רוב האנשים בוודאי יתקשו לייחס לכך יותר מידי משמעות. דירה הממוקמת קרוב להיכל התרבות העירוני, לתיאטרון, לתזמורת המקומית, למוזיאון, או לגלריות ולמסעדות לאניני טעם, לא באמת אמורה להוסיף חשיבות או ערך להמונים. אלה יחפשו ככל הנראה מרכז קניות או קופת חולים במרחק הליכה מהבית, לפני שהם יקדישו מחשבה לעובדה שמולם ניצב הקונסרבטוריום העירוני.
עם כל זה, כדאי לדעת שמנתוני לשכת שמאי המקרקעין מסתבר שמדובר, ככל הנראה, ב"ערך המוסף" המשמעותי ביותר שיכול להיות לדירה. רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי מרכיב התרבות בערך הדירה מוסיף בין 10 ל-25 אחוזים למחירה. לדבריו, במידה ומדובר בדירה הממוקמת ב"עיר שדה", דוגמת אשדוד או נתניה, התוספת של קרבה להיכל תרבות או מתנ"ס מגיעה עד לכ-10 אחוזים מערך הדירה, זאת כמובן מבלי להביא בחשבון משתנים אחרים דוגמת נוף, רעש וכו'.
בלשכת השמאים מציינים, כי ה"ערך המוסף" הולך וגדל ככל שמתקרבים למטרופולין: בגבעתיים, לדוגמה, דירה ברדיוס הליכה מתיאטרון גבעתיים (הצמוד, אגב, גם לקניון) עשויה לעלות ב-15-18 אחוזים יותר מדירה מקבילה במיקום מרוחק. ה"קצפת" הינה, כמובן, דירה בקרבת תיאטרון "הבימה", היכל התרבות או היכל גולדה ומוזיאון תל-אביב, שערכה עשוי להגיע עד לכדי 25 אחוזים (!) ולעיתים אף יותר מדירה מקבילה במיקום מרוחק יחסית בתל-אביב.
יחד עם זאת, מדגיש וירניק, רוכש דירה כזו חייב לקחת בחשבון שהקרבה היתירה לתיאטרון או לאולם קונצרטים תתלווה לעיתים קרובות במטרדי רעש דוגמת מכוניות הזורמות לחניות והמוני צופים המרעישים עד השעות הקטנות של הלילה. המסקנה, לדבריו, היא שצריך להיות באמת "קהל שבוי" שמבחינתו תרבות הינה מעל לכל, על מנת לשלם ללא הנד עפעף "ערך מוסף" של מאות אלפי שקלים, ובלבד שהפילהרמונית תהיה במרחק יריקה מהמרפסת.