"רוב הטכנולוגיות המפותחות בישראל הן בשלבים מוקדמים. לאינוויטרוג'ן לא אכפת אם הטכנולוגיה כבר עברה רגולציה. אם זה עובד במעבדה, היא כבר יכולה למסחר אותה לגופי מחקר". כך אומר אדם שרתיאל, לשעבר הסמנכ"ל המסחרי של אתרוג ביוטכנולוגיה, והיום באינוויטרוג'ן ישראל. לאחרונה ביקר בישראל צ'ארלס פיאזה, סמנכ"ל בכיר בתחום הביולוגיה המולקולרית של אינוויטרוג'ן, במסע חיפוש אחר טכנולוגיות לרכישה. הוא יצא בחזרה לארה"ב עם שלושה לידים, והשאיר הוראה לשרתיאל להמשיך לחפש טכנולוגיות חדשות.
"הייחוד של אינוויטרוג'ן הוא שבאופן היסטורי היא פנתה למכוני מחקר ומחלקות מחקר בחברות תרופות", אומר שרתיאל. "בגלל שבשוק הזה מספיק להראות שמוצר עובד כדי למסחר אותו, ואין צורך באישורי FDA (הרשות האמריקנית למזון ותרופות - ג.ו), ניתן להגיע מהר למכירות". היום אינוויטרוג'ן עדיין משווקת לחברות מחקר ותרופות, אך היא התפתחה גם לתחום הדיאגנוסטיקה הקלינית, והיא מחפשת להתרחב בשני התחומים.
בדיקות באולימפיאדה
ההתמחות העיקרית של החברה האמריקנית, שרושמת היום מכירות שנתיות של 1.3 מיליארד דולר ונסחרת לפי שווי של 4.6 מיליארד דולר, היא לאו דווקא בהמצאה של סמנים או כלי מחקר מתקדמים, אלא בשילוב חומרים דיאגנוסטיים או מחקריים קיימים לערכות נוחות, המקלות על השימוש בהם (משהו בסגנון ערכת הרכבת רהיטים של איקאה, לעומת קניית כל פריט בנפרד).
לאחרונה היא הרחיבה את עיסוקיה, אך זוהי ליבת פעילותה. פרויקטים אחרונים בהם הייתה מעורבת אינוויטרוג'ן כוללים בין היתר מוצר לזיהוי זיהומים בבתי חולים, ערכה לניתוח מולקולות מיקרו-RNA וכן ערכות לבדיקת מזון לאולימפיאדת בייג'ין.
כיאה לאופי פעילותה, החברה החלה בגראז' והתקדמה לאיטה ללא כל השקעות הון סיכון ותוך ביסוס קשרים עם קהילת המחקר. "בשנת 2000, כשהחברה הייתה בינונית בגודלה, היא יצאה להנפקה, גייסה מזומן והצליחה להשתלט על חברת life technologies, שהייתה גדולה ממנה. מכאן יצאה אינוויטרוג'ן למסע רכישות שמתוכם צמחה לחברה עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים", אומר שרתיאל. לדבריו, החברה מעוניינת להמשיך להתרחב באמצעות רכישות.
מפעל ייצור בתל חי
עד היום חתמה אינוויטרוג'ן על שתי עסקאות בישראל. ב-2000 היא רכשה את חברת אתרוג בסכום של 15 מיליון דולר. אתרוג הפכה לאינוויטרוג'ן ישראל והיא מתפקדת עד היום כמרכז מו"פ וייצור של החברה האמריקנית. "מאז הרכישה, אתרוג צמחה בערך פי 10 להיקף מכירות של 10 מיליון דולר, גידול שנתי של 20%".
אתרוג הוקמה על ידי אורי יוגב ושמואל קבילי (המוכר כמי שהמציא את "פטנטי קבילי", מהם מפיקה ענקית הביוטכנולוגיה ג'ננטק נתח נכבד מהכנסותיה). המוצר הראשון, שפיתחה אתרוג במשותף עם חברת זיו אב הנדסה, הוא דוגמה מצוינת למוצרים בהם מתמחה ואותם מחפשת אינוויטרוג'ן - מוצר המקל מאוד על תהליך הניתוח של דגימות DNA, על ידי קיבוץ כל המרכיבים בתהליך למכשיר קטן וידידותי המותאם לבעיה.
המכשיר כולל מקום מיוחד להנחת דגימת ה-DNA, וכן גם את הג'ל שעוזר להפרדת הדגימה (במקום לרכוש ג'ל בנפרד), הוא מאפשר להפעיל בלחיצת כפתור שדה חשמלי מדויק על הדגימה (במקום להפעיל שדה חשמלי בנפרד) ואח"כ מאיר בתוך עצמו בתאורת UV כדי לראות את תוצאות ההרצה (במקום לסחוב את הדגימה לחדר חושך). לחיצת כפתור נוספת פולטת את הדגימה חזרה לצד השני של המכשיר. כאלה מוצרים אוהבת אינוויטרוג'ן.
שרתיאל: "יש לנו מתחרה אחד, אבל התחרות האמיתית שלנו, כמו של רוב מוצרי הליבה של אינוויטרוג'ן, היא על מה שהחוקר רגיל לעשות בעצמו, או מול מחיר של העסקת סטודנט שיבצע את העבודה. יש עדיין חוקרים שחושבים שהעבודה הידנית היא ידע שצריך לשמר. עם זאת, השמרנות לא תמיד מנצחת, שכן יש כוחות הפועלים לטובת חדשנות, כמו חוקרים שנהנים לקבל תוצאות שחוזרות על עצמן שלא תלויות במבצע. גם סטודנטים מעדיפים לעבוד במעבדות שיש להן ציוד חדשני".
מאז הרכישה מפתחת אתרוג מוצרים חדשים עבור אינוויטרוג'ן, המיוצרים כולם בישראל ובעיקר במפעל החברה בתל חי. לאחרונה פיתחה החברה מוצר חדש לניתוח חלבונים, המיוצר גם הוא בתל חי.
ב-2005 חתמה אינוויטרוג'ן הסכם עם אוניברסיטת בן-גוריון, לשימוש בחומר שפותח באוניברסיטה לגידול של רקמות תלת-מימדיות. כיום נהוג לגדל רקמות בצלוחיות שטוחות, והתוצאה היא רקמות דקות שלא דומות למבנה של רקמה אמיתית, דבר המשפיע גם על תפקודן הביולוגי. בבן-גוריון פיתחו מטריצה עליה ניתן לגדל את הרקמות באופן תלת-מימדי. המוצר מוסחר על ידי אתרוג והיום הוא מיוצר בניו-זילנד.
" מהי טכנולוגיית החלומות שאתם מחפשים?
"החלום הוא טכנולוגיה שתאפשר להגיע מדגימה של DNA או חלבון ועד ההרכב המלא שלה המופיע על גבי מסך המחשב, בלי כל צורך במגע יד. מכניסים את הדגימה ויוצאת התוצאה". "