בואו נסקור את אתרי האוניברסיטאות בישראל. סקירת כזו מעוררת ציפייה לחווית משתמש ייחודית, שהרי קהל היעד של האוניברסיטאות צעיר, אינטליגנטי וחדשני, ומחפש ריגושים וגירויים בבואו לבחור אוניברסיטה.
אבל, ציפיות לחוד - ומציאות לחוד. מתברר שאתרי האוניברסיטאות נשארו תקועים בעשור הקודם, לכל היותר בתחילת העשור הנוכחי.
הטכנולוגיה האינטרנטית מאפשרת כיום מגוון של כלים, אשר יכולים לגרום לקשר רגשי בין הלקוח הפוטנציאלי (במקרה זה, הסטודנט הפוטנציאלי) לבין העסק (האוניברסיטה). ייתכן שהאוניברסיטאות מתכסות בשמרנות מתוך בחירה, אך גם אם זו האסטרטגיה שלהן - אני רואה בכך טעות.
מעבר בין האתרים של האוניברסיטאות השונות בישראל (תל אביב, ירושלים, באר שבע, בר אילן, חיפה) ושל המכללות (המרכז הבין תחומי, המכללה למנהל, מכללת רמת גן) דומה לסיור במשפחה של ילדים זהים.
אין בידול אמיתי בין האתרים השונים, ונראה שהיה ניתן להדביק לוגו כל אוניברסיטה לכל אחד מהאתרים הללו, מכיוון שאין אופי ייחודי או חשיבה על האתר ככלי לבידול מותגי.
האוניברסיטאות מקפידות באתריהן על סדר וניקיון, המאפשרים גישה נוחה יחסית לחלקים הפנימיים. במקביל, האוניברסיטאות לוקות בחוסר יצירתיות, ואינן משדרות חיים! קהל היעד העיקרי, שהינו צעיר ורוצה לראות, לקרוא, לחוש, נתקל בעמודים קרים ומנוכרים.
עמוד השער של אוניברסיטת באר שבע הוא היבש מכולם והפחות נוח לשימוש; וזאת דווקא אוניברסיטה הנחשבת מתקדמת בגישתה לסטודנט, ולה תכנית לימודים ייעודית לתואר שני בפסיכולוגיה שימושית (העוסקת בחקר חוויית המשתמש באינטרנט).
באוניברסיטאות יש מחלקות מחקר מתקדמות, אך כנראה שהמושג ווב 2.0 עדיין לא נגלה להן. לא נמצא באתרי האוניברסיטאות בלוגים, פורומים, מידע מצולם ותוכן גולשים. האתרים מתמקדים באספקת מידע (לעיתים קרובות, אמנם, בהיר ונהיר), במקום לספק עניין.
גם בענף הזה יש לנו מה ללמוד ממקומות אחרים בעולם. אוניברסיטת USC הממוקמת בקליפורניה (http://interactive.usc.edu/) מציגה אתר מודרני, הדומה יותר לעיתון אינטראקטיבי מאשר לאתרי הדור 0.5 הקיימים בישראל. USC מאפשרת, בין השאר, לסטודנטים להעלות פוסטים וקטעי וידאו, אשר הופכים את אתר האינטרנט לזירת מפגש תוססת.
גם בסידני הרחוקה הבינו את כוחו של האינטרנט המודרני ויצרו אתר מדליק (http://www.iml.uts.edu.au/) המקשר ללינקים רלוונטים, מעדכן בפרוייקטים של סטודנטים, ומדגיש את האירועים החדשים בתחום. אוניברסיטת ניו יורק אפילו העלתה רדיו סטודנטים אינטרנטי (ttp://about.tisch.nyu.edu/page/history.html).
אתר האינטרנט אמור לשרת, מלבד הלקוחות הפוטנציאלים, גם את הלקוחות הקיימים: הסטודנטים שכבר לומדים לתואר, והמרצים. גם בתחום זה, האוניברסיטאות שלנו לא מציגות חדשנות, ואין לסטודנטים אפשרות להיפגש האחד עם השני על גבי הרשת, לנהל דיוני חוזי, או להעביר שיעורים באמצעות תשתיות אינטרנט (Webinars).
לכאורה, אתרי האוניברסיטאות היו אמורים להיות אתרי הקהילות הפופולריים ביותר, כי גולשים בהם צעירים עם מכנה משותף רחב מאד. לא כך המצב במציאות. כסטודנט אני הייתי רוצה לדבר באופן ישיר עם המזכירות, החברים והמרצים ולא ניתנת לי כל אפשרות כזו.
גם בתחום הבוגרים של כל אוניברסיטה ואוניברסיטה, איני מוצא שימוש בנתוני הפתיחה המצוינים המונחים לפתחי הפקולטות השונות שאינן מנצלות את העובדה שיש להן "במי להשוויץ" ושיש להן את היכולת לשמור על קשר עם לקוחות העבר, שבקרוב מאד יהיו להם ילדים, אחים או מכרים אשר גם יתעניינו בלימודים אקדמאיים.
בחו"ל, אתרי Alumni משמשים את הבוגרים לשמירה על קשר עם האוניברסיטאות, כמו גם ל-networking, למציאת עבודה, ולמידע על משרות אקדמיות שיתאימו להם.
בגילוי הנאות, הח"מ מנהל את המסלול לעיצוב אינטראקטיבי במכללת שנקר, אך עם זאת, בעיניים אובייקטיביות (עד כמה שניתן), ניתן למצוא באתר מכללת שנקר חריג לטובה בתחום החדשנות.
האתר עוצב ע"י הסטודנטים של המסלול במכללה, והוא מהווה תשובה חווייתית למאוויים של הסטודנטים. העיצוב בו, האנימציות, והאופן בו התוכן מוגש, נעשו בטוב טעם, ע"י קבוצת סטודנטים מוכשרים במיוחד, שזכתה במכרז פנימי, ועבדה עליו לאחר מכן על פני חצי שנה, יחד עם אנשי מקצוע משנקר ומחברת נטיקה.
גם אתר זה נמצא בתחילת דרכו, וחלק ניכר מהיכולות שהסטודנטים תיכננו, כגון ביקורת עבודות online, כלי שיתוף וקהילה נוספים עדין נמצאים אי שם ב-road map, אך אין ספק כי הוא מתקדם יותר מבחינת ויזואלית, מבחינת חוויית הגולשים, ומבחינה תשתיתית הוא כבר מוכן לשלב ה-2.0, של שיתוף מלא של גולשים וסטודנטים, יותר מכל אתר אחר שנסקר כאן.
לסיכום, אתרי האינטרנט של האוניברסיטאות בישראל (לא כולל כמה חריגים והפתעות), מהווים לא יותר מברושור ממוחשב, המציג את הידיעון בצורה נוחה יותר. כל קשר למצב האינטרנט ב-2007 אינו קיים.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת נטיקה, ראש המסלול לעיצוב למדיה אינטראקטיבית בשנקר, ולשעבר סגן נשיא קהילת המעצבים הישראלית