בשעה שמצעד החברות שמפרסמות אזהרת רווח לרבעון הקרוב הולך ומתארך, נראה שבקרב קברניטי הפירמות הציבוריות שספגו הוצאות מימון מוגדלות בגין התגברות האינפלציה, הולכת ומתפתחת התלבטות מעניינת - האם להזהיר או לא להזהיר. לפי שעה, שבע מהן כבר עשו זאת, אך ניתן להעריך בזהירות כי עוד יהיו כאלו שיצטרפו לחבורה שמונה לפי שעה מספר חברות מהמובילות במשק ומתחומי עיסוק שונים.
כבר בסוף השבוע שעבר הערכנו כאן ב"גלובס" כי עליית המדד החדה שנרשמה ברבעון השלישי, בשיעור של 2.5%, בהשוואה למדד המאופס שנרשם ברבעון המקביל (עלייה של 0.2% בלבד), תביא להפרשות מימון מוגדלות אצל החברות הציבוריות.
החשודות המיידיות בהקשר זה עשויות להיות בעיקר חברות האחזקה והנדל"ן, שהרבו לגייס בחוב צמוד מדד בשנה האחרונה, אך למעשה מדובר בתופעה שמשפיעה על כל הפירמות שגייסו חוב צמוד לאחרונה - וכאלו היו לא מעט בשל האינפלציה האפסית ששררה במשק בשנים האחרונות.
על אף הדברים האמורים לעיל, התופעה מייצרת כאמור התלבטות לא פשוטה לחברות. חוק ני"ע, ראוי לומר, אינו מחייב את הפירמות לפרסם אזהרת רווח ומתייחס בעיקר למבחן המהותיות בדיווח - וזוהי גם עמדת רשות ני"ע בנושא, שמדגישה כי פרסום האזהרה הוא צעד וולונטרי ולא חובה שמעוגנת בחוק.
מבחינת הפירמות, סביר שלא מעט מנהלים אומרים לעצמם בימים האחרונים כי הוצאות המימון המוגדלות כמו אלו שלבטח יירשמו ברבעון הן לא עניין מהותי שמשפיע על האיתנות הפיננסית, ולכן מיותר להזהיר. אם תצרפו לכך את העובדה שנתוני האינפלציה, כמו גם נתוני החוב של הפירמות, הם נתונים גלויים לכול, הרי שהמשקיעים יכולים לעשות בעצמם את המתמטיקה באשר להוצאות המימון, וכך הפירמות יכולות לראות את עצמן פטורות מלדווח על כך.
מצד שני, אין ספק כי על אף האמורפיות שטמונה בשאלה היכן עובר הקו שיקבע האם על הפירמה להזהיר או לא להזהיר, מדובר בצעד שטומן בחובו לא מעט סוגיות שמעסיקות דרך קבע את החברות הציבוריות. מלבד עניין המהותיות של הדיווח, ניתן לדבר על סוגיות כמו שקיפות וניהול ציפיות שהם מאבני היסוד של האינטראקציה עם המשקיעים, וגם ההזדמנות "לארוז" את הוצאות המדד הגבוהות עם עוד שלל ליקויים נקודתיים בעסק על מנת לבצע סוג של "ניקוי אורוות" היא בהחלט סוג של פיתוי.
"הייתה לנו התלבטות ענקית האם להזהיר או לא", חשף בפנינו אחד המנכ"לים של הפירמות שכבר עשו זאת. "אין ספק שזה לא עניין טריוואלי ואני בטוח שכמו שזה מעסיק אותנו, זה מעסיק מנהלים נוספים ששוקלים בימים אלו את צעדיהם לאור המדד הגבוה של הרבעון", הוא הוסיף.
"במקרה הנקודתי שלנו, ראינו מספר שיקולים שגרמו לנו להזהיר. אחד מהם לדוגמא הוא ניתוחים של שוק ההון על החברה שהיו אופטימיים מדי ולא לקחו בחשבון את ההשפעה של הוצאות המימון הגבוהות שאנחנו אמורים לרשום ברבעון בעת חישוב התחזיות שלנו, ואפשר לומר שזה חלק מניהול הציפיות מול השוק. אם אני מחבר לזה את העובדה שחברות אחרות כבר בחרו להזהיר, ואת הרצון שלנו לשמור על רמת שקיפות גבוהה ולא להחזיק נתון כזה חודש-חודש וחצי בבטן, מהיום ועד מועד הפרסום, הרי שלבסוף החלטנו כאמור להזהיר.
"מצד שני, יש פה בהחלט נסיבות לא רעות שהיו יכולות לגרום לנו לא לעשות זאת", אומר אותו מנכ"ל. "אזהרת רווח הרי נהוג לפרסם כשיש איזו התפתחות בפירמה שהמשקיעים לא יכולים לדעת עליה, ובמקרה הזה לא כך הדבר. אמנם במקרה הזה לא מדובר באינפורמציה ישירה שהמשקיעים אמורים להבין מהדו"חות הכספיים, אבל לבטח לא מדובר במקרה שבו המידע הוא נחלתם של מנהלי הפירמה ובעליה בלבד. אפשר בהחלט היה להגיע אליו, כך שזה לא ברור מאליו שצריך לפרסם אזהרה.
"מעבר לכך, הפרקטיקה של אזהרות רווח בכלל אינה נושא מוסדר בשוק ההון המקומי, בעיקר בגלל העובדה שגם מתן תחזיות הוא אינו נושא מוסדר. אזהרה הרי נובעת מתחזית שניתנה, וברגע שאין תחזית כל הפרקטיקה של אזהרה הופכת להיות מאוד מופשטת וכל חברה נותרת עם חשבון הנפש ושיקול הדעת הפרטי שלה.
"במקרה הנוכחי, לדעתי חברה אחת פשוט התחילה את רצף האזהרות, ויתר החברות החלו לעשות חשבון נפש האם ללכת בדרכה או לא. בכל מקרה, תהיה בטוח שיש לא מעט דיונים סביב הנושא בלא מעט חברות, כפי שהיה אצלנו, ויש לא מעט סימני שאלה. אנחנו פשוט הרגשנו לא נוח להסתובב עם המידע הזה בבטן, וכשחיברנו את יתר השיקולים, בחרנו לבסוף להזהיר", הוא מסכם.