איפה אנחנו מעדיפים לגור, במגדל מגורים אימתני ומודרני או בבניין סטנדרטי של 3-5 קומות? על-פי נתוני לשכת שמאי המקרקעין, עד לשנות ה-80 היתה עדיפות ברורה לבניינים הנמוכים על פני רבי הקומות. לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הסיבה המרכזית היתה דימוי ה"סלאמס" של רבי הקומות, שנבנו באותם הימים בעיקר באמצעות חברות בנייה ממשלתיות וציבוריות, ושהזכירו לרבים את הבנייה הבולשביקית הפונקציונאלית שהיתה נפוצה בברית המועצות ובמזרח אירופה.
בנוסף, מציין וירניק, "הישראלי סבר, ובצדק מבחינתו, שעדיף להתעסק עם שישה או שבעה שכנים בבית קומפקטי, מאשר עם עשרות שכנים שאת רובם הוא אינו מכיר".
לדברי וירניק, נתוני לשכת שמאי המקרקעין מצביעים על שיפור בולט במעמדו של רב הקומות במהלך 20 השנים האחרונות. הסיבות לכך מגוונות: איכות רבי הקומות הנבנים על-ידי חברות בנייה פרטיות, העולה לאין שיעור על המגדלים שהוקמו בעבר (ועל רבים מהבתים הנמוכים); רבי הקומות מאפשרים הקצאת שטחים גדולה הרבה יותר לשצ"פים ולגינון סביב הבניין, "והישראלי אוהב זאת מאוד"; דירות בקומות גבוהות, עם הרבה אוויר ונוף, חביבות מאוד על הישראלים; העובדה שישנם הרבה שכנים מאפשרת חלוקה משמעותית יותר בהוצאות הבניין, ומקלה מאוד על הכיס; הסיבה האחרונה טמונה בעובדה שהנתח היחסי של קוטג'ים צמודי קרקע עלה מאוד, ובמקביל גם עלה הנתח של דירות פנטהאוז, דופלקס וגן, מה שביטל למעשה את היתרון היחסי שהיה פעם לבניין קומפקטי.
האם פירוש הדבר שהישראלי מעדיף היום את הרב קומות על פני הבניין הקומפקטי? לא בהכרח. השמאים מציינים כי מדובר על "תיקו" בביקושים בין שתי וריאציות הבנייה. "ההחלטה של הינה בדרך כלל נקודתית, ומתייחסת לחלופות הספציפיות שיש לקונה בכל פרויקט ופרויקט".