גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

"מדינת תל-אביב - סכנה קיומית לישראל"

דווקא כשקטיושות וקאסמים נופלים בפריפריה בצפון ובדרום, מתריע פרופ' ארנון סופר, כי הנהירה למרכז הארץ מפקירה את השוליים למיעוטים ומכלה את התשתיות והמשאבים הלאומיים, שכבר הגיעו למיצוי * מציע לפזר מוסדות ציבור בערים השונות, להעביר את בסיסי צה"ל דרומה ולפתות מיליונרים לצאת מהמרכז

"המשך ההתכנסות אל הליבה התל-אביבית היא קריאת תיגר על מדינת ישראל. אם לא ייעצר התהליך, סופו יהיה פורענות נוראה למפעל הציוני כולו, משום שמדינת תל-אביב לא תוכל להתקיים זמן רב ללא עורף". נביא הזעם הוא פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. סופר מתייחס להתרכזות האוכלוסיה במרכז הארץ, וטוען שהבועה התל-אביבית גדולה יותר ממה שנדמה לנו, ובעיקר מסוכנת יותר. מעין טיטניק אורבני - אם לנסות לדמות חזון אפוקליפטי מתאים.

לגרסתו, הפיכת מרכז הארץ - "גדרה עד חדרה", כמו שנהוג לומר, ובמונחי המיפוי של סופר - קו אשדוד-גדרה בדרום, קו מודיעין-כוכב יאיר במזרח, וחדרה-קיסריה בצפון - לרצף אורבני אחד גדול, אינו תהליך טבעי פשוט של התרחבות מטרופולינית, אלא תהליך הרסני של פיתוח מואץ וחסר פרופורציות. הפיתוח כולו מתרכז באזור אשר מנוצל עד כלות, תוך ריקון האזורים האחרים מיכולת החיות ואפילו מזכות הקיום שלהם.

מבחינת התשתיות, ישראל הגיעה לקצה גבול כושר הנשיאה בתחומים רבים, מתריע סופר: "מערכות התחבורה, מערכות סילוק האשפה, הביוב והניקוז בערים הגדולות. הדבר גם מביא להרס חופי הים, לחיסול הדיונות בבנייה, להרס החקלאות, להיעלמות השטחים הפתוחים, לקריסת מערכות התכנון הפיזי ברמה הלאומית והמוניציפלית, להידרדרות ביחסים בין אדם לחברו ולפערים חברתיים עצומים בין מרכז הארץ לשוליה", אומר סופר.

בשנים הראשונות לקיומה נקטה מדינת ישראל מדיניות אגרסיבית של פיזור אוכלוסין - לעיתים תוך חוסר התחשבות מוחלט ברצונותיהם וכוונותיהם של ה"מתיישבים". אולם ככל שהביקורת על תהליכי יישוב העולים בפריפריה קשה ומורכבת, סופר מבקש להדגיש את החשיבות הרבה של פרק זה בתולדות המפעל הציוני, שהגדיל, גם אם במעט ובקצב איטי, את האוכלוסיה בשולי המדינה. ב-15 השנים האחרונות, לדבריו, מתקיים תהליך הפוך, ובתקופה זו קלט אזור המרכז כ-100 אלף תושבים מאזורי השוליים.

"היהודים נוטשים את שולי המדינה", זועק סופר, והעובדה שהוא משתמש במונח 'יהודים' ולא 'אזרחים' או 'תושבים' אינה מקרית. לדבריו, ההשלכות של התכנסות יהודי ישראל בתל-אביב רבתי הן קשות, שכן מבחינה דמוגרפית-גיאוגרפית, בכל אזור שהאוכלוסיה היהודית "מפקירה" מתקיימת השתלטות זוחלת אך משמעותית של אוכלוסיית מיעוטים, של בדואים בנגב ושל יישובים ערביים בגליל ובעמקים. "אם לא יהיה חיזוק יישובים יהודיים בעמק יזרעאל, ייווצר רצף ערבי בין הגלבוע לג'נין", הוא אומר.

בחוברת בנושא זה שהוציאה לאחרונה אוניברסיטת חיפה, מציינים סופר ושותפתו למחקר, יבגניה ביסטרוב, שהמצב בישראל חמור במיוחד לנוכח האיום המתמיד על גבולות המדינה והאיזון הדמוגרפי השברירי שמתקיים כאן בין אוכלוסיה ערבית - בתוך גבולות ישראל וסביבם - לאוכלוסיה היהודית. "הנתונים איומים", אומר סופר בשיחה עם "גלובס". "אנשים עוסקים ביומיום, תרבות הצריכה משגשגת והבורסה חוגגת, אבל התשתית שעליה אנחנו יושבים לא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן".

גלובס: מדוע אתה נזעק, הרי זהו תהליך עולמי נורמלי, של התנקזות אוכלוסיה לכיוון מרכזי הכוח.

סופר: "אני טוען שזה אכן מצב נורמלי, בכל ארץ שאת השוליים שלה לא חומדים. הרי אם 60 מיליון צרפתים יתרכזו סביב פריז, אין חשש שמישהו יחמוד את נורמנדי ואת ביאריץ".

לדבריו, גם הדומיננטיות של ערים בעולם, כמו פריז, לונדון, סאול, קהיר או בואנוס איירס מהווה מכה קשה לאזורי השוליים, אך במקרה שלהן התהליך של התרכזות האוכלוסיה אינו פוגע בריבונות של מדינותיהן, שכן הגבולות שלהן מוכרים על-ידי הקהילה הבינלאומית. "בישראל המצב שונה, כי בשוליים נמצאת אוכלוסיה ערבית גדולה יחסית, שאינה מזדהה עם המדינה מבחינה פוליטית-לאומית, דתית, חברתית-תרבותית וכלכלית", אומר סופר.

"הרכב האוכלוסיה בישראל יקבל תפנית חדה ב-15 השנים הקרובות. ב-2020 יהיו באזור 8.8 מיליון אזרחי ישראל יהודים, מול 13.5 מיליון ערבים פלשתינים בתוך הארץ ומסביבה (ברשות הפלשתינית ובירדן). מישור החוף הצפוני, הגליל ההררי, עמק יזרעאל, יהודה ושומרון (כולל ירושלים) והנגב הצפוני נעזבים מיהודים או שהיהודים בכלל לא מגיעים אליהם. היישות היהודית הולכת ומסתגרת בהדרגה מחדרה בצפון, עד אשקלון בדרום וירושלים במזרח.

"כשיהודי באר-שבע והמרחב הדרומי בורחים למרכז, רבע מיליון בדואים מתפרסים בנגב הצפוני על מרחב ששווה בגודלו לגליל. ירושלים, עיר הקודש שחוברה לה יחדיו, אם כל-כך אוהבים אותה איך זה ש-200 אלף איש עזבו את העיר ב-15 שנים האחרונות? בהשוואה לשתי הדוגמאות הללו, הגליל במצב טוב יחסית".

סופר לא עוסק רק בתצפית אקדמית על המצב. בכובעו האחר הוא משמש זה שנים רבות כיועץ לגופים אסטרטגיים בדרג המדיני והבטחוני, והוא מלמד במכללות לבטחון לאומי. "אני יכול לומר בגאווה ששמתי את העניין על שולחן ראש הממשלה", הוא אומר. ואם דבריו נשמעים "ימניים" למדי, הרי שהמסקנות שלו מפתיעות ביותר: "לאור התמונה הזו אנחנו חייבים להתנתק מהשליטה בעם הפלשתיני, כדי לתקן 40 שנות מחדל", אומר סופר. "ב-67' נפלנו בפח. ירדנו מהפסים. ופה הביטוי 'תפסת מרובה לא תפסת' מצטייר במלוא עוצמתו. אני לא מזלזל ברגשות שלנו לארץ הקודש, אבל זה לא מתיישב עם המציאות.

"מאז 67' רצינו לייהד את הגליל ורצינו לייהד את יהודה ושומרון, את עזה ואת בקעת הירדן, ורצינו לאחד את ירושלים ולהפכה למטרופולין גדול, וליישב את הנגב לפי תורתו של בן-גוריון, וכל אותו זמן הצבענו ברגלים לטובת תל-אביב".

את האנומליה של מדינת תל-אביב מציע סופר לבלום על-ידי פיזור מוסדות הציבור והעברת בסיסי צה"ל דרומה - תהליך שכבר החל ויש לעודדו, כיוון שהוא יעודד התיישבות משפחות של אנשי צבא בסביבת הבסיסים. ניסיון העבר מלמד שיישובים שבהם התיישבו בעבר אנשי צבא, בשכונות ייעודיות או ביישובים צעירים כמו מכבים, רעות וכוכב יאיר, זכו בחיזוק משמעותי.

בנוסף, הוא אומר, יש לקדם מערכות תחבורה יעילות לחיבור המרכז עם הפריפריה; לשפר את רמת השירותים בשוליים, בתחומי הבריאות, החינוך והתרבות. ניתן לקדם את האוניברסיטאות והמכללות שנאחזות בערי השוליים, ובראשן אוניברסיטת בן-גוריון והמכללות בצפת, בכרמיאל ובקרית שמונה. הכל תלוי בסדר העדיפויות הלאומי.

לדבריו, ניתן לייצר ערכים נדל"ניים בפריפריה: "כמו שהצליחו למשוך לאלפי מנשה ולאריאל עשרות אלפי חילונים, שוחרי איכות חיים ומגורים כדאיים, אם נחלק וילות בבאר-שבע ובנגב - בוודאי שיבואו. אם הממשלה תשדרג את הרכבות, כך שירוצו מתל-אביב לבאר-שבע ולראש פינה - מערכות תחבורה יעילות מהמרכז לשוליים ותמריץ כלכלי אמיתי למתיישבים, שיהיה כדאי להגיע לבית החלומות בגרושים - האנשים יגיעו".

- אבל אי אפשר לשנות את העידן שבו אנו חיים וליישב אנשים בכוח במקומות שהם לא מעוניינים להיות בהם.

"יש מגמות מאוד מסוכנות בחיים הטובים שלנו. זה נכון שאנחנו לא נהיה שוב חלוציים, אבל אני מוטרד מאוד. הדמוגרפיה שאני עוסק בה היא מרשם לעולם שלישי. וילדינו לא יסכימו לחיות בעולם שלישי. הם ימצאו את עצמם באוסטרליה ובניו זילנד, ובעמק הסיליקון. הקרב על ארץ ישראל באיכות גבוהה הוא אדיר. לא נעסוק כרגע בפוליטיקה וגדרות - אבל בואו נפזר את האוכלוסיה".

- מי יכול להוביל את התהליך? הרי זו לא רק החלטת ממשלה.

"הפצנו את החוברת בקרב אנשים בדרגים גבוהים, גם בעולם הכלכלי והעסקי. כ-150 מיליונרים ומובילי דעה במגזר העסקי קיבלו את המידע, בנוסף לתקשורת ולמערכת הביטחון וקובעי המדיניות. כיום, חודשיים אחרי הוצאת החוברת, אני מקבל תגובות. הראשונים שמתקשרים הם אנשי העיריות בפריפריה. יו"ר קרן ירושלים, רות חשין, הזמינה אותי להופיע בפני חבר הנאמנים של קרן ירושלים, כדי להציג בפניהם את הנושא ודרכי פעולה אפשריות. בצבא התגובה מאוד חמה, יש בזה תמיכה אמיתית. בתל-אביב אני מקבל מסר של 'מר סופר, מה באת להטריד אותנו', אבל אם בעקבות הדברים יהיו שניים-שלושה מיליונרים שיזוזו לפריפריה - הרווחתי את שלי".

- כל מיליונר כזה יוצר סחף אוכלוסיה?

"בוודאי. בזמנו השפעתי על מנכ"ל רפא"ל לעבור לגוש שגב. בעקבות המהנדסים מגיעים אנשי השירותים. נוצרים יישובים ואזורים שלמים של איכות חיים. חלק ממחיר ההתכנסות בגוש דן הצפוף הוא פגיעה באיכויות".

- אז זוהי אופציית הנדבנים? ערי הברון?

"אין הרבה עמים שעושים זאת טוב כמונו. הממשלה כבר ניצלה היטב את התכונה היפה הזו של העם היהודי - עד לרגע זה סטף ורטהיימר מטפח את עומר ואת תל חי. עוד שלושה-ארבעה כמוהו - גם זה פתרון", צוחק סופר.

פתרון נוסף, לדבריו, הוא יצירת אפיונים ברורים למרכזים עירוניים מחוץ לפריפריה. "כשכל העולם מתכנס לערים ראשיות, נשארות פריפריות חזקות בדמות ערים אוניברסיטאיות, ערי תעשייה ואזורי היי-טק, כמו בוסטון וקיימברידג', סיאטל ורדמונד, פורטלנד אורגון".

- אתה מדבר על ערים ייעודיות?

"אולי כן. הרמטכ"ל חלוץ התחיל כבר להזיז את שדות התעופה, את המודיעין ואת הבה"דים לנגב, ועכשיו אני מציע: למה שדובר צה"ל, גלי צה"ל וכל אזור המכללות והמודיעין בגלילות לא יעברו לירושלים?" ככלל, סופר מציע לפזר עד כמה שניתן תשתיות לאומיות ומוסדות ציבור בפריפריה. "אני גם נוקט עמדה סימבולית ושואל - האם כנס קיסריה או הרצליה הוא תחליף לכנס כלכלי בבירת ישראל? הסיבה לכך היא שרק בבועה של גוש דן הקפיטליזם הישראלי משגשג. בפריפריה אנשים בוכים. עוני בקרב עם שנלחם על קיומו לא מקובל עלי. אנחנו סובלים מאיום קיומי בתוך החגיגה הקפיטליסטית".

- ובכל זאת, כולם רוצים לעיר הגדולה. הצעירים עוברים לתל-אביב כדי להרגיש שהם חלק מה"סצינה". תל-אביב זוכה בעיני רבים (גם אנשי אקדמיה) למעמד של "עיר עולם". אפשר להבין את הנהירה אליה.

"אני מכיר את הטענה הזו, אבל לפי כל ההגדרות המקובלות תל-אביב היא לא עיר עולם. היא עיר חשובה לנו, אבל הקשר שלה לעולם מתמצה בשניים-שלושה סעיפים קטנים: בורסה, היי-טק, חיקוי וצרכנות. אני אוהב את הדוגמה הזו: תארי לך שהלילה יזרקו פצצות גרעיניות על תל-אביב, קהיר, בומביי, טהרן ואיסטנבול - ערי עולם עם מיליוני אנשים, ומחר בבוקר נקום לעולם שנעלמו ממנו 100 מיליון איש. אז מה? העולם יזיל דמעה וימשיך כתמול שלשום. אבל אם נפגע בלונדון, פריז, ניו-יורק וטוקיו - נקום בבוקר לכיאוס כלכלי עולמי. צ'ק לא יכובד, כל תעשיית ההון והחברות הגלובליות ייעלמו מהעולם".

לפי גישתו של סופר, המרכז היצרני והכלכלי של תל-אביב אינו חשוב לעולם כפי שהוא חשוב לנו. "זו נקודה כואבת, אבל אמות הסיפים לא ירעדו אם לא תהיה צ'ק פוינט או קומברס", הוא אומר. ההתכנסות האורבנית לגבולות 'מדינת תל-אביב' מעלה את הסיכונים הביטחוניים המאיימים ממילא על מדינת ישראל. אם תיפגע תל-אביב, הוא מדגיש, העולם ימשיך בלעדינו.

- אם כך, הכל רע או שיש מקום לאופטימיות?

"את המכה הגדולה עוד לא קיבלנו. זה מזכיר לי את שנות ה-30 של המאה העשרים. ימי פומפיאה שלפני האסון. בחצי השנה האחרונה הייתי בסין ובהודו, וראיתי ערים ופריפריות. ההתכנסות וההצטופפות מגיעה לערים של 25 מיליון איש, ולעזאזל האקולוגיה. לפי הערכתי, העולם נמצא לפני אירוע קולוסאלי של מלחמה על המשאבים".

עוד כתבות

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

התרגיל שאיראן מתכננת בהורמוז, והחשש בצבא האמריקאי

תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● וויטקוף וקושנר נועדו בברלין עם ראש ממשלת קטאר ושליחו עלי א-ד'וואדי ● דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות" ● עדכונים שוטפים 

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט