גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

"מדינת תל-אביב - סכנה קיומית לישראל"

דווקא כשקטיושות וקאסמים נופלים בפריפריה בצפון ובדרום, מתריע פרופ' ארנון סופר, כי הנהירה למרכז הארץ מפקירה את השוליים למיעוטים ומכלה את התשתיות והמשאבים הלאומיים, שכבר הגיעו למיצוי * מציע לפזר מוסדות ציבור בערים השונות, להעביר את בסיסי צה"ל דרומה ולפתות מיליונרים לצאת מהמרכז

"המשך ההתכנסות אל הליבה התל-אביבית היא קריאת תיגר על מדינת ישראל. אם לא ייעצר התהליך, סופו יהיה פורענות נוראה למפעל הציוני כולו, משום שמדינת תל-אביב לא תוכל להתקיים זמן רב ללא עורף". נביא הזעם הוא פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. סופר מתייחס להתרכזות האוכלוסיה במרכז הארץ, וטוען שהבועה התל-אביבית גדולה יותר ממה שנדמה לנו, ובעיקר מסוכנת יותר. מעין טיטניק אורבני - אם לנסות לדמות חזון אפוקליפטי מתאים.

לגרסתו, הפיכת מרכז הארץ - "גדרה עד חדרה", כמו שנהוג לומר, ובמונחי המיפוי של סופר - קו אשדוד-גדרה בדרום, קו מודיעין-כוכב יאיר במזרח, וחדרה-קיסריה בצפון - לרצף אורבני אחד גדול, אינו תהליך טבעי פשוט של התרחבות מטרופולינית, אלא תהליך הרסני של פיתוח מואץ וחסר פרופורציות. הפיתוח כולו מתרכז באזור אשר מנוצל עד כלות, תוך ריקון האזורים האחרים מיכולת החיות ואפילו מזכות הקיום שלהם.

מבחינת התשתיות, ישראל הגיעה לקצה גבול כושר הנשיאה בתחומים רבים, מתריע סופר: "מערכות התחבורה, מערכות סילוק האשפה, הביוב והניקוז בערים הגדולות. הדבר גם מביא להרס חופי הים, לחיסול הדיונות בבנייה, להרס החקלאות, להיעלמות השטחים הפתוחים, לקריסת מערכות התכנון הפיזי ברמה הלאומית והמוניציפלית, להידרדרות ביחסים בין אדם לחברו ולפערים חברתיים עצומים בין מרכז הארץ לשוליה", אומר סופר.

בשנים הראשונות לקיומה נקטה מדינת ישראל מדיניות אגרסיבית של פיזור אוכלוסין - לעיתים תוך חוסר התחשבות מוחלט ברצונותיהם וכוונותיהם של ה"מתיישבים". אולם ככל שהביקורת על תהליכי יישוב העולים בפריפריה קשה ומורכבת, סופר מבקש להדגיש את החשיבות הרבה של פרק זה בתולדות המפעל הציוני, שהגדיל, גם אם במעט ובקצב איטי, את האוכלוסיה בשולי המדינה. ב-15 השנים האחרונות, לדבריו, מתקיים תהליך הפוך, ובתקופה זו קלט אזור המרכז כ-100 אלף תושבים מאזורי השוליים.

"היהודים נוטשים את שולי המדינה", זועק סופר, והעובדה שהוא משתמש במונח 'יהודים' ולא 'אזרחים' או 'תושבים' אינה מקרית. לדבריו, ההשלכות של התכנסות יהודי ישראל בתל-אביב רבתי הן קשות, שכן מבחינה דמוגרפית-גיאוגרפית, בכל אזור שהאוכלוסיה היהודית "מפקירה" מתקיימת השתלטות זוחלת אך משמעותית של אוכלוסיית מיעוטים, של בדואים בנגב ושל יישובים ערביים בגליל ובעמקים. "אם לא יהיה חיזוק יישובים יהודיים בעמק יזרעאל, ייווצר רצף ערבי בין הגלבוע לג'נין", הוא אומר.

בחוברת בנושא זה שהוציאה לאחרונה אוניברסיטת חיפה, מציינים סופר ושותפתו למחקר, יבגניה ביסטרוב, שהמצב בישראל חמור במיוחד לנוכח האיום המתמיד על גבולות המדינה והאיזון הדמוגרפי השברירי שמתקיים כאן בין אוכלוסיה ערבית - בתוך גבולות ישראל וסביבם - לאוכלוסיה היהודית. "הנתונים איומים", אומר סופר בשיחה עם "גלובס". "אנשים עוסקים ביומיום, תרבות הצריכה משגשגת והבורסה חוגגת, אבל התשתית שעליה אנחנו יושבים לא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן".

גלובס: מדוע אתה נזעק, הרי זהו תהליך עולמי נורמלי, של התנקזות אוכלוסיה לכיוון מרכזי הכוח.

סופר: "אני טוען שזה אכן מצב נורמלי, בכל ארץ שאת השוליים שלה לא חומדים. הרי אם 60 מיליון צרפתים יתרכזו סביב פריז, אין חשש שמישהו יחמוד את נורמנדי ואת ביאריץ".

לדבריו, גם הדומיננטיות של ערים בעולם, כמו פריז, לונדון, סאול, קהיר או בואנוס איירס מהווה מכה קשה לאזורי השוליים, אך במקרה שלהן התהליך של התרכזות האוכלוסיה אינו פוגע בריבונות של מדינותיהן, שכן הגבולות שלהן מוכרים על-ידי הקהילה הבינלאומית. "בישראל המצב שונה, כי בשוליים נמצאת אוכלוסיה ערבית גדולה יחסית, שאינה מזדהה עם המדינה מבחינה פוליטית-לאומית, דתית, חברתית-תרבותית וכלכלית", אומר סופר.

"הרכב האוכלוסיה בישראל יקבל תפנית חדה ב-15 השנים הקרובות. ב-2020 יהיו באזור 8.8 מיליון אזרחי ישראל יהודים, מול 13.5 מיליון ערבים פלשתינים בתוך הארץ ומסביבה (ברשות הפלשתינית ובירדן). מישור החוף הצפוני, הגליל ההררי, עמק יזרעאל, יהודה ושומרון (כולל ירושלים) והנגב הצפוני נעזבים מיהודים או שהיהודים בכלל לא מגיעים אליהם. היישות היהודית הולכת ומסתגרת בהדרגה מחדרה בצפון, עד אשקלון בדרום וירושלים במזרח.

"כשיהודי באר-שבע והמרחב הדרומי בורחים למרכז, רבע מיליון בדואים מתפרסים בנגב הצפוני על מרחב ששווה בגודלו לגליל. ירושלים, עיר הקודש שחוברה לה יחדיו, אם כל-כך אוהבים אותה איך זה ש-200 אלף איש עזבו את העיר ב-15 שנים האחרונות? בהשוואה לשתי הדוגמאות הללו, הגליל במצב טוב יחסית".

סופר לא עוסק רק בתצפית אקדמית על המצב. בכובעו האחר הוא משמש זה שנים רבות כיועץ לגופים אסטרטגיים בדרג המדיני והבטחוני, והוא מלמד במכללות לבטחון לאומי. "אני יכול לומר בגאווה ששמתי את העניין על שולחן ראש הממשלה", הוא אומר. ואם דבריו נשמעים "ימניים" למדי, הרי שהמסקנות שלו מפתיעות ביותר: "לאור התמונה הזו אנחנו חייבים להתנתק מהשליטה בעם הפלשתיני, כדי לתקן 40 שנות מחדל", אומר סופר. "ב-67' נפלנו בפח. ירדנו מהפסים. ופה הביטוי 'תפסת מרובה לא תפסת' מצטייר במלוא עוצמתו. אני לא מזלזל ברגשות שלנו לארץ הקודש, אבל זה לא מתיישב עם המציאות.

"מאז 67' רצינו לייהד את הגליל ורצינו לייהד את יהודה ושומרון, את עזה ואת בקעת הירדן, ורצינו לאחד את ירושלים ולהפכה למטרופולין גדול, וליישב את הנגב לפי תורתו של בן-גוריון, וכל אותו זמן הצבענו ברגלים לטובת תל-אביב".

את האנומליה של מדינת תל-אביב מציע סופר לבלום על-ידי פיזור מוסדות הציבור והעברת בסיסי צה"ל דרומה - תהליך שכבר החל ויש לעודדו, כיוון שהוא יעודד התיישבות משפחות של אנשי צבא בסביבת הבסיסים. ניסיון העבר מלמד שיישובים שבהם התיישבו בעבר אנשי צבא, בשכונות ייעודיות או ביישובים צעירים כמו מכבים, רעות וכוכב יאיר, זכו בחיזוק משמעותי.

בנוסף, הוא אומר, יש לקדם מערכות תחבורה יעילות לחיבור המרכז עם הפריפריה; לשפר את רמת השירותים בשוליים, בתחומי הבריאות, החינוך והתרבות. ניתן לקדם את האוניברסיטאות והמכללות שנאחזות בערי השוליים, ובראשן אוניברסיטת בן-גוריון והמכללות בצפת, בכרמיאל ובקרית שמונה. הכל תלוי בסדר העדיפויות הלאומי.

לדבריו, ניתן לייצר ערכים נדל"ניים בפריפריה: "כמו שהצליחו למשוך לאלפי מנשה ולאריאל עשרות אלפי חילונים, שוחרי איכות חיים ומגורים כדאיים, אם נחלק וילות בבאר-שבע ובנגב - בוודאי שיבואו. אם הממשלה תשדרג את הרכבות, כך שירוצו מתל-אביב לבאר-שבע ולראש פינה - מערכות תחבורה יעילות מהמרכז לשוליים ותמריץ כלכלי אמיתי למתיישבים, שיהיה כדאי להגיע לבית החלומות בגרושים - האנשים יגיעו".

- אבל אי אפשר לשנות את העידן שבו אנו חיים וליישב אנשים בכוח במקומות שהם לא מעוניינים להיות בהם.

"יש מגמות מאוד מסוכנות בחיים הטובים שלנו. זה נכון שאנחנו לא נהיה שוב חלוציים, אבל אני מוטרד מאוד. הדמוגרפיה שאני עוסק בה היא מרשם לעולם שלישי. וילדינו לא יסכימו לחיות בעולם שלישי. הם ימצאו את עצמם באוסטרליה ובניו זילנד, ובעמק הסיליקון. הקרב על ארץ ישראל באיכות גבוהה הוא אדיר. לא נעסוק כרגע בפוליטיקה וגדרות - אבל בואו נפזר את האוכלוסיה".

- מי יכול להוביל את התהליך? הרי זו לא רק החלטת ממשלה.

"הפצנו את החוברת בקרב אנשים בדרגים גבוהים, גם בעולם הכלכלי והעסקי. כ-150 מיליונרים ומובילי דעה במגזר העסקי קיבלו את המידע, בנוסף לתקשורת ולמערכת הביטחון וקובעי המדיניות. כיום, חודשיים אחרי הוצאת החוברת, אני מקבל תגובות. הראשונים שמתקשרים הם אנשי העיריות בפריפריה. יו"ר קרן ירושלים, רות חשין, הזמינה אותי להופיע בפני חבר הנאמנים של קרן ירושלים, כדי להציג בפניהם את הנושא ודרכי פעולה אפשריות. בצבא התגובה מאוד חמה, יש בזה תמיכה אמיתית. בתל-אביב אני מקבל מסר של 'מר סופר, מה באת להטריד אותנו', אבל אם בעקבות הדברים יהיו שניים-שלושה מיליונרים שיזוזו לפריפריה - הרווחתי את שלי".

- כל מיליונר כזה יוצר סחף אוכלוסיה?

"בוודאי. בזמנו השפעתי על מנכ"ל רפא"ל לעבור לגוש שגב. בעקבות המהנדסים מגיעים אנשי השירותים. נוצרים יישובים ואזורים שלמים של איכות חיים. חלק ממחיר ההתכנסות בגוש דן הצפוף הוא פגיעה באיכויות".

- אז זוהי אופציית הנדבנים? ערי הברון?

"אין הרבה עמים שעושים זאת טוב כמונו. הממשלה כבר ניצלה היטב את התכונה היפה הזו של העם היהודי - עד לרגע זה סטף ורטהיימר מטפח את עומר ואת תל חי. עוד שלושה-ארבעה כמוהו - גם זה פתרון", צוחק סופר.

פתרון נוסף, לדבריו, הוא יצירת אפיונים ברורים למרכזים עירוניים מחוץ לפריפריה. "כשכל העולם מתכנס לערים ראשיות, נשארות פריפריות חזקות בדמות ערים אוניברסיטאיות, ערי תעשייה ואזורי היי-טק, כמו בוסטון וקיימברידג', סיאטל ורדמונד, פורטלנד אורגון".

- אתה מדבר על ערים ייעודיות?

"אולי כן. הרמטכ"ל חלוץ התחיל כבר להזיז את שדות התעופה, את המודיעין ואת הבה"דים לנגב, ועכשיו אני מציע: למה שדובר צה"ל, גלי צה"ל וכל אזור המכללות והמודיעין בגלילות לא יעברו לירושלים?" ככלל, סופר מציע לפזר עד כמה שניתן תשתיות לאומיות ומוסדות ציבור בפריפריה. "אני גם נוקט עמדה סימבולית ושואל - האם כנס קיסריה או הרצליה הוא תחליף לכנס כלכלי בבירת ישראל? הסיבה לכך היא שרק בבועה של גוש דן הקפיטליזם הישראלי משגשג. בפריפריה אנשים בוכים. עוני בקרב עם שנלחם על קיומו לא מקובל עלי. אנחנו סובלים מאיום קיומי בתוך החגיגה הקפיטליסטית".

- ובכל זאת, כולם רוצים לעיר הגדולה. הצעירים עוברים לתל-אביב כדי להרגיש שהם חלק מה"סצינה". תל-אביב זוכה בעיני רבים (גם אנשי אקדמיה) למעמד של "עיר עולם". אפשר להבין את הנהירה אליה.

"אני מכיר את הטענה הזו, אבל לפי כל ההגדרות המקובלות תל-אביב היא לא עיר עולם. היא עיר חשובה לנו, אבל הקשר שלה לעולם מתמצה בשניים-שלושה סעיפים קטנים: בורסה, היי-טק, חיקוי וצרכנות. אני אוהב את הדוגמה הזו: תארי לך שהלילה יזרקו פצצות גרעיניות על תל-אביב, קהיר, בומביי, טהרן ואיסטנבול - ערי עולם עם מיליוני אנשים, ומחר בבוקר נקום לעולם שנעלמו ממנו 100 מיליון איש. אז מה? העולם יזיל דמעה וימשיך כתמול שלשום. אבל אם נפגע בלונדון, פריז, ניו-יורק וטוקיו - נקום בבוקר לכיאוס כלכלי עולמי. צ'ק לא יכובד, כל תעשיית ההון והחברות הגלובליות ייעלמו מהעולם".

לפי גישתו של סופר, המרכז היצרני והכלכלי של תל-אביב אינו חשוב לעולם כפי שהוא חשוב לנו. "זו נקודה כואבת, אבל אמות הסיפים לא ירעדו אם לא תהיה צ'ק פוינט או קומברס", הוא אומר. ההתכנסות האורבנית לגבולות 'מדינת תל-אביב' מעלה את הסיכונים הביטחוניים המאיימים ממילא על מדינת ישראל. אם תיפגע תל-אביב, הוא מדגיש, העולם ימשיך בלעדינו.

- אם כך, הכל רע או שיש מקום לאופטימיות?

"את המכה הגדולה עוד לא קיבלנו. זה מזכיר לי את שנות ה-30 של המאה העשרים. ימי פומפיאה שלפני האסון. בחצי השנה האחרונה הייתי בסין ובהודו, וראיתי ערים ופריפריות. ההתכנסות וההצטופפות מגיעה לערים של 25 מיליון איש, ולעזאזל האקולוגיה. לפי הערכתי, העולם נמצא לפני אירוע קולוסאלי של מלחמה על המשאבים".

עוד כתבות

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

מרקש, מרוקו / צילום: דובי זכאי

לראשונה מתחילת המלחמה: אל על חוזרת ליעד המבוקש

אל על תחדש ב-21 בדצמבר את הטיסות הישירות למרקש שבמרוקו, לראשונה מאז אוקטובר 2023 ● הקו יופעל פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, במחיר התחלתי של 599 דולר הלוך ושוב ● בסוף השבוע הודיעה גם ארקיע על חידוש הטיסות ליעד בינואר הקרוב

מה יעשו המניות הדואליות מחר, והאזהרה למשקיעים: "אל תבטחו בריבאונד"

המניות הדואליות יחזרו לתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5% ● הנאסד"ק חתם את השבוע הגרוע מזה שש שנים ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● הפיחות החד בשקל מצמצם משמעותית את הסיכוי להורדת בישראל ● השווקים יצטרכו לצלוח את מדד האינפלציה המועדף על הפד ● וגם: הרף החשוב שה-S&P 500 שבר - והמשמעויות להמשך הדרך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

עמוס רגב / צילום: תמר מצפי

העיתונאי והעורך הבכיר עמוס רגב הלך לעולמו

עמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום" ומי שנמנה עם בכירי העיתונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 75 ● רגב ז"ל, שכיהן בעבר בתפקידי מפתח ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", הותיר אחריו אישה ושני ילדים ● הלווייתו תיערך ביום שלישי בבית העלמין ירקון

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

איזנקוט מנסה למחוק את הרפורמה של לוין. ממה הוא צריך להיזהר?

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מהן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית, ומהם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית