", הסביר היום (א') שר המשפטים, חיים רמון, את הצעתו להגביל את עלות שכר נושאי המשרה בחברות המותרת בניכוי במס.
"רבים הסבורים ובכללם גם אני", הוא הדגיש, "שאין מקום לכך שהמדינה תגביל במישרין את השכר המשולם. עם זאת, לא מתקבל על הדעת שבהתאם לדיני המס הקיימים, משתתפת הקופה הציבורית בכ-50% מתשלומי שכר בלתי סבירים בצורה קיצונית". רמון מעריך כי הסיכויים גבוהים לכך שהצעת החוק תאושר בממשלה ובכנסת.
במשרד המשפטים דנו בשאלה האם ניתן לשים להן סוף. התשובה, כצפוי, היתה חד-משמעית: אי-אפשר להגביל שכר בחברות פרטיות וציבוריות, משום שהדבר לא יעמוד בשום מבחן חוקי וחוקתי. עם זאת, במשרד המשפטים ביקשו למצוא דרך מתוחכמת, שתגרום לבעלי השליטה בחברות לחשוב פעמיים, לפני שיאשרו משכורות עתק והטבות מפליגות למנהלים.
כידוע, פקודת מס הכנסה מאפשרת לחברה לנכות הוצאות שהוצאו לשם ייצור הכנסתה. לכן, הטבות שמשלמות חברות לנושאי משרה מנוכות מהכנסתן החייבת במס, ללא תלות בגובה ההטבות. הצעת החוק הממשלתית, שיזם השר רמון, מבקשת לתקן את הפקודה, כך שהיא תגביל את גובה ההטבות המותרות בניכוי.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי התוצאה היא "שדיני המס יוצרים מעין תמריץ למתן שכר והטבות גבוהים לנושאי המשרה, שכן שכר והטבות אלו מנוכים במלואם מההכנסה החייבת במס. אין זה נכון שהמדינה תתמרץ מתן שכר והטבות הגבוהים בעשרות מונים מהשכר הממוצע במשק".
ההצעה הועברה לשר האוצר, אברהם הירשזון, שאמור לקבוע את תקרת ההטבות שתוכר לניכוי, לאחר שיקבל את אישור הממשלה וועדת הכספים של הכנסת. "למשרד האוצר ושלטונות המס יש הרבה יותר מה לומר", הסביר היום רמון, "הם מכירים את המערכת ויכולים לעשות את החישובים יותר טוב. אנחנו רצינו לקבוע את הנורמה, כתוצאה מכך ששולמו סכומים בלתי סבירים למנהלים, ברמות שקשה להעלות על הדעת".
בדיונים הפנימיים במשרד המשפטים דובר על עלות שכר שבין 4 ל-6 מיליון שקל בשנה, כלומר בין 330 ל-500 אלף שקל בחודש. לפי ההערכות, אם אכן זו תהיה התקרה שיקבע האוצר, היא תהיה רלוונטית לכ-70 מנהלים בכירים במשק.
רמון משווה את ההצעה לניכוי הטבות אחרות, המוגבלות גם הן. "כשמנהל בחברה נוסע לחו"ל ומתאכסן בבית מלון שמחירו אלף דולר", הסביר היום רמון, "שלטונות המס מכירים נניח רק עד 200 דולר. כלומר, החברה יכולה להחליט שמנהל שלה ראוי לגור בסוויטה נהדרת, ולשלם אלף דולר, אבל שלטונות המס אומרים: זה עסקך, אנחנו מכירים רק ב-200 דולר".
"מדינת ישראל", הוסיף, "אינה שותפה בלהלין מנהל בכיר בסוויטה של אלף או 10,000 דולר. זה עניינה של החברה והיא רשאית לעשות זאת רק על חשבונה. אין לי ספק שזה יעמוד במבחן בג"ץ".
אולמרט תומך
במשרד המשפטים מבקשים לקבוע הגדרה רחבה להטבות, ששר האוצר יוכל להרחיבה. בינתיים היא כוללת שכר דירקטורים, דמי ניהול, הלוואה, ני"ע, אופציה, עמלה, וכן "סכומים הנלווים לשכר ולמשכורת וסכומים בשל סיום יחסי עובד-מעביד".
הצעת החוק צפויה להגיע לשולחן הכנסת בזמן הקרוב, והדיונים בה יעוררו עניין. מאחר שלדברי רמון, היא זוכה לתמיכת ראש הממשלה אולמרט ושר האוצר הירשזון, קשה לראות כיצד יוכלו לוביסטים כאלה ואחרים למנוע את אישורה. גם השר רמון בטוח בהצלחתה. "הסיכויים טובים מאוד. אינני רואה בממשלה ובכנסת גורמים שימשיכו וירצו לראות את המציאות הבלתי סבירה נמשכת. כשמשלמים 20 מיליון שקל שכר לשנה, 10 מיליון באים על חשבון כל אחד מאיתנו".