אחת הדילמות הקשות איתה מתמודד כל משקיע, פרטי ומקצועי, היא מתי למכור ניירות ערך. השאלה הזו רלוונטית במיוחד בנקודת הזמן הנוכחית, אחרי חודשיים תנודתיים במיוחד בשוקי העולם. נכון לעכשיו, המגמה היא של עליות שערים, אבל השווקים העולמיים עדיין נמצאים תחת איום של סבב נוסף של תיקון ואפילו סייקל שלילי.
לא בטוח שמי שמחפשים רמז בהמלצות האנליסטים עושים את הדבר הנכון. ב-2005 פורסם מחקר על המלצות אנליסטים שגילה שהיחס בין המלצות הקנייה למכירה הוא 1:3, כלומר יש מעט מאוד המלצות מכירה נגישות בשוק שאפשר להסתמך עליהן.
יש לכך כמה סיבות: אם מתכוונים להוריד לחברה המלצה ולתת לה המלצת "מכירה", עדיף להפסיק לסקר אותה מאשר להקצות לה משאבים נוספים. טענה אחרת מדברת על הרצון של האנליסטים לשמור על יחסים טובים עם החברות. כך או אחרת, זה לא כלי שיכול לשרת את המשקיעים.
אז מה כן? דן סער, אנליסט בכיר ביחידת הייעוץ והמחקר בבנק הבינלאומי, אומר שיש מספר קריטריונים מקדימים המבשרים על חולשה במחיר המניה. בכל מקרה, ההמלצה היא לקבל את ההחלטה על בסיס מספר קריטריונים ולאחר התייעצות, ולא בהחלטה נמהרת לפי קריטריון אחד.
1. מכירות בעלי עניין. סער אומר שכשבעל עניין מוכר חלק מאחזקותיו חשוב לבדוק מה הסיבה למכירה ובאיזה מחיר היא בוצעה, כדי להבין האם זה אות לחולשה מתקרבת במחיר המניה. מחיר העיסקה יכול להיות אינדיקציה טובה לשווי הריאלי של החברה. למשל, דסק"ש, בעלת השליטה בסלקום, מכרה 3% ממניותיה לאחרונה במחיר נמוך ממחיר השוק, מזכיר סער. הפעולה הזו גררה ירידה במחיר השוק של סלקום עד להתאמתו לערך העסקה.
2. תוצאות חברות מתחרות בענף. אם המתחרות מציגות תוצאות חלשות, שנובעות מחולשה סקטוריאלית, זה עשוי להיות רמז גם לחברה שבתיק ההשקעות שלכם. כדי לרדת לעומק הסיבות לחולשה של המתחרים.
3. החלפה תכופה של רואי החשבון. היא מייצרת סנטימנט שלילי שמשפיע על מחיר המניה, מפני שהיא עלולה להצביע על חילוקי דעות בין החברה למי שמבקר את דו"חותיה. זה יכול לנבוע מחשבונאות יצירתית של הנהלת החברה, אומר סער, ובמקרים חמורים יותר לרמוז על אי-סדרים ומעילות, בגללם הדו"חות של החברה עלולים שלא לשקף נכונה את מצבה וביצועיה.
4. גל עזיבת בכירים בחברה. גם הוא עשוי להיות תמרור אזהרה למשקיעים. עזיבה כזו צריכה להיבדק עד לרמת הגורמים שהניעו את הבכיר לעזוב. עזיבה של בכירים בהנהלה, שנובעת מחילוקי דעות בין מנהלים, עשויה להצביע על בעיה בהתנהלות החברה.
במיוחד נכון הדבר בעזיבתו של דירקטור חיצוני, שתפקידו לשמור על האינטרס של בעלי המניות. מספיק להיזכר ברעש הרב, בתקשורת ובקרב הרגולטורים, שעוררה עזיבתו - מבחירה או שלא מבחירה - של פרופ' אמיר ברנע מתפקידו כדח"צ בבנק הפועלים.
5. רמזים בדו"חות הכספיים. גם בהם יש מספר סממנים שיכולים להעיד על שינוי כיוון במחיר המניה. חולשה בתוצאות העסקיות שאינה נובעת מאירועים חד-פעמיים, אומר סער, היא הקריטריון הראשון והעיקרי. לשם כך יש לבחון את דו"ח הרווח וההפסד של החברה. קיטון בהכנסות, ירידה בשולי הרווח ושינוי לרעה בשורה התחתונה, עשויים להעיד על חולשה קרבה בעסקי החברה ובהתאם לכך גם בביצועי המניה.
6. המאזן. הוא מציג את הנכסים וההתחייבויות של החברה ועשוי לתת למשקיעים אינדיקציה נוספת לגבי פעילות החברה והיעילות התפעולית שלה. למשל, עלייה במלאי וירידה במכירות עשויות להעיד על כך שהחברה צוברת מלאים של מוצרים שהיא לא מצליחה למכור. עלייה בעלות החוב של חברה עלול לערער את יציבותה הפיננסית.
7. דו"ח תזרים המזומנים. הוא יכול להוות אינדיקציה טובה לכיוון המניה. הדו"ח מספק מידע על יכולתה של החברה לייצר מזומנים להמשך הפעילות. חברה שלא מסתדרת עם המזומנים שהיא מייצרת וזקוקה להלוואות מגורמים חיצוניים עשויה להגיע למצב בו ההלוואות מכבידות על פעילותה בעתיד.
איך עושים את זה בפועל? ניר פלג, מנכ"ל חברת ניהול התיקים של אקסלנס-נשואה ממליץ קודם כל, לנהל מעקב יומי או שבועי - העיקר שיהיה עקבי, אחרי תיק ההשקעות. פשוט להיות עם היד על הדופק. ובזמן שאתם עושים את זה, תשאלו את עצמכם האם הייתם קונים כעת את תיק ההשקעות הזה מחדש.
"המשקיע צריך לשאול את עצמו האם הוא היה משנה חלק מהמניות שמרכיבות את התיק שלו. אם התשובה לזה חיובית, אז צריך לבדוק מה הסיבות לשינוי הגישה כלפי אותן מניות", מסביר פלג. יכול להיות שהשיקול אמוציונלי ולא כלכלי. הרי לעתים משקיעים נמנעים ממכירת מניות שהניבו להם הפסדים בגלל הכלל השגוי שנתפסו אליו, שלא מוכרים מניות בהפסד.
לכן, אומר פלג, על המשקיעים לצאת מנקודת הנחה שהבדיקה נטולת רגשות ושהם לא מדלגים על אף שורה בתיק ההשקעות בלי לשאול את עצמם מדוע הם מחזיקים את המניות בתיק.
"המשקיעים צריכים לנטרל שיקולים כמו אקסיומות (טבע בתיק זה תמיד טוב), טרנדים (הנדל"ן לא חזק היום) ושיקולים אישיים (חבר שלי עובד בחברה הזאת)", הוא אומר.
אם זה תלוי בפלג, ההחלטה מתי למכור מניות מוכרעת בחלקה עוד לפני שקונים אותה. המשקיע צריך לדעת מה הסיבות האמיתיות להשקעה שלו ולאיזה אפסייד הוא מצפה - הגדרה במונחי מחיר יעד או רווח, לאו דווקא טווח הזמן לאחזקה. המניה הגיעה למחיר היעד? זה הזמן לבדוק אם היא צריכה להישאר בתיק כי האפסייד השתנה ויתכן שהגיע הזמן למכור.
הניתוח הטכני מציע כלים תומכים בהחלטות המכירה, כמו פריצה מטה של רמת תמיכה. אך פלג וסער ממליצים לא להישען על ניתוח טכני בלבד, בדיוק כפי שהם לא ממליצים להתקבע בגישה, שמניה שעלתה 30% לא תוכל לעלות ב-30% נוספים. וכמובן שהאמירה הזו תקפה גם במקרה של ירידות. "