פריחת מגדלי המגורים ביססה בשנים האחרונות גם את המשוואה לפיה קומה גבוהה יותר שווה מחיר גבוה יותר. על פניו, מדובר בעובדה הגיונית: אין חולק על כך שבדירה שבקומה ה-17 הנוף יפה יותר, אור השמש בוהק יותר והאוויר צלול יותר, לפחות בהשוואה לדירה הממוקמת בקומה הראשונה או השנייה (או העשירית) באותו בניין.
על פי נתוני לשכת שמאי המקרקעין, הפער במחירים בין אותה דירה בקומות התחתונות במגדל חדש לבין דירה זהה לחלוטין בקומות העליונות עשוי להגיע ל-10 עד 20 אחוזים, לאחר שהערך המוסף לכל קומה נע בדרך כלל בין אחוז לאחוז וחצי (בין 2,000 ל-4,000 דולר). במגדלי יוקרה הפער יכול להגיע גם ל-3%.
אבל האם ההפרש במחיר כדאי? לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "מבחינה כלכלית, הניסיון שלנו כשמאים מלמד כי בזמן מכירת הדירה, נניח 15 שנה לאחר בניית הבניין, ההפרשים ההתחלתיים שהיו במחירי הדירות מצטמצמים מאוד ולעיתים אף נמחקים לחלוטין, זאת משום שהפרמטרים המעניינים את רוכשי הדירות כיד שנייה, אינם בהכרח אותם פרמטרים שעניינו את רוכש הדירה המקורי מהקבלן".
השמאים מציינים, כי לעומת היתרונות הברורים שיש לדירה הממוקמת בקומה גבוהה, ישנם גם יתרונות לא מבוטלים לדירה נמוכה, שמשום מה לא תמיד באים לידי ביטוי. קומה נמוכה בטיחותית יותר, התלות במעלית קטנה יותר, הגישה לילדים מהדירה לגן המשחקים קצרה וקלה יותר, וברור ששומרי שבת ("המהווים אחוז נכבד ביותר מרוכשי הדירות") יעדיפו קומה נמוכה על פני הסיוט של עלייה וירידה במאות מדרגות בסוף שבוע.