עבור רבים רכישת דירה הסמוכה לרחוב ראשי היא בבחינת "ייהרג ובל יעבור". האסוציאציה המיידית היא רעש, זיהום והרבה פיח על הבתים, פרמטרים שמעקרים כל רצון לדבר על מחיר.
לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "זוהי גישה פשטנית משהו, בעוד שהאמת הינה מורכבת הרבה יותר". לדברי וירניק, "ניסיוננו כשמאי מקרקעין מלמד כי ערך דירה הסמוכה לכביש עשוי לרדת ב-10% ועד ל-30% מול דירה מקבילה הממוקמת במיקום שקט. הכול תלוי בעוצמת הרעש, מאחר ומשמעות המפגע היא ירידה באיכות החיים בדירה".
בלשכת השמאים מציינים "טעות נפוצה" בקרב רבים מהקונים, הנבהלים מהכביש במתאם ברור לרוחבו ולכמות הרכבים העשויה לעבור עליו. לדבריהם, לא בהכרח כביש ארבע מסלולי מול הבית מהווה מפגע חמור יותר מכביש צדדי וצר. לעיתים קרובות, דווקא בכביש הצדדי הממשק לרעש וצפירות המכוניות משמעותי יותר.
עובדה זו באה לידי ביטוי, למשל, ברחובות צרים וסואנים בלב תל אביב, כשהפערים בין דירות חזיתיות לעורפיות עשויים להגיע ל-15% ועד 30%, בעוד שדווקא בסמוך לאוטוסטראדות הגדולות נבנים מגדלי היוקרה הדורשים מחירים מרקיעי שחקים.
לדברי וירניק, "הטיפ החשוב הוא לעולם לא להחליט לרכוש דירה בשבת, שהינו יום שקט יחסית, מבלי שראית באמצע השבוע את התנועה בחזית הבית. בנוסף, חשוב מאוד לוודא, בטרם רכישת הבית, האם לא מתוכננת, במקרה, אוטוסטראדה במקום שביל העיזים הטורקי והפרדסים הנשקפים מחלון בית חלומותייך".
בלשכת השמאים מציינים כי לדירה הפונה לרחוב יש יתרונות מסוימים, "כמו למשל נוף עירוני של שדרת עצים ואנשים בתנועה, לעומת טיח מתפורר, מסתורי כביסה מכוערים וחתולים מייללים". יתרון נוסף הינה כמות הפריצות לדירות הממוקמות על מפתן רחוב ראשי, הנמוכה בהשוואה לפריצות לדירות עורפיות.