גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדה המחוזית קבעה, כי המבנה ההיסטורי היפהפה לא ייהרס וכן כי אין להרוס את קיר החזית של החנויות, שפנו לרחוב יפו ופורקו בעת הרחבת הרחוב לצורך פרויקט הרכבת הקלה.

תלמוד תורה "ישיבת עץ חיים" נוסד בידי הרב שמואל סלנט בשנת 1855. בשנת 1908 רכשה הישיבה, בראשה עמד אז הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שהיה נשוי לנכדתו של הרב סלנט, קרקע ליד רחוב יפו, עליה הקימה סניף של הישיבה וכולל. בין העומדים בראש הישיבה לאורך השנים נמנו הרב איסר זלמן מלצר, והרב אליעזר מנחם שך, מייסד מפלגות ש"ס ודגל התורה. מבנה הישיבה נכלל ברשימת המונומנטים לשימור, שהכינה עיריית ירושלים כבר לפני כ-20 שנה.

על-פי התוכנית שהופקדה בוועדה, ביקשו היזמים להרוס את מבנה הישיבה ואת גן הילדים הסמוך לו (הגן העברי השני שהוקם בעיר), ולבנותם מחדש בחלקו הצפוני של המתחם. כן ביקשו להרוס את קיר החנויות הפונה לרחוב יפו. זאת, על מנת לפנות מקום לשני בניינים בני 15 קומות כל אחד, שישמשו למסחר, משרדים ומגורים.

המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע וועד החצרות טענו בהתנגדותם, בין השאר, כי יש להימנע מהרס המבנים לשימור או העתקתם, לאור החשש כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך. המתנגדים הדגישו, כי פירוק והרכבת מבנים, או העתקתם בשלמותם, אינם מקובלים כדרך שימור אלא אם אין שום אפשרות אחרת להציל את המבנים מהרס, מה שבשום פנים ואופן אינו תופס במקרה זה.

עוד טענו המתנגדים, כי קיים חשש כבד שהתוכנית תביא לשינוי חזיתו הכוללת של רחוב יפו, מה שיגרור הריסתם או ניסיונות להעתקתם של מבנים רבים לשימור לאורכו, וכן כי היא עלולה לגרום נזק רב לאופי שוק מחנה יהודה.

בהחלטתה קיבלה הוועדה המחוזית את חלק הארי בהתנגדות, וקבעה כי מבנה "עץ חיים" וקיר החנויות הפונה לרחוב יפו לא ייהרס. מבנה הישיבה ישופץ וישומר במקומו הנוכחי, בעוד החנויות ישוחזרו בעומק שיאפשר מסחר ברמה סבירה. על-פי החלטת הוועדה, יהיה המרחב בין החנויות לבניין הישיבה פתוח לציבור הרחב, ותנאי מרכזי לקבלת היתר בנייה יהיה תיאום החזיתות המסחריות עם העירייה, תוך שימת דגש על התאמת החזית לשוק. לגבי גן הילדים נקבע, כי הוא יתועד, יפורק ואלמנטים ממנו ישולבו בבנייה החדשה, שתתבצע רק בחלקו האחורי של המתחם.

מנהל אזור ירושלים במועצה לשימור אתרים, איציק שוויקי, אמר בתגובה להחלטה: "ההחלטה מונעת את הריסתם של מונומנטים היסטוריים חשובים בבירה, ותסייע בפיתוחו והחייאתו של האזור כולו. יש לציין כי בהתנגדותנו תמכה גם עיריית ירושלים, בראשות מהנדסת העיר בפועל, אסנת פוסט".

הוועדות לטובת שימור

החלטת הוועדה המחוזית ירושלים מצטרפת להחלטות נוספות שהתקבלו לאחרונה במוסדות התכנון לטובת תחום שימור מבנים ואתרים. נראה כי היוזמות הרבות של אנשי השימור הגבירו את המודעות הציבורית לעניין, וגם במשרד הפנים הפנימו את החשיבות.

לאחרונה החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז לאשר הארכת התנאים להוצאת היתרי בנייה על-פי סעיף 78 לחוק, למטרת הכנת שתי תוכניות מתאר נפרדות לשימור מבנים ואתרים היסטוריים, האחת בראשון לציון והשנייה ברחובות.

הוועדה ציינה בהחלטותיה את חשיבות קביעת התנאים לאור הצורך להגן על ערכי השימור הייחודיים של ראשל"צ ורחובות, והנחתה את הוועדות המקומיות לקבוע במטרות התוכנית הוראות ותנאים להבטחת שימור, שיקום ושחזור מתחמים, מבנים, אלמנטים ארכיטקטוניים, אתרים ושטחים פתוחים בעיר. זאת, ע"י הגדרת המבנים והאתרים הנמצאים ברשימת השימור, מיונם וקביעת דרכים לעדכון הרשימה; קביעת הוראות למבנים ולאתרים לשימור בנוגע לאיסור הריסה, טיפול במבנים מסוכנים, שיפוצים, שינויים ותיעוד; קביעת תמריצים לשימור מבנים במסגרת זכויות הבנייה המוקנות מכוח התוכניות התקפות, או ע"י שינוי בזכויות הבנייה בהליך של תוכנית מפורטת; קביעת שימושים למבנים לשימור.

בנוסף, הוועדה הדגישה את חשיבות השימור במתחמים וזאת בשל הערך הגבוה המתקבל משימור מתחם שלם, בהשוואה לשימור המבנה הבודד, על-ידי שימור רוח המקום ואווירתו. הוועדה המחוזית ביקשה לקבל דיווח מאדריכלי הערים רחובות וראשל"צ תוך שנה על התקדמות התוכניות. "