צהריים, אמצע השבוע. נציגה מ-AIG מתקשרת. היא רוצה להציע לנו להעביר את ביטוח הדירה, שעשינו ב"הכי ישיר", אליהם. לא צריך, אמרתי, תודה. לא, היא מנסה לשכנע, אני לא יודעת אם את יודעת, אבל "הכי ישיר" קרסה. נכון, עניתי, ויום אחרי התחלנו לקבל ערימות של מכתבים מ"הפניקס", שמודיעים לנו שהם לוקחים אחריות מלאה על תיקי-הביטוח שקשורים אליהם, ושאנחנו לא צריכים לדאוג. אז זהו, שזה לא בדיוק ככה, המשיכה הנציגה, וניסתה להסביר לי שבעצם הביטוח שלי לא לחלוטין מטופל וכדאי לי לשמוע הצעה חלופית.
לגיטימי שכאשר גוף עסקי קורס, יש מי שינסו לנצל את ההזדמנות על-מנת להעביר את הלקוחות המתחרים אליהם. זו התנהגות עסקית סבירה והגיונית. אבל להודיע ללקוחות שבעצם הם לא מטופלים, בניגוד למציאות, שגם חילקה, משפטית, את תיקי "הכי ישיר" לחברות הביטוח שעבדו איתה, זה צעד אחד יותר מדי.
ב-AIG עשו מאמצים לאתר את השיחה, אולם זה לא הסתייע. "אם הפרטים נכונים", נמסר מהחברה, "הדברים נעשו בניגוד להנחיות החד-משמעיות והברורות של החברה. העובדת שעליה מדובר מועסקת בחברה שבוע בלבד, וכנראה, לצערנו הרב, עדיין לא הפנימה הנחיות אלה. המקרה הנדון בהחלט אינו משקף את מדיניות החברה בעניין זה, והיא תמשיך לפעול ולתת את השירות הטוב ביותר ללקוחותיה".
מחברת הפניקס נמסר כי "פניית AIG ללקוחות 'הכי ישיר' נעשתה שלא כדין, הואיל ורשימת הלקוחות היא נכס של החברה, על-פי אישור בית-המשפט. יתרה מזאת, פניית AIG מנוגדת למכתב מפורש של מנכ"לית החברה, שהתכחשה לפעילות. הפניקס, לפיכך, שוקלת את צעדיה עם יועציה המשפטיים מול AIG".