1.
אהוד אולמרט נהייה מאוד פעלתן בימים האחרונים. סוגר עסקאות עם החיזבאללה, מתקדם בענייני רון ארד ונקווה שגם בעניין שלושת השבויים האחרים. פתאום הייתה לו נסיעה פתאומית ודחופה לרוסיה, שעוררה שמועות ואת הכתבים המדיניים מתרדמת הקיץ: ידבר עם פוטין על נפט? על תוכניות הגרעין של איראן? אולי בכלל יסגור עסקת שבויים? פתאום הראש גילה את הנושאים החשובים באמת על סדר היום הישראלי.
וכשחדשות כל כך משמעותיות ודרמטיות ממלאות את העמודים הראשונים של העיתונים, למי יש זמן לעסוק בחקירות של ראש הממשלה ובגילויים החדשים עליהן? אלה חדשות ישנות. תנו לנו ניוז על אחמדינגא'ד. את חותמת השעווה על המיסגור הציבורי החדש של אולמרט, כראש ממשלה שפועל למען הציבור ולא למען החבר'ה, שם הגילוי על תוכנית ההתנקשות בו. אנחנו לא מזלזלים אפילו קצת ברעיון המפחיד הזה, אבל אין ספק שהוא נחשף בעיתוי נוח מאין כמוהו, כשהרגשות הציבוריים על ההתנקשות ברבין מתחממים ערב יום השנה לרצח.
הנה תרגיל למתמטיקאי מתחיל או סתם סטודנט שנה א' לכלכלה שמושבת כרגע: קחו את רצף החדשות בנושא החקירות של אולמרט מהשבועיים האחרונים והציבו אותו על גרף. כעת, קחו את רצף החדשות שייצרו לשכת ראש הממשלה וגופים קרובים על פעלתנותו בנושאים הלא-פליליים מאותה תקופה. מה קיבלנו? גרפים בצורת איקס. כלומר ככל שראש הממשלה העסיק יותר כתבים ביטחוניים ומדיניים, כך הוא העסיק פחות את מדורי הפלילים והמשפט.
2. השבוע, בקול תרועה רמה, נפתח פסטיבל רוברט קיוסאקי. למי שפספס את הרמזים שפוזרו לאורך השבועיים האחרונים נזכיר, שקיוסאקי חתום על הספר "אבא עשיר אבא עני" ועל כל הפסטיבל שהגיע אחריו - למעלה מעשרה מדריכי התעשרות בקליק, רוויים בתיאורים ספרותיים רדודים מידי וארוכים מידי, על הדרך לעושר. אחרי הספרים נולדו משחקי קופסה, משחקי רשת, קבוצות של גרופיז בכל העולם, הרצאות יוקרתיות ותעשייה שלמה שנקראת "אבא עשיר בע"מ".
ואתם יודעים מה הפטנט של קיוסאקי? אותו פטנט שהמציא רובין שארמה, מחבר "הנזיר שמכר את הפרארי": לכתוב ספר לא טוב במיוחד על אחד הנושאים הפרטיים והכאובים ביותר לאדם המודרני, ולעשות מזה מיליונים. לא צריך ללכת רחוק: בראיון שקיוסאקי העניק ל"גלובס" לפני כשנתיים הוא אמר במפורש שחברת "אבא עשיר" היא הביזנס הכי טוב שהקים אי פעם.
ועכשיו הוא פה, בא ללמד את הנייטיבס הישראלים איך להתעשר, והצרמוניה היח"צנית פועלת כבר שבועות ארוכים. מערכות העיתונים מוצפות בפניות של כמה גופים נפרדים, שכל אחד טוען לאחריות בלעדית על הביקור של קיוסאקי ועל הלו"ז שלו. יח"צנית א' מאיימת על עיתונאי שהראיון שתיאמה יח"צנית ב' לא יתקיים כיוון שרק היא, א', קובעת לו ראיונות, ומי ב' בכלל חושבת שהיא.
במערכות העיתונים נרשמה עייפות כללית מפסטיבל היח"צנות ומלחמות העולם על הקרדיט, ובכלל, הטרנד היום הוא להתפכח ולטעון שעם כל לקיוסאקי, רוב הרעיונות שלו לא ריאליים. אבל אתם, הקוראים, תתענגו. בימים הקרובים תראו יצירתיות עיתונאית במיטבה (גם אנחנו נהיה שותפים, הרי אתם רוצים לקרוא על קיוסאקי, לא?)