6,073, איש, לפי נתוני משרד התקשורת, החליפו את חברת התקשורת שלהם עד יום רביעי, תוך שהם לוקחים איתם את מספר הטלפון שלהם. 5,172 מתוכם עברו מחברה סלולרית אחת לשנייה, ו-901 בין בזק ל-HOT.
האם זה הרבה? האם מעט? קשה לדעת אחרי זמן כה קצר, אך כמה דברים בכל זאת למדנו מהשבוע האחרון, ובראשם, שזה אפשרי. אפשר לכפות על חברות התקשורת חוקים המיטיבים עם הצרכנים, רק צריך לרצות. לאור התחרות על כל לקוח, זה הזמן לעשות שופינג, לבדוק ולנדוד לחברה אחרת (מבלי לחתום על תקופת התחייבות), ואם לא לנדוד, לפחות לשפר עמדות מול הספק הקיים.
ואכן, הצרכן הישראלי שידוע כבלתי נאמן וכמאמץ חידושים זריז, לא המתין זמן רב. מדיווחי הספקיות השונות, שאחרי כן "הונמכו" על-ידי משרד התקשורת, עולה כי כבר ביום הראשון לניוד נרשמו עומסים כבדים במרכזי השירות של הספקיות הסלולריות. מצידנו נעיד שניסיון לברר פרטים ביום הראשון למהלך באורנג' ובסלקום עלה בתוהו לאחר המתנה מייאשת. גידול בהתעניינות במעבר תוך שדרוג המכשיר הרגישו גם יצרניות הסלולר, כפי שמתאר מיקי ברקן, מנכ"ל סוני אריקסון ישראל: "יש בזה היגיון. אנשים שהולכים עם מכשיר במשך שנתיים ויכולים כעת לעבור לחברה אחרת ולשדרג את המכשיר, קופצים על ההזדמנות".
אם להאמין לדיווחי המפעילות, כולן מרוצות - ב-HOT מרוצים עד הגג מ"שיעורי מעבר שעולים על הציפיות", בבזק מדווחים על מספרים נמוכים לעומת ההערכות, במירס מספרים על עלייה של 100% בפנייה למוקד המכירות של החברה, בסלקום טוענים שזכו למספר הניודים הגבוהה ביותר בענף, בפלאפון יצאה בהצהרה כי היא המנצחת הגדולה לאחר היום הראשון לניידות ובאורנג' דואגים להשמיע כי הם שמחים עד מאוד מהמתרחש עד כה.
תוך שמדגישים כי רבים מהמתעניינים במסלולים בימים האחרונים, אינם בהכרח "מתעקשים" על לקיחת המספר הישן עמם, אלא רואים פתח לשינוי.
גם ההתחייבות נתונה למו"מ
ספקיות התקשורת דאגו לצאת במבצעים מפתים במהלך החודשים האחרונים ולהחתים את לקוחותיהן על התחייבות דרקונית למשך שנים. באותיות הקטנות מצוינים דמי היציאה, אולם מסתבר שיש מקום למו"מ. לדברי נריה בר, סמנכ"ל לקוחות בחברת פלאזול (pelezol.co.il) המאפשרת השוואת מסלולים באמצעות תוכנה ייחודית, לקוח 'משתלם' צריך לדאוג לכך שהחברה החדשה תשתתף בעלויות המעבר ותישא עבורו גם בעלות דמי היציאה.
"חלון ההזדמנויות שנפתח לצרכנים מהווה פתח לשיפור תנאים מול הספק הנוכחי - מה שחשוב הוא לא "ליפול" למסלולי ההתחייבות בעידן בו התחרות שנוצרה תמשיך לפעול לטובת הצרכן".
בר מדגישה כי יש להפריד את התחייבות התשלומים על מכשיר הטלפון לעומת ההתחייבות למסלול השיחות: "זמן אוויר הוא מצרך שיש להתייחס אליו בנפרד מבלי לחשוש להיפרד מספק בגלל הסדר תשלומים עתידי עבור מכשיר הטלפון".
לעניין זה מדגישים באורנג' כי בעת מעבר לספק אחר לא ניתן להמשיך לשלם על מכשיר מבלי לרכוש זמן אוויר. המעבר כרוך בהתנתקות טוטאלית מהחברה ולפיכך בהסדר יתרת התשלומים (כלומר, סגירת החוב בתשלום אחד). בסלקום מציגים עמדה מתירנית וטוענים כי בדומה לכל עסקת מכר אחרת, לקוח שבוחר לעבור ספק, יוכל להמשיך לשלם את יתרת התשלומים על המכשיר באמצעות כרטיס אשראי.
גם בפלאפון מדגישים כי ניתן להמשיך לשלם על המכשיר באמצעות כרטיס האשראי אולם כדאי לזכור כי בשל השוני בטכנולוגיות, למכשיר הטלפון אין ערך ברשת סלולארית אחרת, גם הטכנולוגיה של מירס ייחודית לה - בכל אופן - ניתן להמשיך לשלם על המכשיר בנפרד. במשרד התקשורת הובטח לבדוק מדיניות לעניין אולם כרגע מדגישים כי הסוגיה נתונה להסכם ההתקשרות מול הספק).
להסתכל על כל התמונה
כפי שהכריזה אורנג' במסיבת עיתונאים שערכה זמן קצר לפני כניסתו לתוקף של חוק הניוד, בין המרוויחים הגדולים מהחוק אמורים להיות בעלי העסקים, בעיקר הקטנים והבינוניים, שעד כה נשארו נאמנים לחברת התקשורת שלהם רק כדי לא לאבד את מספר הטלפון המוכר שלהם.
ואכן, מומחים לייעוץ עסקי מציעים לעסקים לנצל את ההזדמנות ולבחון מעבר לספקית תקשורת אחת, כאשר המטרה היא להפיק את המיטב מפורמט ה-One Stop Shop. לדברי אבי פרץ, מנכ"ל חברת ESG פתרונות אפקטיביים המתמחה בייעוץ עסקי לחיסכון בעלויות. לדבריו, תוכנית עסקית מוצלחת עשויה להוביל להוזלה של כ-20% בהוצאות התקשורת המשולמות לספקיות הסלולר, לצד קיצור תקופת ההתחייבות ל-24 חודשים ומטה: "על בית העסק לבחון במה כרוכה הפרת ההסכם - תוך דגש על קנס היציאה כפרמטר מהותי, ולבדוק מה ניתן לקבל מהספק החדש".
מיכאל פנחס, סמנכ"ל הנדסה באגיניקס תקשורת, המספקת ייעוץ תקשורת לעסקים, מדגיש כי כיום יותר מ-90% מהארגונים העסקיים מאריכים את ההסכם הקיים ולא מחליפים ספק גם בתום תקופת ההתחייבות. "הסיבה לכך היא שורה של חסמים וביניהם תופעת "חוזה מתגלגל" בעקבות הוספת מכשירים חדשים במהלך תקופת ההסכם, עלויות בגין החלפת המכשירים וציוד נלווה, ובעייתיות שעלולה להיווצר לארגונים המחזיקים ב"מספרים רציפים" - בשל מספרים "רדומים" שאינם "בני נדידה".
כל השירותים אצל ספקית אחת
פרץ צופה שהתעריפים יירדו, מה שמחדד את הצורך במו"מ מקצועי. לדבריו, מומלץ לאחד את מתן כל שירותי התקשורת תחת חברה אחת, עם דגש על חיסכון בהוצאות: "כיום הנטייה היא להתמקד רק ברבע מהפרמטרים המופיעים בחשבונית, ובראשם תעריף עבור שיחות, דמי השימוש, עלות הציוד ומשלוח SMS. בעסקה כוללת חשוב למצות את יתר ההוצאות ובהן שיחות בינלאומיות (רומינג), גלישה באינטרנט ו-DATA, שירותי ביטוח והשתתפות עצמית, ציוד נלווה, חבילה פנים ארגונית, הנחה על אביזרים ועוד".
גם פנחס צופה שמגמת התכנסות השירותים תחת ספק אחד צפויה בקרוב: "יש לזכור שסל שירותים קושר את הלקוח לספק ומקשה על נדידה למתחרה. למרות שכיום בעסקים הגדולים מחלקים את תחומי התקשורת השונים לכמה ספקים - אחד לתקשורת קווית, אחר לבינלאומית, שירותי מרכזייה ועוד, אני מאמין שבטווח הקרוב המגמה תהיה לאחד את השירותים על-ידי קבוצת תקשורת גלובלית. במגזר העסקים הקטנים והבינוניים כבר רואים בבירור את המגמה של מתן שירותי תקשורת כוללים. זאת, לאור ההצלחה היחסית של חברות כמו נטוויז'ן-ברק, סמייל-012 לעסקים, תדיראן-טלקום, בזק בינלאומי ועוד, בחדירה למגזר זה עם שירותים של One Stop Shop. עם הסרת החסמים הרגולטורים ופתיחה מלאה של שוק התקשורת לתחרות, המגמה תתרחב".
פנחס מסביר כי "מטריית שירותים" היא תהליך חיובי לשני הצדדים. "בהיבט של ספקיות התקשורת, היתרון ברור בכיוון של הכנסת מנועי צמיחה חדשים, שימור לקוחות, הקטנת שיעורי הנטישה וחיסכון בהוצאות התפעוליות. הארגוניים העסקיים ייהנו מהוזלה משמעותית בעלויות התקשורת, שיפור השירות וריכוז הטיפול על-ידי גורם אחד בארגון". לדבריו, ניתן לחסוך עד 30% בהתקשרות מול ספק אחד אך בתוך כך הוא מדגיש את מידת הזהירות שיש לנקוט בהיבט החוזי, "בשל החשש המוצדק של הכנסת כל הביצים לסל אחד".
לדברי פנחס, עסקים קטנים הם "הפוטנציאל החם" כיום. הסיבה לכך הוא הפער בתעריפי השיחות של עסקים קטנים לעומת גדולים. "הפערים מגיעים למאות אחוזים, למשל תעריף של 6.6 אג' במשרד ממשלתי מול 40 אג' תעריף לדקה בארגון עסקי. "המרדף אחר העסקים הקטנים מצד ספקיות התקשורת הוא ברור, משום שמדובר במשתמשים כבדים שמכניסים סכומים נכבדים משיחות יוצאות ונכנסות".
הקרב האמיתי של בזק
למרות שהדיון התקשורתי נע בעיקר סביב ספקיות הסלולר, יש להפנות את אור הזרקורים גם לענף הטלפון הקווי - בו שולטת כיום בזק. פנחס מעריך שתוך שלוש שנים תאבד בזק עד 25% מלקוחותיה במגזר הפרטי והעסקי. נזכיר שהתחרות במגזר העסקי מגוונת יותר בשל ריבוי הספקיות לשירות (באמצעות רישיון מפ"א - מפעיל פנים ארצי), שמציעות גם תגמול עבור שיחות נכנסות. ללקוח הפרטי עומדת בעיקר האפשרות לעבור לשירותי הטלפון של HOT - הללו משתלמים בעיקר במסגרת חבילה משולשת הכוללת גם את הטלוויזיה בכבלים ואת שירותי האינטרנט.
בזק, שמחזיקה כיום ב-90% מלקוחות הטלפון הקווי עלולה למצוא עצמה במצב נוח למדי עם ירידה לנתח של 85% מכלל הלקוחות, משום שאז, בעקבות הקלות של הרגולאטור, תתאפשר לה כניסה לתחרות והצגת "תוכנית מגרה" שוודאי מחכה לשעת הכושר. גורמים בבזק לא מכחישים כי ירידה בכמות הלקוחות לא תהיה בעוכרי החברה אולם זו לא תעודד באופן יזום.
המטרה: לא צרכת, לא שילמת
לצד הניידות המספרית, פועל משרד התקשורת לקיצור תקופת ההתחייבות ולניתוק הזיקה בין מכשיר הטלפון לתשלום עבור השיחות. לדברי ד"ר יחיאל שבי, דובר משרד התקשורת, בקרוב יחויבו החברות להתרעה של 30 יום טרם העלאת בתעריפים, יחול איסור העלאת תעריפים במסלולי התחייבות ומינואר 2009 כל התוכניות ישווקו לפי תעריפי חיוב לשנייה (ולא דקה או 12 שניות). בנוסף, על החברות יהיה להנפיק חשבונית פשוטה לפי תו תקן חדש שנבחן במשרד התקשורת.
לדבריו, המשרד ימשיך לפעול כדי לקדם את מדיניותו הצרכנית "לא צרכת - לא שילמת", ויסיר כל חסם הפוגע בתחרות בענף וביכולתו של המנוי לבחור באופן חופשי את המסלול והחברה האופטימאליים עבורו.
