גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטראוס, 71, יקבל היום (ב') פרס מפעל חיים על תרומתו לתעשיית המזון בישראל, של איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. כמה המחברים באיגוד, כמו אסם ותנובה, הם ממתחריו הקשים ביותר של שטראוס, אבל על תרומתו ועל מפעל חייו אין ביניהם ויכוח.

שטראוס, יו"ר האקזקוטיבה של שטראוס-עלית אחזקות, נבחר על ידי ועדת הפרס בראשות פרופ' רם רייפן מהאוניברסיטה העברית. הפרס יוענק לשטראוס, ולצידו לפרופ' זקי ברק, נשיא המכללה האקדמית תל חי, בכנס מזון בעידן החדש 2006.

* למה כסף לא עושה לך את זה?

"אני מושבניק. לא באתי משם (מהכסף), אלא מהמושבה נהריה. הייתי הולך יחף עם מכנסיים קצרים, מקסימום עם סנדלים. ככה הגעתי גם לקריינר בשופרסל (מרדכי קריינר שהיה סמנכ"ל השיווק הכול-יכול של רשת השיווק עד תחילת שנות ה-90). קריינר אמר לי, 'ככה אתה הולך לפגישות? השתגעת?'. אז שמעתי, וקניתי מכנסיים ארוכים.

"זה היה כשהסופרמרקט הראשון של שופרסל היה ברח' בן-יהודה בתל אביב, וככה נכנסתי לשוק. היינו אז קטנים מאוד וזה נתן לנו אפשרות לפרוץ לשוק בתל אביב. כולם חסמו אותנו: תנובה, טנא-נגה, טרה, איפה הם היו ואיפה היינו אנחנו, הקטנים מנהריה".

* והיום אתה סופר כסף ואוסף פרסי כבוד.

"אני כבר לא סופר כסף. פרשתי מהחברה. חוץ מזה, במידה ואנחנו מרוויחים, אנחנו משקיעים אותו. הקונץ שלנו הוא שאת רוב הכסף אנחנו משקיעים חזרה בעסק. ככה הפכנו למה שאנחנו. תראי איפה אסם הייתה לפני 10 שנים ואיפה אנחנו היינו, ואיפה הם היום ואיפה אנחנו. ואני כבר לא מדבר על זה ששם המשפחה מחזיקה 7% ואצלנו 75%. ואני כבר לא מדבר על זה שאנחנו נשארנו חברה ישראלית והמתחרים שלי מייבאים הרבה יותר".

לא צריך חוקים

* מה דעתך על שכר הבכירים ומשכורות העתק, למשל של ראשי הבנקים?

"אולי טוב שזה קרה. שאנשים יתעוררו קצת ויבינו שצריך להתחשב במה שקורה בארץ. הביקורת הייתה מוצדקת - אני חושב שהיא תשפיע והשכר יירד בעתיד הקרוב. למרות זאת, אני חושב שלא צריך לחוקק חוקים מגבילים. אנשים צריכים לדעת בעצמם מה טוב לבעלי המניות שלהם, לציבור".

* כבר היום אתם חברה רב-לאומית, ותכף תיסחרו גם בלונדון.

"כבר היום 35% מהפעילות שלנו היא בחו"ל והמטה נשאר בארץ. וככה, בארץ, זה יישאר. זה בחזון שלנו".

הוועדה מציינת, כי שטראוס זכה בפרס "על הקמת מפעל לתפארת ועל תרומתו לקידום ושינוי פני תעשיית המזון בישראל". עוד מציינים השופטים, כי "מיכאל שטראוס הוא אחד האישים הבולטים בתעשיית המזון הישראלית, זוכה פרס התעשייה של התאחדות התעשיינים לשנת 1983.

"בשנת 1975 מונה מיכאל למנכ"ל ויו"ר שטראוס מחלבות, ובהובלתו פיתח את החברה תוך שילוב חדשנות וקידמה טכנולוגית. פעילותו גרמה לקידום ענף המזון הישראלי כולו. שטראוס יזם שותפויות אסטרטגיות עם שותפים בינלאומיים גדולים, יצר את השותפות עם חברת עלית, וכיום מוביל מטעם משרד ראש הממשלה את פרויקט 'אופק' לקידום ופיתוח העיר עכו".

שטראוס מחייך כשמקריאים לו מנימוקי חבר השופטים. "לא ידעתי את זה", הוא אומר. "בסך הכול גדלתי בתקופה שלמשפחה שלנו היה קשה מאוד להיכנס לשוק. כי זו הייתה מדינה מאוד סוציאליסטית. למושבים ולקיבוצים היה כוח והם היו הדבר שצריך לעודד. אנחנו היינו מהגליל המערבי, מנהריה, בלי הון, למה צריך לעודד אותנו?"

* והיום אתה חברת המזון הגדולה בין הציבוריות, והשנייה בגודלה אחרי תנובה. מה זה עושה לך?

"המלחמות האלה, ההישרדות שלנו בשוק, הן אחד הדברים שעזרו לנו ללמוד לשרוד גם בתנאים קשים. אני עץ קטן שלמד לגדול בסערות, לכן לא יכול לקרות לי הרבה. אני לא עץ גדול. אבל, זה בהחלט גורם לי גאווה. על זה שהעובדים שלנו לא שבתו אפילו יום אחד - בעצם יום אחד כן, כי אמרו להם מההסתדרות שכולם בארץ חייבים לשבות, ועל זה שגידלנו מנהלים שהם היום המובילים בשוק הישראלי, עמיקם כהן, מומו לירן, מיכאל אילוז, קובי לוי, איריס בק, דוד אבנר. שיהיו לי כולם בריאים".

* לאן הולך שוק המזון הישראלי לאחר רכישת שופרסל את קלאבמרקט?

"רמת המזון בארץ גבוהה מאוד. כל הכבוד למתחרים שלנו. גם אסם. המוצרים טובים מאוד. פרשת קלאבמרקט השפיעה, אבל אנשים הרי לא הפסיקו לאכול בגלל זה, כך שמבחינת התעשיינים זה לא השפיע על המכירות. מבחינת שופרסל, אני מעריך שייקח להם עוד שלוש שנים בערך לבלוע את קלאבמרקט, ואחר כך הם ירוויחו מזה. בשנה אי-אפשר לעשות את המכה. אנחנו קנינו הרבה חברות בארץ, וכך זה קרה. את יטבתה למשל, לקח לנו שלוש-ארבע שנים להבריא, להפוך אותה לחלק מהתרבות הארגונית שלנו".

מיכאל שטראוס מדבר על שטראוס-עלית, ולפתע עוצר. "וואלה, הקמתי אימפריה", הוא אומר. "אבל זה לא מעסיק אותי כיום. אני נהנה לראות מה קורה בחברה אבל אני כמעט לא פעיל יותר. הם יודעים מספיק טוב בלעדי".

* נדמה שאתה ממעט מהשפעתך בחברה כבעל המניות הגדול ביותר, יו"ר האקזקוטיבה המשפחתית, מי שנוסע לנהל מגעים עם שותפים בינלאומיים, מבקר במפעלים בחו"ל, וכמי שיו"ר החברה ובתו, עפרה שטראוס, מתייעצת אתו טלפונית, לפחות מספר פעמים ביום.

"טוב. התקשורת במשפחה שלנו היא באמת מטורפת. גם בענייני עבודה היא מתקשרת, אבל אני רק אומר את דעתי - והיא מחליטה לעשות מה שנכון.

"בהחלטות אסטרטגיות, ברכישות, במיזוגים - יש לי מה להגיד. אני נמצא בוועדות, מנהל את האקזקוטיבה המשפחתית, רואה את הדו"חות. אני צריך לדעת מה קורה, יודע מה קורה, אבל אני מאוד בצל. אם זה דבר מאוד עקרוני, אז אני אומר את דעתי".

* ואז מקבלים אותה.

"מעולם לא הגענו להצבעה, לא בהנהלה ולא במועצת המנהלים. אני מאמין בשכנוע. גם עם אחותי (רעיה שטראוס בן-דרור). היא הסכימה אתי ב-90% ובשאר, החלטתי לא להחליט".

* חוץ מאשר במיזוג שטראוס ועלית.

"האמת, גם אני לא השתגעתי משמחה להיות חברה ציבורית. לא רצתי לזה. אבל בעסק צריך לעשות מה שנכון לעסק".

ייצוא התייעלות פנימית

* לאן תצמח שטראוס-עלית בשוק הישראלי, או שכל ההתרחבות והצמיחה ייעשו בחו"ל?

"בישראל צריך להיכנס לנישות של עוד תחומי מזון, כמו שאנחנו נכנסים חזק ל-AFH (מזון מחוץ לבית) ולחזק פעילויות שהיום קטנות ויכולות להיות גדולות, כמו 'קופי טו גו' ומקס ברנר; אפשר להקים חברות בחו"ל ולייצר שם ולעשות ייצוא השלמה מישראל; אפשר להיכנס לחברות בחו"ל עם כל הידע שלנו, כמו לחברת הסלטים סברה בניו יורק; ואפשר גם להיכנס לקונספטים בחו"ל ולהחיל אותם גם כאן.

"הייצוא שלנו, שהיום הוא של 30 מיליון דולר בערך, חשוב, כי הוא גם מאפשר לנו לעמוד בהתייעלות פנימית: ההתרחבות בכמות הייצור מאפשרת לנו למכור במחירים תחרותיים את המוצרים שלנו".

* עם כל האנרגיות שלך, עבודת היום-יום לא חסרה לך?

"ממש לא. ואני אפילו מתפלא על עצמי, אבל אין כוח שיחזיר אותי. 40 שנה זה מספיק, לא?"

* ועדת הפרס ציינה את פעילותך הציבורית למען העיר עכו.

"אני עוסק בשני פרויקטים. אחד הוא פרויקט אופק לעיר עכו, שבו אני עובד כבר שש שנים. ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ונשיא התעשיינים אז, עודד טירה, נידבו אותי לעמוד בראש הפרויקט. אחר כך אריאל שרון לקח את זה מאוד ברצינות ועזר לי מאוד, היה מגיע לבקר כל חודש עד השנה האחרונה שהייתה קשה פוליטית. זה היה אחרי שהייתה בעכו הידרדרות מאוד גדולה במשך הרבה שנים של הזנחה.

"עבדתי כמו בשטראוס. קבענו חזון לעיר, גייסתי את פרופ' יצחק סוארי שילמד אותי את הצד של הכספים, ולא רק שהוא התנדב, הוא גם גרם שאחת הקרנות שלו תתרום לנו כסף.

"לפני זה היתה נטישה קשה של העיר ואבטלה איומה. הייתה שם גם מתיחות קשה בין יהודים למוסלמים ומההצלחה בעכו צריך ללמוד שאפשר גם אחרת: האבטלה ירדה מ-19% ל-9.5%, רמת הלימודים בעיר עלתה, אנחנו משתדלים שכל בוגר תיכון בעכו יקבל מלגה לאוניברסיטה. אנחנו בונים עכשיו קונסרבטוריום חדש, שיעלה 20 מיליון שקל, יש בעיר תזמורות, מקהלות ו-60 מורים למוסיקה, שאני נלחם עליהם ודואג להם".

* מאיפה גייסתם 20 מיליון שקל?

"ממפעל הפיס ומהסוכנות. קשה מאוד בתנאים של היום להוציא כסף. הם ביקשו פעמיים ממפעל הפיס לפני זה, וקיבלו סירוב. אמרו להם שאין כסף".

* וכשהגיע מיכאל שטראוס הגיעו התקציבים?

"אני עזרתי, ואריק שרון עזר לי הכי הרבה. הוא עבד כמו בולדוזר".

גשר בין ישראלים לירדנים

* מה הפעילות הציבורית השנייה?

"B.T.R , שזה ברידג'ינג דה ריפט. פרויקט שבו סטודנטים מישראל ומירדן ובעתיד ממדינות נוספות יעשו תואר שני במדעי החיים באוניברסיטאות סטנפורד וקורנל בארה"ב, ואחר כך ימשיכו לתואר שלישי במדעי החיים באוניברסיטה שנקים על גבול ירדן-ישראל. מממנים את זה יהודים טובים מארה"ב והשנה תהיה ההתחלה. עכשיו אנחנו בוחרים את קבוצת הסטודנטים הראשונה, שיהיו בה כנראה 20 איש. אני אחראי על B.T.R. ישראל וכל האוניברסיטאות בירדן שותפות אתנו. וזה אלה שפעם לא רצו לדבר עם ראשי אוניברסיטאות ומדענים מישראל".

* אתה גם תורם?

"אני תורם את חלקי בארץ. אני תורם הרבה זמן".

* וכסף?

"כן, בטח. מה אני אעשה? רק אקח מאחרים?"

* כמי שמקבל פרס על מפעל חיים, תן לנו טיפ, מה סוד ההצלחה?

"גם את ציבור המנהלים שלנו, גם את הקליינטים, גם את העובדים - אנחנו מלמדים לדבר. להגיד ביקורת זה טוב. לפתוח זה טוב. לדבר. חוץ מזה, 'הסוד' הוא אמונה, אמביציה בלתי מתפשרת, סבלנות לעמוד בתנאים קשים מאוד, לא לוותר, ולזכור שאנשים זה דבר מאוד מרכזי".

* אצלך זה כנראה גם הלהט.

"יש דברים שנולדים איתם. זה מנהיגות. ואת זה אתה לא יכול ללמוד באוניברסיטה, שרק יכולה לתת לך דחיפה להבין דברים יותר מהר. קצין גדול צריך להיות אחד שאומר 'אחרי'. אנשים צריכים להאמין בך, הם צריכים שתהיה פתוח איתם, שתהיה מאוד אמין איתם".