בשוק ה-IT הייתה מאז ומעולם תחרות עזה. השילוב של התחרות הזו ושל הגיאות היחסית בשווקים הפיננסיים באה לידי ביטוי במהלכי הקונסולידציה שנעשו בשוק המחשוב המקומי. אמנם יש מעט חברות שירותי מחשוב שנסחרות בבורסה בהיקפים גדולים, אבל אם מסתכלים טוב על קדחת הרכישות מצד חברות ה-IT הנסחרות, הרי שבשוק המחשוב הישראלי יש הרבה כסף, ועל רקע התחרות האגרסיבית גם הרבה מאוד חברות על המדף שמעוניינות בו.
הריבית של מטריקס
הזמינות היחסית של ההון והתהליכים בשוקי המחשוב המקומיים והבינלאומיים מביאים את החברות המקומיות בשוק הישראלי למצבים חריגים. קחו למשל את מטריקס, חברת שירותי המחשוב הגדולה בבורסה הישראלית, שנסחרת בכ-900 מיליון שקל. החברה, שיש לה שאיפות התפשטות בעולם (מזרח אירופה והמזרח הרחוק בזמן הקרוב, וארה"ב בטווח היותר ארוך), גייסה באוגוסט כ-250 מיליון שקל באג"ח והגדילה את הקופה שלה לכ-420 מיליון שקל.
אבל, וזה אבל גדול, מטריקס גייסה את הכסף בשביל משהו, היינו רכישות. ואלו, לפחות בהיקפים שהחברה מתכננת, לא נמצאו עדיין.
תוצאת לוואי בעייתית היא שהכסף הצבור במרתפי מטריקס מביא איתו כיסים נפוחים שפירושם גם תשלומי ריבית גדולים. כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון השלישי (2.5%), תשלומים אלו יעלו לחברה ברבעון הנוכחי הרבה מעבר לממוצע (הוצאות מימון של כ-4.3 מיליון שקל ברבעון השלישי).
ההתעסקות עם הכסף בקופת החברה מעמידה את סמנכ"ל הכספים שלה, משה אטיאס, בדילמה. "אני כל הזמן מחפש לשמור על הערך של הכסף שגייסנו", הוא אומר, ומגלה שזו משימה שאינו מכיר.
האמת היא כמובן שאטיאס, איש כספים מנוסה, מכיר את שוק ההון הישראלי מספיק טוב כדי לדעת איך לשמור על הכסף, רק שזה לא התפקיד שלו. "אנחנו לא חברה של פיננסים. אני יודע הרבה יותר טוב להציף שווי של חברה שאנחנו קונים, אבל אני לא מספיק טוב בהשקעות פיננסיות. חוץ מזה, בעקבות העליות במדד אפילו החברות הפיננסייריות לא ידעו לשמור על הכסף, אז מה מצפים ממני?".
את התסכול הזה של מטריקס חולקת גם חברת שירותי IT אחרת - טלדור - שגייסה באפריל כ-100 מיליון שקל באג"ח, ושילמה על כך במעבר להפסד ברבעון השלישי. המקרה שלה שונה מזה של מטריקס בהיקפים ובמטרה, אבל שתיהן מבצעות חיפוש מתמיד אחר אלטרנטיבות לרכישה.
הסכום אותו מחזיקה טלדור מאפשר לה גם לחשוב על אופציות שהן בבירור "מחוץ לקופסה". לדוגמה, לפני מספר שבועות בישרה החברה על השלמת רכישת חברת כוח האדם "שילוב" (ראו מסגרת) תמורת כ-17.5 מיליון שקל. רכישה שרחוקה מכיווני הצמיחה הצפויים של חברת IT, אבל עשויה להפתיע לטובה.
עבור טלדור מדובר ברכישה השלישית בתקופה האחרונה. כל הרכישות שביצעה היו בהיקפים קטנים וסימנו את כוונתה לבצע גל רכישות לאחר תקופה ארוכה יחסית של שקט.
למעשה, עד כה כל הרכישות שבוצעו על ידי חברות בשוק ה-IT הישראלי השנה היו בהיקפים קטנים יחסית, כלומר שוויי שנע בין מיליוני שקלים בודדים עד ל-30 מיליון שקל. לא משהו שפותחים את המדורים הכלכליים בשבילו. אבל, מאז תחילת השנה נרשמה כמות גדולה יחסית של רכישות כאלו, שמסתכמת בכ-90 מיליון דולר עבור 5 חברות ה-IT הישראליות הגדולות (ראו טבלה).
קונים יותר בפחות
טלדור ומטריקס הן רק שתיים מתוך כעשר חברות IT גדולות יחסית שפועלות בשוק הישראלי. חמש הגדולות - נס, מטריקס, תים-מלם, וואן תוכנה וטלדור - הן ציבוריות כך שקל לקבל אינפורמציה מלאה על פעילותן ועל המהלכים האסטרטגיים שלהן. צמיחה באמצעות רכישות אינה חדשה לשוק ה-IT הישראלי. בעצם, שתי החברות הגדולות בשוק - נס ומטריקס - נוסדו באמצעות סדרת רכישות אינטנסיבית. נזכיר שנס קמה לאחר סדרת רכישות של 6 חברות מקומיות בשנים 1998-2000, ובמטריקס אסף מוטי גוטמן כמעט מהרצפה חלקי חברות שנשארו לאחר ההתרסקות ב-2001-2002.
חוץ משתי הגדולות, טלדור ביצעה מספר רכישות מהותיות בשנים 2003-2005, רק שעד כה היא לא הצליחה להציף שווי כך שישקף אותן. גם וואן ומלם צברו מצידן לא מעט רכישות, רובן של בתי תוכנה קטנים לצד מיזוגים משמעותיים עם חברות אחיות בשנה האחרונה (מלם עם תים ו-וואן תוכנה עם וואן מערכות). מבין הגדולות החברה המעניינת ביותר כרגע היא מלם-תים. לאחר מסע תלאות הצליח בעל השליטה, שלמה אייזנברג, למזג את הפעילויות של החברות לישות אחת. במקביל, החלה מלם לבצע סדרת רכישות אינטנסיבית. אייזנברג, אולי בגלל המודעות לרקורד הבעייתי שלו בשוק ההון ואולי בגלל שיקולים טכניים קרים, החליט לממן את הרכישות בהלוואות בנקאיות ולא בגיוס חוב ציבורי, למרות העלויות הנלוות.
עד כה ביצעה מלם 4 רכישות השנה, על 3 מתוכן הודיעה בחודש אוקטובר. בשבועות הקרובים נשמע על 2-3 עסקאות נוספות שלה, מאחר שהיא צפויה לרכוש עוד בתי תוכנה קטנים ואולי אף פעילות מבוססת יותר (ככל הידוע, מנוהל מו"מ גם על רכישת לפחות חלק מפעילות מג'יק ישראל). תים מצידה, אינה נשארת בצד וצפויה לבצע בקרוב רכישה גדולה יחסית.
הגודל לא קובע
אבל הסיפור בשוק ה-IT אינו רק המרדף אחרי הצמיחה של החברות הגדולות והכספים שגויסו לשם כך, אלא גם מהצד של החברות הבינוניות והקטנות בתחום. בשוק המקומי מסתובבות לא מעט חברות בגודל בינוני שמבינות שהגיעו לסוף דרכן מבחינת יכולות הצמיחה. ניתן לשער שכמעט כל חברה שעונה על ההגדרות הללו נמצאת על המדף ומוכנה להירכש. השאלה היא כמובן רק הסכום, ומי שמוכן לשלם אותו. החברות הגדולות בחמישייה המובילה הן המועמדות המובילות לביצוע רכישה שכזו, אבל לא רק הן.
מצד החברות הציבוריות הבינוניות, כמה מהן ביצעו בשבועות האחרונים מספר מהלכים מעניינים שימשכו תשומת לב בזמן הקרוב. הראשונה היא רמדור, בית תוכנה קטן שנסחר לפי כ-16 מיליון שקל. בתחילת החודש הודיעו אלכס מילנר וגלעד הר-עוז על כוונתם לרכוש את השליטה בחברה (כ-62%) לפי שווי של כ-22 מיליון שקל. הפרמיה הגבוהה אותה הם מוכנים לשלם מגיעה גם בעקבות כוונותיהם לעתיד - למזג לתוך רמדור מספר פעילויות בתחום התוכנה שהם מתכוונים לרכוש בתקופה הקרובה ולהציף שווי. ככל הידוע, שניהם כבר התחילו במאמצים פעילים לביצוע הרכישות הנ"ל.
חברה אחרת היא קבוצת אמנת, שפרסמה בתחילת השבוע שעבר הודעה סתמית על קבלת דירוג A1 מחברת מידרוג לצורך גיוס 50 מיליון שקל באג"ח. בעבר ביצעה אמנת מספר רכישות בישראל ובחו"ל, וכעת היא מתכננת סיבוב נוסף.
ככל הידוע, אמנת, שנסחרת היום לפי שווי של 115 מיליון שקל, בוחנת אפשרות להיעזר בכסף שהיא תגייס לצורך שתי רכישות בישראל ובחו"ל של חברות עם פעילות בתחום התוכנה. ההיקפים עליהם מדובר אינם גבוהים, ובסך הכל הם די דומים לרכישות שביצעה אמנת בעבר, שעמדו על כמה מיליוני שקלים כל אחת.
השקעות אקזוטיות
חברה מעניינת נוספת היא א.מ.ת מחשוב. החברה, שיושבת על מאזן די מרשים ונשארת עם שורה תחתונה חיובית למרות הרווחיות הנמוכה בתחום "הברזלים" (מכירת חומרה) בו היא עוסקת, הודיעה לפני מספר שבועות על רכישת חברת שירותי IT בשם הורייזן תמורת כ-10 מיליון שקל.
אבל ההפתעה האמיתית מגיעה מעיון בדו"ח התקופתי של א.מ.ת. החברה מבצעת כבר מספר שנים השקעות שונות בתחום ההיי-טק והחלה במסגרת זו להשקיע גם בטכנולוגיות יותר "אקזוטיות". כך היא מחזיקה בכ-6.6% מחברת ביו-סנס, בכ-7% מחממת מעיין ונצ'רס, והנה ההפתעה - גם ב-0.2% מהסטארט-אפ מובילאיי, שכזכור לפני מספר שבועות דווח ב"גלובס" שגולדמן זאקס השקיע בו לפי שווי של 600 מיליון דולר. במלים אחרות, על הנייר שווה ההשקעה הזו לא.מ.ת כ-12 מיליון דולר. הרבה כסף בשביל חברה שנסחרת ב-140 מיליון שקל, שאולי יחזק את הביטחון העצמי של מנהליה לבצע עוד רכישות או השקעות.
בנקאי השקעות ה-IT
הכספים הגדולים שמסתובבים בשוק משכו גם סוג אחר של תשומת לב. לאלדד בר-אדון למשל, לשעבר מנכ"ל וואן תוכנה, יש ללא ספק חושים עסקיים בריאים. לפני כשנה וחצי הוא הקים חברה בשם Improve שתפקידה כפי שניתן לנחש לפי השם הוא השבחת חברות לקראת רכישה אפשרית. בגלל אותו חוש עסקי, קשרים מוצלחים בתעשייה, או סתם אקראיות, הפך בר-אדון את אימפרוב למעין בנק השקעות שמטפל בחברות קטנות בשוק ה-IT המקומי, עם כוונות גם לשוק הבינלאומי.
בר-אדון מסמן את מגבלות "הגזרה" בה הוא פועל כחברות בהיקפים של 15-100 מיליון שקל. לדבריו, בתחום הזה קיימות בשוק ה-IT הישראלי כ-60 חברות בשלות שמוכנות להירכש, כשהוא ושותפיו בחברה מעורבים באמצעות אימפרוב ב-10 חברות. בין החברות שעלו לכותרות לאחרונה ובר-אדון היה מעורב בהן ברמה כזו או אחרת ניתן לציין את טנגרם שנמכרה למטריקס ושילוב שנמכרה לטלדור.
הפנים של בר-אדון אולי מוכרות יותר בשוק ה-IT, אבל הוא אינו היחיד שמתרכז בשוק הבינוני. בית ההשקעות "סייבל" של שחר סיידון מתרכז גם הוא בסדרי הגודל האלה. סיידון היה מעורב השנה במספר מהלכים בשוק, רובם עם חברות ציבוריות. "חברה שהנפיקה ויש לה עוד 30 מיליון שקל בקופה, אין לה בית השקעות שיודע ללוות אותה", אומר סיידון, "פשוט אין מי שיעזור לה בפתיחת דלתות אצל המוסדיים או אצל חברות ההיי-טק הגדולות". את סיידון תוכלו למצוא מאחורי הקלעים של כמה מהעסקאות שנתפרות בימים אלו.
ואם כבר מדברים על הפעילות בקרב החברות הבינוניות בשוק ה-IT הרי שבשוק קיימות כרגע מספר חברות מעניינות במיוחד שעדיין בידיים פרטיות. בין החברות שפועלות בעשירייה השנייה (מבחינת היקפי הכנסות) של שוק ה-IT המקומי ניתן למנות את אמן מחשבים, יעל תוכנה, SQLink ודאטהסייף. כל החברות הללו עם מחזור מכירות שנתי של 200-300 מיליון שקל, הן רווחיות, פרטיות, וסביר שלכולן יש פניות כאלה ואחרות מחתמים בשוק הישראלי.
סביר שלפחות אחת מהן תהפוך לציבורית בשנה הקרובה. אולי כדאי לציין גם את חברת בדיקות התוכנה TACT, שכזכור כמעט ונרכשה על-ידי מטריקס לפני כשנה, אבל נשארה לבסוף עצמאית ויש סיכוי שנראה גם אותה בקרוב עם בעל בית חדש.