האם היקף ההשקעות של היפנים במשק הישראלי בכלל ובהיי-טק הישראלי בפרט הולך להשתנות? לטענת אלחנן הראל, מחברת ההשקעות הראל-הרץ, התשובה חיובית. הראל, שניהל עד לא מכבר את החברה, משייך את השינוי הצפוי ל"חוק המיזוגים" היפני שעתיד להיכנס לתוקף במאי 2007. החוק יאפשר למעשה לחברות יפניות לבצע רכישות ע"י מניות וכן שינויים משמעותיים בתחום המיסוי של מיזוגים.
"הרבה יותר חברות יפניות יוכלו לצאת החוצה ולבצע רכישות כתוצאה מהשינוי בחקיקה", אומר הראל, שדיבר בכנס, שנערך במכללה למנהל על ההון סיכון היפני. "היפנים כמעט ולא מכירים את המונח הון סיכון והוא הרבה פחות דומיננטי אצלם מאשר בכלכלה הישראלית או האמריקנית. בארה"ב מימון פנים-מפעלי הרבה יותר חזק מאשר מימון חיצוני. אם קונצרן כגון סוני רוצה ליצור משהו חדש בתחום הווידיאו, הוא לא יחפש את זה בסטארט-אפ חיצוני אלא יקים פעילות בתוך החברה, או ישקיע בה באמצעות קרן הון פנימית (CVC - Cooperate VC) ואחרי זה יבצע ספין-אוף".
על מנת להיערך לשינוי, תשיק הראל הרץ בחודש הבא את קרן Rodum Synergy, שתפעל בתחום המיזוגים והרכישות בשותפות עם משקיעים יפנים. הקרן תנוהל ע"י ערן הראל (בנו של אלחנן), שמנהל היום את הראל הרץ, ותהיה בהיקף של כ-100 מיליון דולר.
הראל הרץ הוקמה בשנת 1994 ע"י אלחנן הראל וקבוצת מאיר ומתמחה בהשקעות ובייעוץ להשקעות בשוק היפני. זהו אינו המאמץ הראשון של הראל להפעיל בארץ השקעות מבוססות הון יפני. החל משנת 2004 מייצגת הראל-הרץ את הבנק לפיתוח של ממשלת יפן (DBJ) בישראל בתחום ה-M&A. לפני כשנה החלה החברה לייצג בארץ את זרוע השקעות ההון סיכון של ענקית האלקטרוניקה פויג'יטסו, היא פועלת לאיתור השקעות בישראל עבור ענקית יפנית אחרת - ITX וחברות נוספות.
חוסר המזל היפני
עם כרומטיס
הפעילות של היפנים בהיי-טק הישראלי היא יוצאת דופן. למרות נוכחות רבת שנים של ענקיות האלקטרוניקה היפניות בישראל עדיין לא היתה אף רכישה אחת שביצע קונצרן יפני בסטארט-אפ ישראלי .
לדברי הראל: "אין אקזיטים יפניים. צריך להביא בחשבון שליפנים מאוד מפריעים אקזיטים. הם משקיעים בחברה ופתאום החברה המתחרה קונה אותה. הם לא מוכנים לזה. ביפן רואים את ההשקעה כיחסים לטווח ארוך והם מתנהלים בתחום הזה אחרת לגמרי מאיתנו".
כדי להסביר את ההבדל בין הגישה המערבית המוכרת לסטארט-אפים והון סיכון לזו היפנית, מספר הראל כי באחת הפעמים בה פגש עמית יפני ראה כי על כרטיס הביקור שלו כתוב שהוא מנהל R&B. "אמרתי לו שיש טעות והוא בוודאי מנהל ה-R&D. בתשובה הוא אמר לי 'לך יש טעות בקונספט. זה Research and Business ולא Research and Development'. היפנים לא מבינים את המשמעות של השקעה בחברה ללא מוצר".
ביפן ישנם הרבה סטארט-אפים אבל כל התרבות סביבם היא אחרת, אומר הראל. "הסטארט-אפים ביפן הם יותר פנים מפעליים. יפן היא מעצמה של חברות גדולות ורק עכשיו רואים את ההתחלה של חברות "כלכלה חדשה" שמתחילות לפעול בשוק היפני". מצד השקעות ההון סיכון הייתה בישראל פעילות לא מעטה שביצעו זרועות ההשקעה של ענקיות יפניות, למשל קרן ההשקעות של בנק נומורה היפני, שבעבר השקיע 10 מיליון דולר ביוזמת הדוט.קום סקיוריטי וילג' של משה כהן שפורקה לבסוף. חוסר המזל של ההשקעות היפניות בה לידי ביטוי גם במכירת כרומטיס, בה השקיע נומורה, אך לא זכה ליהנות מהתגמול משום שזה היה במניות.
ההתרחקות של היפנים מביצוע רכישות בישראל לא נובע רק מבעיות פיננסיות או תעשיות, אלא גם משיקולים פוליטיים. ליפן ישנה רגישות לנושא המזה"ת ותלות גבוהה בנפט הערבי, מה שמונע ממנה גם שיתופי פעולה אחרים עם הכלכלה הישראלית. "נראה פה יותר השקעות של חברות יפניות", אומר הראל, "אבל לא סביר שנראה רכישות גדולות בישראל, בגלל המצב הפוליטי. לא נראה בזמן הקרוב רכישה כמו זו של ישקר בישראל ע"י חברה יפנית. כל עוד לא יהיה שלום הם לא יפעלו כאן בהיקפים כאלה".
למרות זאת, הרבה הון יפני נמצא בהון סיכון הישראלי. בקרנות וולדן, פיטנגו, גיזה, ורטקס, אייפקס ואחרות יש הרבה משקיעים יפנים, חלקם לשם השקעות פיננסיות וחלקם בשביל השקעות אסטרטגיות. "