"לפעמים ה'בקרובים' הם הרבה יותר טובים מהסרט", טוענים מארגני פרסי "טריילר הזהב", פרס האוסקר של הטריילרים. הפרס הצעיר נוסד ב-1999 וטקס חלוקתו התקיים זו הפעם השביעית ביום ראשון האחרון. מטרת הפרס היא לתגמל את יוצרי הטריילרים בהוליווד ולקדם את הטריילר כיצירה אמנותית העומדת בפני עצמה. הטריילרים הם מוצר בידורי שאפשר להוריד מהאינטרנט וישנם טריילרים שהופכים לאירוע כאשר הם מופיעים בבתי הקולנוע או באתרי האינטרנט השונים. השם נובע מכך שבהתחלה נהגו בעלי בתי הקולנוע להקרין את הסרטונים אחרי הסרט שהוקרן אותו יום, כלומר, הם "נגררו" אחרי הסרט המרכזי. הבעיה הייתה שהקהל נהג לצאת מיד עם תום הסרט ולמעט מאוד אנשים היתה סבלנות להישאר לצפות ב"בקרובים". לכן, מהר מאוד החלו בעלי בתי הקולנוע להקרין את הטריילרים לפני הסרט המרכזי, ולא אחריו. למרות השינוי המשמעותי, השם "טריילר" נדבק למוצר הפרסומי.
למעשה הטריילר הוא שילוב מושלם בין אמנות, בידור ופרסום. במשך שתי דקות וחצי (החוק קובע שאסור שטריילר יעלה על אורך זה) יוצר הטריילר צריך להצליח לספר לנו את הסיפור הבסיסי של הסרט, לרגש אותנו, להלהיב אותנו, להצחיק אותנו ולמכור לנו את המוצר. הכלים שעומדים לרשותו הם בדרך כלל אך ורק כלי העריכה ועריכת הסאונד. למעט מקרים מיוחדים, החומרים הם חומרי הסרט עצמו. הקצב המהיר ביחידת זמן דחוסה מנסה לחשוף את הצופה לכמה שיותר ריגושים, ולכן התוצאה במקרים בהם הטריילר מוצלח היא חוויית זיכוך מיידית, מהירה ואפקטיבית. לא במקרה טקס טריילר הזהב זכה לכינוי "האוסקר לבעלי בעיות קשב וריכוז", ולא מפתיע שהבמאי המוערץ קוונטין טרנטינו ישב בפעם השנייה בחבר השופטים של הטקס השנה והצהיר שמטרתו בחיים היא להפוך לשופט קבוע בתחרות. בין השופטים ישבו עוד אנשים מכובדים מהתעשייה ההוליוודית, ביניהם גאי ריצ'י ("סנאץ'"), פולה וואגנר (השותפה של טום קרוז ומפיקת כל הסרטים שלו), פני מרשל (הבמאית של "ביג") ועוד מפיקים מכובדים רבים.
הפרסים עצמם מחולקים לקטגוריות שונות: קומדיה, אקשן, אימה, רומנטי, דרמה, אנימציה וכדומה. בכל קטגוריה מתחרים בין ארבעה לחמישה מועמדים. בנוסף, ישנה קטגוריה לטריילר הטוב ביותר בכל הקטגוריות. השנה, הזוכה הגדול היה הטריילר ל"משימה בלתי אפשרית 3" שזכה בשלושה פרסים: הפרס לטריילר האקשן הטוב ביותר, הפרס לטריילר הטוב ביותר לבלוקבאסטר, והפרס לטריילר הטוב ביותר שהוצג בתחרות כולה. הטריילר של "משימה" ניצח בין היתר את הטריילרים של "שודדי הקריביים 2", "אקס-מן 3" ו"צופן דה וינצ'י". הטריילר, ללא קריינות, מציג קטעי אקשן מרהיבים ומצליח בשניות ספורות לבנות מתח אדיר ולהזרים אדרנלין בכל הגוף. יוצרת הטריילר היא אחת החברות המובילות בהוליווד: "TRAILER PARK", והיא ניצחה חברות מובילות אחרות כגון CMP ו-Mark Wollen & Asoc.
טריילר במקום סרט
מה שמייחד את "טריילר הזהב" אינו הקטגוריות הרגילות, אלא הקטגוריות המיוחדות שמייסדי הפרס המציאו ומוסיפות צבע לאירוע. הפרס האהוד ביותר הוא "גיזת הזהב" (GOLDEN FLEECE), שמכתיר את הטריילר הטוב ביותר לסרט גרוע. הפרס בקטגוריה הזו הלך השנה ל"סודות בים הכחול", טריילר שהופך את סרט המתח הקליל והסקסי עם ג'סיקה אלבה לסרט אקשן שנראה מורכב ומבטיח.
פרס מעניין נוסף הוא הפרס לקריינות הטובה ביותר. כבר שנים רבות שהקריינות בטריילרים הפכה לקלישאה. הקריין המפורסם ביותר בעולם הטריילרים נקרא דון לפונטיין והוא זכה לכינוי "קולו של אלוהים". לפונטיין העניק את קולו העמוק והעבה לאינספור טריילרים בשנות ה-80 וה-90 וטבע את כל הקלישאות הידועות. בדרך כלל קריינות פותחת במילים "בעולם בו..." או "בזמן בו..." וממשיכה במשפט "אדם אחד...". למשל: "בזמן בו החופש אינו עוד בידי האזרחים, בעולם בו המילה אהבה איבדה את משמעותה, אדם אחד קם נגד כוחות האופל כדי להילחם למען כולנו". הפרס לקריינות, אם כן, מבליט טריילרים שמצליחים להתחמק מקלישאות הקריינות ומייצרים קריינות מקורית ושונה. השנה הזוכה בקטוגריה הזאת היה "משפחת הקיסרים", הטריילר לסרט הדוקומנטרי על הפינגווינים בו קולו של מורגן פרימן פותח בקריינות אירונית, לאחר מכן הופך לרציני ומותח ובסופו של דבר מסיים במלודרמטיות מלאת רגש.
פרס מיוחד ניתן גם לטריילר הכי טראשי, זה שמנצל סקס ואלימות לטובת מכירת הסרט. מארגני הפסטיבל נותנים פרס לאופיו הנצלני של הטריילר וליוצר שמוכן ללכת על תמונות "מלוכלכות" כדי למכור את המוצר. הזוכה השנה בקטגוריה הזאת היה הטריילר לסרט "שלוש" - סרט מתח עם בילי זיין וקלי ברוק שכל מה שרואים בו זה את שני הכוכבים מתלטפים ומתנשקים חצי עירומים ודמות נוספת מסתכלת עליהם.
הקטגוריה החדשה ביותר בטקס היא קטגוריית הטריילר הטוב ביותר למשחק מחשב. הזוכה השנה בקטגוריה הזאת הוא הטריילר למשחק המחשב של "הסנדק", בו דמות דיגיטאלית דמוית מרלון בראנדו פונה אל הצופה ומדברת אליו כאילו הוא חייל שלו במאפיה.
פרסי "טריילר הזהב" הם רק אחד הביטויים לתרבות הטריילרים התוססת שצמחה בשנים האחרונות. חלק מהטריילרים הפכו לאירוע תרבותי. אנשים מחכים חודשים להיחשף לתמונות הראשונות של סרט מעורר ציפיות. הטריילר הראשון של "אימת הפנטום", של ג'ורג' לוקאס, הוצמד לסרט "המצור", דרמה פוליטית עם ברוס וויליס. אנשים כל כך רצו לראות את הטריילר שרבים שילמו כרטיס, צפו בטריילר ויצאו מהאולם מרוצים מבלי לראות את הסרט. היום, אחד ממוצרי הוידיאו הנצפים ביותר באינטרנט הם טריילרים לסרטים, ולכן, כדי לצפות בזוכים בפרסי "טריילר הזהב" לא צריך לשלם כרטיס קולנוע, אלא מספיק להוריד את הטריילרים מהאינטרנט. אתרים רבים מציעים גישה למוצרים, ביניהם בולטים YAHOO ו-IMDB.
מאפיין נוסף של תרבות הטריילרים קשור ליוצרים. במאים ומפיקים מתחילים המחפשים מימון לפרויקט שלהם נוהגים מדי פעם לצלם מספר סצנות ולערוך טריילר לסרט שעוד לא צולם. בצורה כזאת, הם יכולים לפנות אל המשקיעים ולפתות אותם להשקיע בסרט על בסיס הטריילר. הבמאים המפורסמים ביותר שהחלו את הקריירה שלהם בצורה הזאת הם האחים כהן, שהכינו טריילר לסרטם "רציחות פשוטות" עוד לפני שצילמו תמונה אחת מהסרט וכך גייסו כסף ממשקיעים. פרסי "טריילר הזהב" כוללים גם קטגוריה בשם "טריילר ללא סרט" ובו הם מעניקים פרסים לטריילרים שמטרתם להשיג משקיעים לסרט עתידי.
מקדם את עצמו
סוג יוצרים אחר שקשור להייפ של תרבות הטריילרים הוא הסטודנטים לקולנוע. בתי הספר לקולנוע מלמדים את אומנות העריכה לעיתים בכך שהסטודנט מתבקש לערוך מחדש טריילר לסרט מסוים. אופנה זו גרמה לעורכים חובבים רבים להתחיל לערוך מחדש טריילרים של סרטים בצורה של פרודיות. תופעה זאת, הקיימת כבר מספר שנים, קיבלה תנופה בסוף 2005 בעקבות שני מוצרים: הראשון היה טריילר לסרט "הניצוץ" של קובריק שיצר בחור ושמו רוברט רייאנג, בו הוא מציג את סרט האימה כאילו מדובר במלודרמה על קשר בין אב ובנו. המוצר השני נוצר על ידי קבוצה קומית בשם "Chocolate Cake City". חברי הקבוצה ערכו מחדש קטעים מתוך סרטי "חזרה לעתיד" ויצרו בקרוב של הסרט המציג אותו כאילו מדובר בסיפור אהבה בין שני קאובויים (על חשבון "הר ברוקבק"). הטריילר נקרא "BROKEBACK TO THE FUTURE" והצלחתו האדירה באינטרנט הציתה גל של חיקויים. היום, עושים פרודיה מן הסוג הזה כמעט על כל סרט חשוב. בין הטריילרים הערוכים מחדש בולטים הבקרוב של "עשרת הדברות" המציג את האפוס התנ"כי הקלאסי כקומדיית תיכוניסטים, הבקרוב של "סיפור הפרוורים" המציג את המיוזיקל המפורסם כסרט זומבים, בקרוב של "קטיפה כחולה" המציג את סרט האימה כקומדיה בסגנון "פגוש את ההורים", ובקרוב של הסרט "מלתעות" המציג אותו כסרט אקולוגי על אהבת בעלי חיים בסגנון "לשחרר את ווילי". קישורים לטריילרים פרודיים רבים נוספים מופיעים באתר וויקיפדיה (WIKIPEDIA.ORG) תחת הסעיף "RE-CUT TRAILERS" ומאוד מומלץ לצפות בהם. אולי בעתיד "טריילר הזהב" יחליט שגם זו קטגוריה הראויה לפרס.
תרבות הטריילרים מתחילה לבנות לעצמה היסטוריה, ואנשי אקדמיה החלו להתעסק בטריילרים מכיוונים שונים. בארה"ב, חוקר התרבות פרדריק ג'יימסון מדבר על הטריילר כאמנות פוסט-מודרנית אולטימטיבית. באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר ענת זנגר חוקרת את הנושא זה מספר שנים. לימודי הטריילרים ותרבות הטריילרים מנסים לאתר את הטריילרים הקלאסיים מן העבר ואת הטריילרים האהובים בכל הזמנים. ביניהם בולט הטריילר ל"פסיכו" של אלפרד היצ'קוק, בו היצ'קוק בכבודו ובעצמו עורך סיור באולפן בו צולם הסרט ומספר לצופים שדברים נוראיים ומפחידים מאוד התרחשו שם. עוד בולטים הטריילר ל"הניצוץ" והבקרובים של "תינוקה של רוזמרי", "השור הזועם", "הנוסע השמיני" ו"שבעה חטאים" - אשר נבחר לבקרוב הטוב ביותר של שנות ה-90. "