אני: משקיע באנשים ואנושי, מה שמתנגש, לפעמים, באידיאליזם ובמקצוענות. פרפקציוניסט לגבי עצמי ולגבי הסובבים אותי, שזאת גם נקודת חולשה.
ילדות: נתניה. נתנייתים הם אנשים קשי יום. אימא מחנכת ומורה מיתולוגית לאנגלית, אבא עבד בנדל"ן כמתווך ואחר כך כיזם. המאבק שלו לקיום כעצמאי השפיע על התפיסה העסקית שלי. התקופות הקשות, כשבקושי התפרנס, הבהירו לי שאני רוצה גם הכנסה קבועה שלא תלויה באחרים.
משפחה: המשפחה של אימא, ממייסדי נס ציונה, הם הבעלים של יקבי ברקן, מלח הארץ, צנועים מטבעם. כשהייתי מביא פרחים לסבתא היא הייתה אומרת שממש לא צריך, כי היא לא משתמשת בהם.
צבא: הייתי בעתודה במחשבים ואלקטרוניקה ושירתי, בין היתר, כקצין ב־8200. כשנכנסתי לקבע התחלתי לשאול את עצמי אם זה מה שאני אוהב. הגעתי למסקנה שאני רוצה לעבוד עם אנשים ועם כסף, שבהרבה מקרים החשיבות שלו גדולה מבריאות. בשלב מסוים החלטתי שאני לא רוצה ללבוש מדים, והתחלתי ללמוד ראיית חשבון וכלכלה.
קריירה: בתקופה שבין השחרור לסטאז' עבדתי קצת עם אבא, והחיים בעולם לא ודאי, שתלוי בהחלטות של אחרים, היו מוחשיים יותר. התמחיתי במשרד קסלמן, וב-1991 קיבלתי הצעה להיכנס לשוק ההון, שעניין אותי מאז הצבא, כשהשקעתי סכומים קטנים ואפילו הפסדתי כסף במפולת של 1984.
אפסילון: הצטרפתי אליהם כשכיר הבכיר הראשון, והייתי שם שבע שנים כסמנכ"ל וכשותף זוטר.
אינפיניטי: בסוף 1997 חשבתי שמה שטוב לאחרים מתאים גם לי, והקמתי את החברה. ג'יפ הדיזל הידני שלי היה ההון העצמי שלה. עד היום צוחקים בקו מנחה שכשהם באו להתקין לי את המערכת במשרד, שהיה בבית שלי, ירדתי אליהם בטרנינג ובנעלי בית. עשיתי את הכול לבד ומלמטה. לקחתי משרד קטן בהרצליה, הזעתי בגיוס לקוחות ושכרתי עובדים. לפני כמה חודשים, כשנסענו לגיבוש במצפה רמון, ישבו מאתיים איש באוהל ענק.
קרן אינפיניטי: שייכת לאי.די.בי. יום אחד, בדרך לשווייץ, אני רואה שאינפיניטי השקיעה 50 מיליון דולר פה, 200 שם, והבנתי שזה לא אני. פנינו לרשם החברות, והתשובה שקיבלנו הייתה ש"הם הון סיכון ואתם לא". יכולנו לצאת למלחמה, אבל החלטנו לתת להם לעשות את עבודת יחסי הציבור בשבילנו.
הכנסה קבועה: יש. הריטיינר ללקוח לא גדול, אבל כשמחשבים את המסה, היא מצטברת לסכום.
גירושין: אחרי 16 שנים ושני ילדים. היה פרסום בעיתונות על ענייני רכוש, וזה היה קשה מנשוא. עם כל הדברים הטובים שבאו אחרי התהליך הקשה שעברתי, על הפומביות הזאת הייתי מוותר. העיסוקים שלי נתנו לי את הכוח באותה תקופה.
איילת: זוגתי בשנתיים וחצי האחרונות. היא סיימה לימודי רפואה ומתחילה התמחות.
הכרישים: הצטרפתי לתוכנית כי רציתי ליצור מודעות לחברה שלי ולמה שיש לי להגיד. יש דברים שנעשים בשוק ההון שפוגעים בציבור, שלא מבין שהבנק הוא חנות לכסף. ועדת בכר עשתה מפץ גדול, ואנשים הבינו שאפשרויות הבדיקה והבחירה נמצאות בידיהם.
פרסום: אני לא איש של אגו־מניה, אבל התוכנית נתנה לי את ההזדמנות לפתוח דלתות, וזה לגיטימי.
הדס: חברת הזנק, עם מנכ"ל כריזמטי, שאני מושקע בה, שעושה אבטחה באמצעות טכנולוגיה גיאו־סיסמולוגית, ויודעת לזהות, למשל, מנהרות של פלסטינים בציר פילדלפי והגנה על צינורות נפט.
ספורט: תמיד הייתי טוב. התחלתי בכדורגל, במכבי נתניה של עודד מכנס ודוד לביא, ושיחקתי עד הבוגרים בכדורסל. עד היום אני משחק פעמיים בשבוע בליגה למקומות עבודה.
נהיגת מירוצים: למדתי בפורשה, אני מאסטר בתחום, ואנחנו נוסעים לקורסים מקצועיים ולתחרויות. זה ספורט מדהים של קבלת החלטות בזמן אמת, אדרנלין, ריכוז גבוה, מבחן אישי ואתגר גדול. לצערי, בארץ אין אפשרות ליהנות מהתחביב.
תפיסת עתיד: אני אוהב לעבוד. חלק גדול ממני היה נעלם אם לא הייתי עובד. חוץ מזה, הייתי רוצה להעביר מסרים בשוק שלי.