בית משפט השלום ברחובות גזר 6 חודשי עבודות שירות בלבד על עו"ד אייל שפר, שעבד במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', והורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין בן 11 במשך חמש שנים. הפרקליטות ערערה לבית המשפט המחוזי בת"א על קולת העונש, בהתחשב בכך שהעונש המקסימלי בחוק הוא שבע שנות מאסר.
שפר, בן 37, מנהל כיום עסק עצמאי לשירותי ייעוץ אסטרטגי בתחום שוק ההון וני"ע. כשהיה סטודנט למשפטים, עבד והתמחה במשרד עו"ד אורי רוזנברג. כשהוסמך, עבד כשכיר ואחר כך כשותף במשרד חיים אינדיג. ב-2001 הוא עבר להרצוג, פוקס, נאמן ועבד תחת עו"ד אהוד סול, במחלקת החברות וני"ע.
לפי העדויות במשפטו, הוא דורג בתקופת עבודתו שם "ע"י דירוגים בינ"ל, כאחד המומחים המובילים בישראל בתחום דיני ני"ע, ואף פירסם מאמרים מקצועיים". ב-2004, כשנודע למשרד על מעשיו, הוא פוטר.
במסגרת הסדר טיעון, הוא הודה שלפני 12 שנה, כשהיה סטודנט ועד לאחר שהוסמך כעו"ד, נהג להיפגש עם הקטין, ללטפו באיבריו המוצנעים, לנשקו ואף ביצע בו מין אוראלי ואוננות. שנה לפני שהתחתן, בגיל 30, נפסק הקשר.
סניגוריו, עוה"ד פרופ' דוד ליבאי וגיל עשת, לגזור עליו עבודות שירות. שפר טען, כי בילדותו סבל מאלימות של אביו כלפי אימו. בנוסף, שני נערים שלמדו עימו בפנימיה תקפו אותו מינית, מה שגרם לו לבלבול בזהות המינית.
שירות המבחן המליץ להסתפק בעונש של עבודות שירות, במקביל להשתתפותו בקבוצה טיפולית לעברייני מין. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו שנת מאסר בפועל. היא יצאה חוצץ נגד מסקנת חוות דעת מומחה, מטעם שפר, שלפיה עבירות המין שביצע בקטין, היוו צעד ראשון לקראת החלמתו. "מדובר בנימוק מחריד", טענה.
שמונה עדי אופי, רובם עורכי דין, התייצבו להגנתו וסיפרו שמדובר ב"עו"ד מוכשר, מסור ואחראי, המקפיד קלה כחמורה בתחום דיני ני"ע, וגילה מידה גבוהה של אחריות ויושר מקצועי". הוא תואר כ"אנושי, רגיש, בעל יושר פנימי, ערכי והגון".
ראש משרד הרצוג ושר האוצר לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, שיגר חוות דעת לפיה "המשרד נאלץ, בצער רב, ובהסכמתו המלאה של שפר, לסיים עבודתו המצויינת במשרד כדי לאפשר לו להתמודד עם תוצאות מעשיו".
השופט ירון לוי ציין בגזר הדין, כי "עצם עיסוקו של הנאשם בעריכת דין, אינו מהווה, לכשעצמו, שיקול לחומרא... יש בה כדי לשמש נסיבה לחומרא".
"אלמלא הסדר הטיעון", הוסיף, "היה מקום להטיל עונש מאסר ממשי ממושך, הרבה מעבר לעתירת התביעה. הוא מתח ביקורת על הפרקליטות שהסכימה להסדר הטיעון שבו "חוסר איזון". "משבחרה התביעה לילך כברת דרך כה ארוכה לקראת הנאשם ולצמצם את שיקול הדעת של ביהמ"ש באופן כה דרסטי", הסביר השופט את החלטתו להקל בעונש, "נוטה הכף לטובת ההגנה". מעבר לעבודות השירות, נגזרה על שפר גם שנת מאסר על-תנאי והוא יפצה את הנער ב-100 אלף שקל. (ת.פ. 1246/04).