חברת נמלי ישראל הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע עתירה שלישית נגד עיריית אשדוד ומנהל הארנונה, בטענה להטלת ארנונה רטרואקטיבית בהיעדר הסמכה חוקית, בגין שטחי הים.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אלכס כץ ושלומית סלע ממשרד יצחק מיוחס ושות', מבקש נמל אשדוד למנוע מהעירייה לגבות ממנו סכום של 26 מיליון שקל עבור שטחי הים. בעתירה קודמת, תקף הנמל את החלטת העירייה למסות עקרונית בארנונה את שטחי הים.
שטח הנמל סופח לתחום עיריית אשדוד בתחילת 1992, לאחר שנחתם עם העירייה הסכם סיפוח, שבו נקבעה רשימת המבנים המצויים בנמל וחייבים בארנונה, לרבות שטח הקרקע התפוסה. בהסכם הסיפוח נקבע סך סכום הארנונה שישלם הנמל, והעירייה התחייבה ליצור תעריף ארנונה מיוחד עבורו. ואולם, טוען הנמל, העירייה קבעה תעריף גבוה במידה רבה משסוכם, מה שהגדיל משמעותית את שומת הארנונה שלו.
התנהלות זו הביאה למחלוקת בין העירייה לנמל, וב-2003 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה. למרות זאת, טוען הנמל, לאחר חתימת ההסכם הגדילה העירייה שלוש פעמים את שומת הארנונה של הנמל. בגין זאת, הגיש הנמל כבר שתי עתירות מינהליות, שטרם נידונו.
בהגדלת השומה השלישית, חייבה העירייה את שטחי הים בתעריף קרקע תפוסה בתחולה רטרואקטיבית לשנות המס 2004-2005, ודרשה תוספת של 26 מיליון שקל. כעת טוען הנמל, כי באף חוק אין הוראה מפורשת המתירה למנהל הארנונה "לפתוח שומות" ולתקנן, גם אם התיקון התבצע בשנה השוטפת.
למרות זאת, בעבר היתה מקובלת ההבחנה בין הטלת ארנונה רטרואקטיבית, שנחשבה אסורה, לבין תיקון שומה רטרואקטיבי שנחשב למותר. ואולם בג"ץ שינה את המצב, כשקבע כי כדי להחיל רטרואקטיבית החלטה מינהלית, יש לבחון את מקור הסמכות להחלה למפרע ולאחר מכן יש לבדוק את סבירותה של ההחלטה.
הנמל טוען, כי רשות מקומית אינה מוסמכת לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי, וכי ההחלטה להחיל את השומה רטרואקטיבית על שטח הים אינה סבירה באופן קיצוני.