גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חינם אין כסף: רשת "מטרו", הבעלים של החינמון הראשון בעולם, סופגת הפסדים

חברת המדיה שהשיקה את החינמון הראשון בעולם לפני 12 שנה סופגת מכה אחר מכה ממתחריה. מה עושים כשהתפוצה בשמיים אבל הרווחים מתחת לרצפה, ומה זה אומר לגבי עסקי החינמונים בכלל?

חינמונים - אותם עיתונים המחולקים - הם אולי הצעקה האחרונה במדיה הכתובה בישראל, אבל לא כל חינמון זהב, ולא רק שלמה בן-צבי, בעל השליטה ב"ישראלי", עשוי להעיד על כך. רשת "מטרו" העולמית, חברת המדיה שהשיקה את החינמון הראשון בעולם בשטוקהולם לפני 12 שנה, מדממת דיו אדומה, שמטביעה את ביצועיה המצוינים מאז אמצע שנות ה-90.

עוד לפני ש"מטרו" יצאה לרחובות עם החינמונים הראשונים, מאופיינים בלוגו כחול, בכותרות ענקיות ובתכנים דלי-מילים, נחפזו האנליסטים לכרות לה קבר. "עיתון חינם?! מוצר ללא מחיר הוא מוצר ללא סיכוי", אמרו אז מותחי הביקורת. הם טעו. רשת "מטרו" עשתה המון כסף, התפשטה ל-70 ערים בתבל, לרבות שלוש בארה"ב, וגרמה לתאגידי מדיה מבוססים, שעדיין גובים כסף מלקוחותיהם, לחשוב פעם נוספת על תקפות המודל העסקי שלהם.

עכשיו מתברר כי הצלחת "מטרו" הניבה גם את מצוקתה. לפי ניתוח שמתפרסם בגיליון החדש של "ביזנסוויק", קמו ל"מטרו" מתחרים-מחקים רבים במרוצת השנים, בשווקים רבים, שלמדו כיצד להכות את האמא של החינמונים בנשק שלה. כל מה שחינמוני "מטרו" עשו, עשו המחקים בהתלהבות רבה יותר. זה כנראה הצליח להם.

"מטרו אינטרנשונל" יכולה לכתוב במאסטהד של כל אחד מעיתוניה "העיתון הגדול ביותר בעולם, עם יותר מ-18.5 מיליון קוראים ב-100 ערים גדולות ב-21 מדינות", אבל היא הפסידה 32.7 מיליון דולר על מכירות בסך 313 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2007. ברבעון השלישי לבדו רשמה מטרו הפסד תפעולי בסך 18.2 מיליון דולר, לעומת הפסד בסך 8.9 מיליון דולר בכל 2006. מניותיה הפסידו שליש מערכן באותה תקופה. מאמצי ההנהלה למכור למפרסמים את עמודי השער של העיתונים לא הניבו את התוצאות המקוות.

בעמדת נחיתות

בצרפת ובספרד, ניגפו חינמוני "מטרו" לפני החינמונים של רשת "20 דקות", המתחרה שנמצאת בשליטת החברה הנורווגית שיבסטד. חינמוני "20 דקות" נעשו העיתונים הנפוצים ביותר בשתי המדינות. אנליסטים אומרים, כי עורכי החינמונים של "מטרו" לא הצליחו לתת מענה הולם לגרפיקה הלוהטת של עיתוני "20 דקות" ולדגש שלהם על חדשות מקומיות.

"אם שמים, זו בצד זו, את המהדורות השוודית, הצרפתית והספרדית של ‘מטרו', אי אפשר למצוא הבדלים גדולים", אומר פטריק בארטמנט, מנכ"ל חברה שעוסקת בבקרת תפוצה של אמצעי תקשורת. "לעומת זאת, ‘20 דקות' הוא עיתון צרפתי מאוד".

בארה"ב ספגה "מטרו" מכה ממצוקת האשראי, שאילצה מפרסמים להדק את חגורת תקציבי הפרסום שלהם. הכנסות הרבעון השלישי של מהדורת "מטרו" בפילדלפיה ירדו ב-5%. במהדורת בוסטון, שבה מחזיקה חברת "ניו-יורק טיימס" 49% מהמניות, נרשמה ירידה של 12%.

פלה טורנברג, מייסד "מטרו" ואבי תפיסת החינמון, "היה אגרסיבי מדי בהשקת עיתונים חדשים והעמיס יותר מדי על המשאבים הפיננסיים של החברה שלו", אמר רסמוס אנגברג, אנליסט בהאנדלסבאנקן בשטוקהולם.

"מטרו" טוענת, כי תוכל לפתור את הבעיות על ידי כיול כל מהדורה לפי הצרכים והטעמים של השוק שאותו היא משרתת. במהדורת הונג-קונג, למשל, כבר החלו לשים דגש על חדשות עסקיות, שמתאימות, כך מקווים ב"מטרו", לטעם הקהל המקומי, שמורכב מאנשי עסקים שממהרים למשרד בבוקר בתחבורה ציבורית. במהדורות האיטלקיות, לעומת זאת, מושם דגש חזק יותר על חדשות פוליטיות.

"כל העיתונים שלנו יכולים להיות חזקים יותר בהבנת השווקים המקומיים שלהם", אומר מנכ"ל מטרו, מיקאל ג'נסון, שנטל לידיו את מושכות החברה מטורנברג ב-1 בנובמבר.

יחד עם זאת, מבחינה מסוימת נמצאת "מטרו" בעמדת נחיתות בהשוואה למתחרות: אין לה נכסי מדיה אחרים, שעליהם היא יכולה להישען בשנות רזון כפי שיש למתחרותיה. כך, למשל, המתחרה של "מטרו" בניו-יורק יכולה למצוא תמיכה בגב הרחב של חברת המדיה הגדולה "טריביון". "טלגרף מדיה", המו"ל של "ספיטס", המתחרה הקשה של "מטרו" בהולנד , פועלת בשש מדינות.

חברת שיבסטד, המו"לית של "20 דקות", שולטת גם בעיתונים אחרים, במגזינים ובתחנות טלוויזיה, ויכולה לשאוב מהם תכנים ואנשי מכירות של מודעות. סוור מונק, ראש התפעול הבינלאומי של שיבסטד אומר, כי לעיתוני הרשת שלו "יש יותר תכנים ויותר תכנים מקוריים".

יותר צעירים קוראים חינמונים

אבל נדמה, כי הבעיה של החינמונים גדולה יותר משאלת קיומם של גב פיננסי או גרפיקה קורעת עיניים. קודם כול, מישהו צריך לרצות לקחת אותם בתחנת הרכבת, או בקרן הרחוב. בניו-יורק, למשל, הייתה להם בעיה. מה קראו תושבי ניו-יורק בתחתית עד לשנים האחרונות? את "דיילי ניוז", את "ניו-יורק פוסט" וקצת פחות את "ניו-יורק טיימס". החינמונים המקומיים, "איי אם ניו-יורק" ו"מטרו ניו-יורק", הצטברו למעצבה בתיבות החלוקה בימיהם ראשונים, ב-2003.

אחת הסיבות לכך הייתה, ש"ניו-יורק פוסט" עצמו הוא חצי-חינמון, ב-25 סנט לגיליון. גם "דיילי ניוז" לא מכביד ממש על הכיס במחיר של 50 סנט. אבל מעבר לזה, השניים הם עיתונים עם אופי. קל להתמכר אליהם. ה"פוסט", בשליטת רופרט מרדוק, הוא עיתון עם הרבה פלפל אדום (איך הוא מכנה את היריב? Daily Snooze). הטלטול במנהרות נראה קצר יותר בחברתו. זה פשוט בזבוז זמן לקרוא חינמון עם קבצים של חדשות מהסוכנויות, כשיש לך חצי שעה להקדיש ל-PAGE 6 המפורסם (הוא כבר מזמן לא בעמוד 6) ולמאמרים הימניים נוטפי הארס בעמודי הדעות.

אבל המצב השתנה במהירות. חינם היא מילת קסם, במיוחד באמריקה. נותנים לך, לא תיקח? העיתון "איי אם ניו-יורק", יחידה של קבוצת "טריביון", הוא עתה בעל התפוצה הגדולה ביותר בשוק המדיה הכתובה בניו-יורק, אפילו יותר מ"ניו-יורק טיימס". יותר צעירים קוראים חינמונים ובגלישות באינטרנט הם התרגלו לא לשלם תמורת חדשות. סקר שווקים שנערך ב-2005 הראה, כי 62% מקוראי "איי אם ניו-יורק" לא היו מוציאים מכיסם כסף לקנות עיתון בשום מקרה.

בוושינגטון, חינמון בשם "אקספרס" הוא להיט ברכבת התחתית. "וושינגטון פוסט" הוותיק והמוערך כמעט לא נראה בקרונות. אבל מי שחושב שהאימפריה של ה"פוסט" נערכת לקריסה, לא נותן מספיק קרדיט למשפחת גרהאם, בעלת השליטה. המו"ל של חינמוני "אקספרס" הוא ה"פוסט". ההחלטה להציף את תחנות הרכבת התחתית בחינמונים התקבלה לאחר שנודע כי מיליארדר מקולוראדו, פיליפ אנשוץ, יוזם הוצאת רשת חינמונים, תחת המותג "אקזמינר", שתופץ בערים גדולות, ובכללן וושינגטון. ב"פוסט" החליטו, כי צריך להרוג את הפולשים כשהם עדיין קטנים, ולו גם במחיר כרסום מסוים בתפוצת עיתון הדגל.

"אקזמינר" הוושינגטוני אולי לא נהרג, אבל הוא רחוק מלהוות איום. (לא צריך לדאוג לו עם תפוצה של 260 אלף עותקים שמחולקים בשכונות אמידות). נכון אמנם שתפוצת "וושינגטון פוסט" נמצאת בירידה מתמשכת, אבל חינמון מתחרה אינו הבעיה שלו. הוא סובל מתחלואים שפוקדים את כל העיתונים המטרופוליטניים הגדולים. בכל מקרה, "אקספרס" עושה אף הוא חיל (יותר מ-200 אלף עותקים ביום) וגם זה משהו.

ישנן הערכות, שגם "איי אם ניו-יורק", גם רשת "אקזמינר" וגם חינמונים אחרים שרושמים שיאי תפוצה לא שוברים את הקופה בסופו של יום, בדיוק כמו "מטרו אינטרנשונל". ייתכן, כי בסופו של דבר אנשים מבקשים קצת יותר משקל, קצת יותר תוכן, בעיתון. הייתכן, שואלים-אומרים כמה אנשי מקצוע, שהחינמונים מתחילים להימאס? מי שמחפש מבזקי חדשות יכול למצוא אותם ברשת. מעיתון דורשים קצת יותר.

כך או כך, יש סימנים שמבחינה פיננסית נמצאים החינמונים בסירה אחת עם העיתונים המסורתיים. אלה ואלה מתקשים להתמודד עם אויב-העל, האינטרנט.

על רקע החולשה המודגשת של המדיה הכתובה, הציע השבוע יו"ר רשות התקשורת הפדרלית, קווין מרטין, לרופף את התקנות הנוקשות שאוסרות על בעלות צולבת של אמצעי תקשורת. כלומר, שחברת מדיה אחת אינה יכולה להחזיק בעיר אחת גם בעיתון וגם בתחנת טלוויזיה. התקנות האלה, שנקבעו לפני 32 שנה, נועדו למנוע ריכוז יתר של כוח בידי אדם אחד או חברה אחת בשטח נתון.

עתה, טוען מרטין, לצרכנים יש שפע של דרכים להשיג מידע וחדשות. עיתונים וטלוויזיה הם רק שתיים מהדרכים האלה. תנו לעיתון להיות הבעלים של תחנת טלוויזיה, הוא אומר. זו דרך להציל את העיתונות הכתובה. בעיית המדיה הכתובה היא, שהצעתו של מרטין נתפסת כמתנה לתאגידי התקשורת הענקיים. בעידן של כוח דמוקרטי עולה בוושינגטון, הצעה כזו לא תלך לשום מקום.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר