האם בקרוב המדינה היא זו שתדאג לכפות על אבות סוררים לשלם מזונות לילדיהם, שאינם חיים עימם? שר המשפטים, חיים רמון, מינה ועדה מיוחדת שתבחן באופן מקיף את נושא מזונות הילדים, בדגש על הבטחת דרכים לגבייתם. החובות בגין תשלומי המזונות במוסד לביטוח לאומי ובלשכות ההוצאה לפועל, עומדים כיום על עשרות מיליארדי שקלים.
ההתדיינות בנושא מזונות הילדים בישראל מתקיימת בכמה ערכאות: בבתי הדין הרבניים, בבתי המשפט לענייני משפחה, במוסד לביטוח הלאומי ובהוצאה לפועל. מדובר בהתדיינות רבות וקיימים פערים גדולים בגובה המזונות הנפסקים במצבים דומים, בין הערכאות השונות ובין שופטים בתוך כל מערכת.
מעבר לרדיפות אחר בעלים סרבנים, נושא מזונות הילדים כבר הפך לחלק מהמו"מ לצורך הגירושין, מה שפוגע לעיתים רבות בטובת הילדים ואף בעצם תשלום המזונות.
מסיבות שונות, במהלך הליכי גירושין ולאחריהם, נפגעים תשלומי מזונות הילדים. במקרים רבים, מצב זה נמשך גם אחרי הגירושין, ויש לו השפעה ממשית, הן על מצבם הכלכלי של הילדים והן על שמירת הקשר בינם לבין ההורה החייב במזונות.
כיום מתנהלים למעלה מ-100 אלף תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו בגין אי-תשלום מזונות. מדי שנה, נפתחים קרוב ל-10,000 תיקי מזונות בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ. סכום החוב המצטבר בתיקים אלה עמד כבר ב-2003 על כ-19 מיליארד שקל.
כדי לא לפגוע בילדים, קובע החוק כי במקרים מסויימים, בהם האב אינו מקיים את חובתו לשלם מזונות, המוסד לביטוח לאומי הוא שישלם במקומו. לאחר-מכן, רשאי הביטוח הלאומי לגבות מהאב את מה ששילם. בכל שנה, מצליחים בביטוח הלאומי לגבות רק כמה עשרות מיליוני שקלים. חובות העבר בגין מזונות ששולמו מגיעים לכ-2.4 מיליארד שקל.
הוועדה שהקים רמון, ושבראשה יעמוד פרופ' פנחס שיפמן, מומחה לדיני משפחה, תשקול, בין היתר, את אחריות מוסדות המדינה השונים לפעול להבטחת גביית המזונות, לאור אמנת האו"ם בעניין זכויות הילד בנושא המזונות.
לצד אחריותם הראשונית של ההורים לדאוג למזונות ילדיהם, מעגנת האמנה גם את חובתה הישירה של המדינה להבטיח אחריות זו, ואף לסייע להורים כדי שהם יוכלו לממש את חובתם. בעשרות השנים האחרונות, התפתחו במדינות רבות מודלים חקיקתיים שמבטאים אחריות מדינתית זו.
בין היתר, ניתן למצוא במדינות שונות אמות מידה לגובה המזונות ולחלוקת תשלומי המזונות בין ההורים, לרבות קביעתם באמצעות מנגנונים מינהליים במקום ההתדיינות בבית המשפט בין ההורים.
בחלק מהמדינות מתבצעת גבייה מההורה החייב, בדרך של ניכוי תשלומי מזונות הילדים מההכנסות שלו במקור, איתור ההורה המתחמק מתשלום המזונות, מקורות הכנסותיו ונכסיו, לעיתים באמצעות מאגר מידע שהוקם לשם כך. במדינות מסויימות, הליכי הוצאה לפועל וסנקציות נגד הורה מתחמק ננקטים ע"י המדינה ולא ע"י ההורה המחזיק בילדים.
בכתב המינוי של הוועדה נאמר, שעליה לבחון דרכים לקיים את חובת המדינה לסייע להורים בגביית המזונות, וכן דרכים ושיטות להגיע לאחידות בפסיקת המזונות, תוך קביעת קווים מנחים אובייקטיביים לחישוב גובה המזונות וחלוקתם בין ההורים.
בנוסף, עליה לבחון אפשרויות לשינויים במערכות האחראיות לקביעת המזונות ולגבייתם, והכל תוך חתירה מיוחדת לצמצום התדיינויות והשפעות השליליות על טובת הילד.
הוועדה, בה יהיו נציגים לשופטי המשפחה, דייני בתי הדין הרבני והשרעי, וכן נציגים לאקדמיה, למשרד המשפטים וללשכת עוה"ד, אמורה גם להמליץ על תיקוני החקיקה הרלוונטיים, כדי להתאימם להתחייבויות המדינה באמנת האו"ם, וכן על הקמת גופים ומנגנונים שיישמו בצורה יעילה ואפקטיבית את המלצותיה. המלצות הביניים צפויות בתוך שנה.