"בתי המשפט מטילים פיצויים זעומים ומגוחכים על מורשעים בעבירת סחר בנשים. סכום הפיצוי הממוצע בתיקים שבהם נפסקו פיצויים לטובת הקורבנות ב-2005 היה 17,400 שקל, כ-8% מהפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, שהוא 228 אלף שקל". כך עולה מדו"ח חדש, שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבור ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.
הדו"ח, שבחן את פסיקת בתי המשפט בתיקי סחר בנשים ב-2005, קובע, כי השופטים כמעט שאינם פוסקים פיצויים לנפגעות, ורק שליש מהעבריינים המורשעים בעבירת סחר בנשים למטרות זנות בשנה שעברה חויבו בפיצוי.
כן נמצא, כי בכ-40% מכלל תיקי הסחר בנשים ב-2005 נפסקו פיצויים לטובת הקורבנות (13 מתוך 32 תיקים), וב-53% מכלל התיקים הוטלו קנסות על מורשעים. סקירת גזרי הדין העלתה, שבתי המשפט כמעט שאינם מטילים גם קנס וגם פיצוי לנפגעות, וכי הטלת קנס היתה נפוצה יותר מהטלת תשלום פיצויים.
מהנתונים שנמסרו לוועדה ע"י הנהלת בתי המשפט, בעקבות פניית ח"כ זהבה גלאון, עולה, כי בשנה האחרונה קיבלו סוחרי נשים עונשי מאסר פחותים ממה שהחוק מאפשר. העונש הממוצע שהוטל על המורשעים בסחר בנשים היה 4 שנות מאסר, בעוד העונש המקסימלי בחוק בגין עבירת סחר בבני אדם למטרות עיסוק בזנות הוא 16 שנות מאסר.
32% מהמורשעים חויבו בפיצוי (לקורבן), שסכומו הממוצע היה כ-17 אלף שקל. סכומי הפיצויים נעו בין 2,000 שקל ל-50 אלף שקל. לעומת זאת, 44% מהנאשמים חויבו בתשלום קנס (למדינה), בסכום ממוצע של כ-13 אלף שקל. סכומי הקנסות נעו בין 2,000 שקל ל-65 אלף שקל. רק שמונה עבריינים חויבו גם בקנס וגם בפיצוי.
ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים התריעה בעבר נגד השימוש בהסדרי טיעון בתיקי סחר בנשים, בשל העונשים הקלים שהוטלו בהם. ב-2005 נמשכה המגמה של הפחתת הסדרי הטיעון, כאשר 60% מהתיקים נסגרו בלי הסדר כזה. למרות שעבריינים שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון קיבלו - בממוצע - עונשים קלים יותר, מסתבר שהפערים לא היו משמעותיים, והסתכמו בכחצי שנת מאסר לערך.
המחקר מצא, כי הסבירות שיוטל על נאשם תשלום פיצויים במסגרת הסדר טיעון היא נמוכה במידה ניכרת מהסבירות שתשלום פיצויים יוטל על נאשם שמורשע בלא הסדר טיעון. דווקא בתיקים שנגמרו בהסדר טיעון נמצאו פחות מקרים שהעבריינים חויבו בפיצוי.
"ממצאים אלה מפתיעים במיוחד", נאמר בדו"ח, "על-רקע הנחיית הפרקליטות כי יש לבקש מבית המשפט לחייב כל נאשם שהורשע בגין סחר בנשים בתשלום פיצויים לנפגעת העבירה, בהתאם לנסיבות. נדמה, כי דווקא במקרים שבהם יש לפרקליטות שליטה רבה יותר בענישה, השימוש במנגנון הפיצויים הוא נפוץ פחות".