עסקת הדולפינריום בת"א עדיין לא יצאה לפועל אך ממשיכה לסבך את הקשורים לה. דו"ח המבקר קושר גם את שמו של שר התמ"ת לשעבר, אהוד אולמרט, לעסקה ומותח ביקורת חריפה על התנהלותו.
המבקר קבע כי במסגרת תפקידו של אולמרט כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הוא התערב בפעולתו השוטפת של המינהל ללא סמכות. "בכך פגע אולמרט במעמדו של המינהל וחרג לכאורה מסמכויותיו כשר וכיו"ר המועצה", קבע לינדנשטראוס בדו"ח. התערבותו של אולמרט בעסקה לא ראויה, לדעת המבקר, עד כדי כך שלדבריו "טוב תעשה המועצה אם תתעלם מההסדרים אליהם הגיע אולמרט".
אז על מה הסיפור? מתחם הדולפינריום הוחכר לאיש העסקים הגרמני נחום בוכמן ב-1989, שמיד פתח בניסיונות לשכנע את העירייה להקים במקום מלון דירות ומרכז קונגרסים. העירייה, בעידוד הארגונים הירוקים, התנגדה.
בוכמן הציע עסקת חליפין: המתחם יוחזר לעירייה ובתמורה יקבל קרקע עליה יקים מיזם למגורים ומסחר. ב-2003 נעתרה העירייה להצעה והכינה תוכנית לאיחוד וחלוקה, שהעניקה לבוכמן יתרון.
ע"פ התוכנית שגובשה, תקבל העירייה ללא תשלום את מתחם הדולפינריום, בשטח של 6,000 מ"ר, תהרוס אותו ותשלם למינהל דמי חכירה סמליים. במקביל, יקבל בוכמן מתחם סמוך שעליו יוכל להקים מבנה של 110 אלף מ"ר ובתמורה ישלם לעירייה השבחה בסכום של 145 מיליון שקל. המפסיד היחיד מהעסקה היה המינהל שאמור היה לקבל תשלום של 91% בעבור הקרקע, ובמקום זה קיבל 31% מההפרש בין שווי הזכויות במתחמים - סכום הנמוך בהרבה ממה שהיה מקבל לו שווקה הקרקע במכרז.
למרות ההצעה, בוכמן ביטל את העסקה. בתגובה, העירייה והמינהל פתחו במגעים להשגת הסדר לפיו, תפקיע העירייה את הדולפינריום ותפרסם מכרז להשכרת המתחם השני. כאן נכנס אולמרט לתמונה.
מהביקורת עולה, כי אולמרט השתתף בחלק מהמגעים, אימץ את דרישות העירייה וקבע שלא רק שהמינהל ישא במלוא הוצאות הפקעת הדולפינריום, אלא גם ישלם השבחה לוועדה המקומית תל אביב במתחם החלופי. משמעות הדבר - רווח עצום לעיריית תל אביב ונזק ישיר לקופת המדינה. לדעת המבקר, על אולמרט היה להסתפק בשמיעת ההסברים ולהביא את הנושא לדיון המועצה.