לא נראות ולא נשמעותובכן קוראות יקרות, אתן לא בגטו, אתן מסתובבות ברחבי עולם העסקים, בעיקר בדרגי הביניים. הבעיה המרכזית היא שלמרות שאתן שם - לא ממש שומעים עליכן. זאת אומרת אתן אולי קוראות את "גלובס" או כל עיתון כלכלי אחר, אבל קוראי העיתונות לא קוראים עליכן - אתן לא נראות וכמעט לא נשמעות.
במשך שנה קיימנו ב"בליידי גלובס", בעזרת חברת יפעת מעקב אחרי אזכורי נשים בעיתונות הכלכלית. כך לדוגמה בחודש יולי 2006, שיאנית האזכורים - 12 - הייתה גבי רביד, אז מנכ"לית פסגות אופק, שעמדה במרכזה של שערורייה כלכלית. מולה עמד השיאן הגברי, צדיק בינו, עם 55 אזכורים. למקום השני בליגה הנשית הגיע גליה מאור עם 5 אזכורים, מולה בליגת העל הגברית עמד יצחק תשובה עם 50 אזכורים - פי 10.
שלא לדבר על רשימות אנשי השנה והמשפיעים למיניהן, תסלחו לי שאני זורה מלח על פצעים פתוחים, אבל כמות הנשים שאתם מוצאים שם מאיישת בקושי קבוצת כדורסל.
אז נכון, אנחנו מודעים לכל הבעיות, תקרות הזכוכית וגו', אבל מבחן התוצאה הוא חד משמעי - הנשים לא שם. ב"ליידי גלובס", לעומת זאת, הנשים בולטות, רצויות ונשמעות. והפלטפורמה הזאת היא מקפצה עבור אותן נשים, גם לחלקים אחרים בעיתון ומשם לתודעת הקוראים.
אל תטעו: "ליידי גלובס" הוא לא מגזין מגויס והוא בטח לא בא מעמדה מתנצלת נוסח "אני מגזין נשים אבל אני גם איכותי". כמו כל מגזין טוב, הוא מנסה להיות מעניין, מהנה ובעיקר רלוונטי לקהל היעד שלו.
כל הגורמים האלה מגיעים לשיאם בגיליון ראש השנה של המגזין, שיוצא היום ובוחר את 50 הנשים המשפיעות במשק. רשימה של נשים חזקות ומובילות, בלי הנחות, שנותנת ביטוי לכוחן ההולך וגובר של נשים במשק בכלל, וחושפת בפני קהל הקוראים את כל אחת מהחמישים בפרט.
הניראות הזאת, חשיפה בתקשורת, היא היום כלי שבלעדיו קשה מאוד לבנות פרסונה משפיעה גם בעולם הכלכלי. זה שם המשחק, ו"ליידי גלובס" נמצא חזק במשחק. השאלה שקוראות "גלובס" צריכות לשאול את עצמן היא האם גם הן שם? בשביל לנצח, כמובן.
