גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפילה בתום לב

חובת תום הלב בניהול משא ומתן מוצאת את הישראלים מופתעים כל פעם מחדש; בתחום הנדל"ן, שם נסגרות עסקאות בסכומים גדולים, המחיר לעיתים כבד במיוחד

בסוף 2003 החליטו שרית ואמיל סגל למכור את ביתם שברעננה. בין האנשים איתם ניהלו מו"מ היה גם עו"ד אחיקם שינדלר, שהציע כי לצד היותו הקונה הוא גם ינסח את זיכרון הדברים, מה שיחסוך כמובן תשלום שכר טרחה לעורך דין אחר. בני הזוג סגל, שכל אגורה הייתה חשובה להם, הסכימו להצעה, אולם בסופו של דבר זיכרון הדברים לא מצא חן בעיניהם והם כלל לא חתמו עליו. לטענתם, הוא לא תאם את מה שסיכמו בעל פה בנוגע לנושאים כמו זמני הפינוי, זמני התשלום ועוד. כך למשל, לטענתם, שינדלר ביקש להתחיל לשפץ את הבית כאשר עדין התגוררו בו. מכאן הדרך לביטול המו"מ הייתה קצרה, והזוג מכר את ביתו למשפחה אחרת.

בספטמבר 2005, כמה חודשים אחרי המכירה, הופיע שינדלר במקום העבודה של בני הזוג והודיע להם שהביא להם מתנה - תביעה בסך כ-15% משווי הבית, כ-300 אלף שקל. לטענת שינדלר, העובדה שמכרו את הבית בסמוך למועד בו ניהלו מו"מ איתו מעידה על חוסר תום לב.

בכתב התביעה כתב עו"ד שינדלר, "צריך להבין כי זכרון הדברים הוכן רק לאחר שהנתבעים לא הסכימו לרדת מתחת למחיר שסוכם עליו בהסכם. התובעים עשו הכל על מנת לנסות לשכנע את הנתבעים להוריד את המחיר, אולם משהבינו כי הנתבעים לא יסכימו להפחית במחיר הבית, סוכם על המחיר הסופי ורק אז הוכן זיכרון הדברים".

עוד טען שינדלר שמגיע לו פיצוי על המשאבים הכספיים הרבים שהשקיע במהלך ההתקשרות, והמשאבים הכספיים שנאלץ להשקיע לאחר הכשלת העיסקה ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולאשתו.

בתצהיר שהגישה לבית המשפט, טענה טלי שינדלר, "נדהמתי לשמוע שמשפחת סגל חוזרים בהם מכל הסיכום. אמרתי לאחיקם שזה לא הגיוני, הרי כבר הכל היה מסודר ואני רוצה את הבית הזה. אחיקם אמר לי שהוא מאמין שהם יקיימו את ההסכם, כי יש להם פיצוי מוסכם של 66 אלף דולר".

הפרשה הסתיימה בסופו של דבר רק במרץ 2007, בפשרה שקבעה השופטת רחל קרלינסקי, שהשתמשה בסעיף 79 א' לחוק שאינו מחייב אותה לנמק את החלטתה. על פי הפשרה (002786/05), שילם הזוג, שהצטייד בעו"ד מתי סלע, 18 אלף שקל. אולי סכום לא גדול באופן אבסולוטי, אך ללא ספק מיותר למי שלא העלו על דעתם שאינם פועלים כדין.

הודאות העסקית צומצמה

העיקרון המחייב את הצדדים לנהוג בתום לב הוכנס למשפט העברי ב-1973, עם חקיקת חוק החוזים הכללי. העיקרון גם קבע סנקציה של תשלום פיצוים למי שלא ינהג כך. כלל תום הלב אולי ברור, אך לא אחת נתון לפרשנות שמסבכת קונים ומוכרים שאינם מודעים לקיומו ולסנקציה שעלולה לנבוע ממנו.

"אין ספק, שעקרון תום הלב הכניס ערכים של מוסר לתחום המשפט, אך במקביל הקטין את הודאות העסקית", אומר עו"ד חגי שבתאי, "מאחר והתחום לא ברור לחלוטין, אנשים יכולים לתבוע ולהיתבע ולא תמיד להבין מדוע".

מה בעצם קובע עקרון תום הלב? למשל, כאשר צד למשא ומתן לא מגלה עובדות שניתן לצפות ממנו שיגלה; כשהמוכר מנהל מו"מ עם כמה גורמים בו זמנית, בשעה שהבטיח שלא לעשות זאת או בשלב מתקדם מאוד של המו"מ; כשמישהו מעלה הצעות חדשות ובלתי סבירות במהלך המו"מ; כשצד אחד דוחה הצעות סבירות; כשחלה נסיגה מהסכמות שהושגו; חזרה מהצעות ועוד ועוד. שלל סיבות שספק אם הציבור מודע להן.

בפועל, למרות שתחום הנדל"ן מייצר אין ספור מצבים בהם ניתן לטעון שאחד הצדיים אינו פועל בתום לב, קיימים מעט מאוד פסקי דין שנקבעו בנושא. הסיבה לכך פשוטה, רוב המקרים אינם מגיעים לבית המשפט.

"התחום מלא בעיקר בהתכתבויות, אך במעט פסקי דין", אומר ראש מחלקת מקרקעין במשרד באלטר, גוט אלוני, עו"ד מוטי בניאן, "הסיבה לכך היא שאם המוכר מפגין שרירים, הקונה אומר לעצמו שלא כדאי לו ללכת ולנהל מלחמה כשממילא אין לו חוזה חתום. לבתי המשפט מגיעים בעיקר מקרים עקשניים במיוחד, שכן ברוב המקרים אנשים נוטים לוותר. זו הפרקטיקה בחיי היום יום".

זהירות - זיכרון דברים

בעוד שרבים נוטים להקל ראש בזיכרון הדברים, במיוחד אם אינו חתום, מסתבר שהוא עלול לשמש כתביעה, במיוחד אם אחד הצדדים מתייחס אליו ברצינות מרבית. "החוק קובע, שהתחייבות לעשות עסקה טעונה מסמך בכתב ולא מסמך חתום", אומר בניאן, "לכן, אם יש סיכום דברים שהועלה על הכתב והוא כולל פרטים מהותיים, כולל שווי התמורה, זהות הצדדים ותיאור המקרקעין, משמעות הדבר היא שיש עסקה בין הצדדים, גם אם אין חתימה. ניתן ללמוד על גמירות דעת באמצעים אחרים".

צריך לזכור, שכל הדיונים בבתי המשפט הם על טיוטות שאין עליהן חתימה, שכן אם יש חתימה אין מדובר בטיוטה. לעיתים הטיוטה חתומה על ידי צד אחד, או אינה חתומה על ידי אף אחד. כשהמוכר חותם והקונה לא חתם, יהיה למוכר קשה להתנער מהעסקה. כשהקונה חותם ואומר שזה בהתבסס על הסיכום עם המוכר, מוטל עליו להביא הוכחות לכך שהיה סיכום. בכל פעם שיש משהו בכתב, מדלגים על המישור המהותי ומגיעים לראייתי. נושאים כמו מחיר, תנאי תשלום, מועד מסירה, מועד רישום בטאבו, נחשבים לכבדים ומראים שיש עסקה".

"יתירה מזו, הפסיקה פיתחה את טכניקת נוסחת הקשר (המתארת את הקשר בין זיכרון הדברים לבין החוזה, בהתאם לכוונות הצדדים - ד.ט). אם זיכרון הדברים צופה פני עתיד, במובן זה שהוא מחכה לחתימה וסגירת דברים סופיים, זיכרון הדברים עלול שלא להיחשב כעסקה ולהיפך".

אפילו בעל פה

בניאן מזכיר פסק דין מפורסם, שבו העניק בימ"ש העליון תוקף להסכם שנערך בע"פ. לאדם היה מגרש שאפשר היה לבנות עליו שתי יחידות. זוג אדריכלים הציע לבעל המגרש לתכנן את המבנה, לבנות אותו ולרכוש דירה אחת. באותה הזדמנות גם רצו ל'עבוד' קצת על שלטונות המס ובמקום לדווח על עסקה ולשלם מחצית מהמס, הוחלט כי הם יסיימו את הבניין, יוציאו טופס 4, ירכשו דירה אחת ובעל המגרש יקבל פטור. אלא מה, שבסופו של דבר, לאחר שהאדריכלים תכננו ומימנו את הבנייה, הודיע להם בעל המגרש שמאחר ואין שום דבר בכתב, הם אינם יכולים לכפות עליו למכור את מחצית הנכס.

העליון קבע, שזה מקרה מובהק של חוסר תום לב.

כמו באהבה

שאלת השאלות היא, כמובן, מתי צריך לספר לצד השני שמקיימים מו"מ עם עוד צדדים. "בשלבים הראשונים, כשעמדות הצדדים רחוקות, אין חובה לספר על ניהול מו"מ מקביל, אלא בנסיבות מיוחדות", אומר שבתאי. "חובת הגילוי קיימת כאשר המו"מ הבשיל להסכמה והצד השני נערך לחתימת חוזה. אז חובה להודיע שההסכמה לא סופית. אם הופעת הצד השלישי הייתה לפתע, אחרי הסכמה, ההגינות מחייבת להודיע מייד לצד השני ואפילו להציע לו זכות סירוב".

"העסקה מתחילה מהטלפון הראשון, כוס הקפה הראשונה עד החתימה והרבה אחריה", אומר בניאן, "פסקי דין לא מסתפקים רק במילים כתובות, אלא בהרבה מאוד דברים נוספים שבונים את העסקה והחוזה בין הצדדים. בטיוטה הראשונה לא חייבים לומר שמנהלים מו"מ עם גורמים נוספים, יחד עם זאת, ככל שהמו"מ מתחדד והמחלקות מצטמצמות, בעיקר בעניין שווי העסקה ותנאי התשלום, חייבים לספר על מו"מ שמתנהל במקביל. אין איזו נוסחה שאומרת מתי, אבל ההגינות מחייבת שברגע שהצד השני מאמין שהעסקה שלו, יש לספר לו על כך. זה מאוד דומה לרומנטיקה בין אנשים. בפגישה הראשונה אין צורך לומר שיוצאים עם אנשים נוספים. בפגישה השלישית והרביעית, כשמרגישים שיש עניין וקרבה והעסק מתחיל להיות יותר רציני. זה הזמן לגלות".

לפחות בתחום הנדל"ן, החוק עומד במידה רבה לטובת קונים. עובדה שצריכה לשמש כתמרור אזהרה דווקא למוכרים. בניאן: "כשמוכר מודיע שהוא אינו רוצה למכור, הקונה יוציא לא אחת צו מניעה כדי לאכוף את המכירה. אם הקונה לא מגיע ואינו קונה, עוד לא ראינו בית משפט שיאכוף עליו עסקה".

"יש הבדל. כשהקונה בורח, הנכס קיים ולמוכר נגרמת מקסימום עגמת נפש. אם המוכר בורח, אין נכס ומכאן שהמצב לא סימטרי כלל. לכן, אנחנו רואים הרבה יותר תביעות של קונים שמבקשים לכפות על המוכר את העסקה ולהעדיף אותו על פני מתחרה אחר, מאשר שהמוכר יכפה עסקה על קונה. מוכרים בכפייה אבל לא קונים בכפייה".

- יש תובעים מקצועיים שהפכו זאת לשיטה?

"קצת מסובך לפתח קריירה בתחום, שכן מדובר במלאכה קשה למדי. מסובך לפתח פרקטיקה של קונה שהמוכר שלו בגד בו. אנשים בדרך כלל הם הגונים. יחד עם זאת, כאשר השוק נמצא במיתון, ניתן למצוא עורך דין לכל משימה". "

daliat@globes.co.il

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר