איך שגלגל מסתובב. זוהר גושן גדל ביישוב אליכין שליד חדרה ויועד להיות רב. מאז הפך לפרופ' באוניברסיטה העברית, נבחר למרצה המצטיין באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, ומיצב עצמו כאחד המומחים המובילים בארץ בתחום דיני ני"ע, הגבלים עסקיים ומשפט מסחרי. לפני מעט יותר משנה הוא היה מועמד ודאי להתמנות כשופט בבית המשפט העליון, לאור הסכמה נדירה שהיתה בין הנשיאה המיועדת דאז, דורית ביניש, לבין שר המשפטים דאז, חיים רמון.
אלא שרמון כבר נמצא היום במקום אחר לגמרי, גושן הסיר מועמדות לעליון ולפתע גם הוא מוצא עצמו כיו"ר רשות ני"ע החדש. "רשות ני"ע היא גוף מדהים", אומר גושן ל"גלובס". "היו"רים לפניי בנו מוסד לתפארת שהביא את שוק ההון להישגים עצומים. אני גאה שניתנה לי הזדמנות לקחת את המוסד צעד אחד קדימה".
גושן גם דואג לשדר צפירת הרגעה לאנשי הרשות ולכל שוק ההון. יש לו בהחלט תכנונים ויוזמות, אבל אין לו כוונה לפרק דברים בצורה מאסיבית. "מוסד רשות ני"ע הוא מוסד מפואר שנבנה במשך שנים", אומר גושן. "כל יו"ר שהיה הוסיף שורת לבנים לבניין. אין לי כוונה להעיף את כל הבניין ולבנותו מחדש. אני בא לעשות ולהוסיף את שורת הלבנים שלי".
מאז נודע על המינוי ביום ראשון בערב, מוצף גושן בטלפונים של מברכים. רק בשעות הלילה המאוחרות, בהן הוא במיטבו, הוא מצליח להתפנות כדי להשיב. בין המברכים אפילו חברי ילדות מבית הספר היסודי וממושב אליכין, בו גדל.
חבריו הקרובים מספרים שגושן התלבט לפני שנטל על עצמו את התפקיד, אבל לקח אותו על עצמו לבסוף מתוך תחושת שליחות. "הוא יוצא לשירות מילואים מבחינתו", הם אומרים. לשם כך אפילו ביקש וקיבל אישור מאוניברסיטת קולומביה לצאת לחופשה ללא תשלום.
תמיד דיבר גושן על הפרייה הדדית בין הפרקטיקה לאקדמיה. הוא פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, ומרצה במקביל בקריה האקדמית קריית אונו. לכן, הוא מבלה לא מעט חודשים בחו"ל. בין היתר, שימש כחבר רשות ני"ע כדירקטור בבנק דיסקונט ובדירקטוריונים אחרים, יועץ משפטי לחברות ולמשרדי עורכי דין.
כיום הוא משמש כיועץ חיצוני במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן ושות', כותב חוות דעת משפטיות לגופים גדולים במשק ואפילו מייצג קצת בפרקטיקה ממש. בין היתר, הוא חלק מצוות ההגנה של משרד רוה"ח קסלמן וקסלמן בתביעה הענק שהגיש נגדו הכנ"ר, מתוקף תפקידו כמפרק הבנק למסחר, בשל אחריות המשרד לאי-גילוי המעילה של אתי אלון.
השילוב בין הפרקטיקה לאקדמיה, אומרים בשוק ההון, הופך אותו למועמד האולטימטיבי לתפקיד יו"ר הרשות. הוא יביא איתו ערך מוסף גדול, אומרים מכריו. יש לו הבנה תיאורטית וגם פרקטית של השוק, קשרים והכרה בינלאומית, ויכולת לדעת להבחין בין עיקר לטפל. "השילוב הזה יעזור לו למלא את התפקיד בצורה טובה".
מבחינה אישית גושן הוא אדם נוח שלא נוטה להתרגז. בזכות המזג שלו הוא גם שימש כבורר ומגשר בלא מעט סכסוכים. בין היתר, שימש כבורר בסכסוך בין חברת ג'נראלי לבין חברת קפלן נעים, שהיתה הסוכנת הבלעדית שלה בישראל עד לרכישת חברת מגדל. כן גישר בסכסוך שבין פרופ' יהודה כהנא לבין חברת תשורה וגורמים נוספים בשוק הביטוח.
למרות הקידום המטאורי שלו והשם הבינלאומי, גושן מעולם לא שכח מאין בא. "כשאומרים מלח הארץ אני לא יודע אם המשמעות ממסדית, פוליטית, חברתית או כל דבר אחר", אמר בעבר ל"גלובס". "אני יודע שאני מאליכין, יישוב של תימנים ליד חדרה ונשארתי ילד מאליכין. ניסיתי למצוא זיהוי למי שאיננו מלח הארץ, וחבר הציע ואני אימצתי את הזעתר".
המעבר לתקינה החשבונאית
בשוק ההון אומרים, שהחותם המרכזי של משה טרי כיו"ר היה הפיכת רשות ני"ע לגוף הקשוב ומבין שתפקידו לתת שירות לחברות, אך בו בזמן לא חשש בצד האכיפתי להתעמת בדברים שהיו עקרוניים לשוק ההון. "הוא עשה שילוב מאוד מוצלח של מקל וגזר", אומרים משפטנים בכירים. "בתקופתו לטובים היה יותר קל, ולרעים היה יותר קשה".
גושן צפוי להמשיך במגמה מאירת הפנים לגופים, אולם על הפרק נמצאות כמה משימות חשובות ודחופות. בראש המשימות עומד המעבר לתקינה החשבונאית החדשה, ה-IFRS. התפקיד המרכזי של רשות ני"ע במעבר זה הוא לוודא שהדיווחים החשבונאיים החדשים ייושמו כהלכה ולא ינוצלו לרעה. זאת, משום שבניגוד לשיטת התקינה בארה"ב כיום, ה-IFRS נותנת הנחיות כלליות ומותירה שיקול דעת נרחב בידי החברה ומנהלי הכספים שלה. שיקול הדעת עשוי לפתוח פתח למניפולציות.
משימה בוערת נוספת שתחכה על שולחנו של היו"ר הטרי היא יצירת רגולציה בשוק המכשירים הפיננסיים ותעודות הסל. תעודת סל אינה קרן נאמנות ומנגד אינה ני"ע משום שהיא מחזיקה סל. כיום אין רגולציה תואמת לא למעו"ף ולא לתעודות סל, אלא מופעלת עליהם רגולציה של מכשירים רגילים.
אלא שמדובר בשוק שמגלגל כספים רבים, והמלחמה בין הגופים השונים רק צוברת תאוצה. די לראות את מודעות הפרסומת של הגופים השונים, בהן מציג עצמו כל אחד כבעל התשואה הגבוהה ביותר בתקופה מסוימת, אלא שבמידה מסוימת מדובר במערב פרוע. בפורומים מקצועיים שונים אמר גושן בעבר שהיה מעוניין לראות רגולציה לפחות בכל הנוגע להספקת המידע לציבור. הוא סבור שיש לספק מידע איכותי המבוסס על מדדים בני השוואה, כדי שהציבור יוכל להחליט היכן להשקיע.
גושן אף צפוי לקדם אמצעי אכיפה אלטרנטיביים, ובראשם הקמת טריבונל מעין שיפוטי, שבו יידונו במישור המינהלי חלק מהעבירות הפליליות של חוק ני"ע (לרבות עבירות כוונה), שיחסכו את הצורך לנהל דיונים במשך שנים ארוכות בבית משפט. כיום הרשות נאלצת להתדיין במשך שנים בערכאות השונות וגם אז ההרשעה אינה בטוחה. לכן, סבורים ברשות, לפחות בחלק מהעבירות עדיף להראות לשוק ההון תגובה מהירה ומיידית, ומנגנון יעיל של "שכר ועונש", למרות שהעונש יהיה קל יותר. בכך, יועשרו אמצעי האכיפה של הרשות.
שאלה קרדינלית נוספת, מבחינת שוק ההון, בה יכריע גושן תהיה האם להעמיד את ישראל מול השוק הגלובלי. ב-2009 תארח רשות ני"ע בארץ את כנס אוסקו, בו ישתתפו הרגולטורים מכל העולם. ברשות רואים חשיבות שהשוק הישראלי יהיה פתוח לעולם, בעיקר משום שהתחרות הבינלאומית תרסן את ניגודי העניינים והריכוזיות המאפיינים את השוק הישראלי.
מתן אפשרות לקרן אמריקאית להציע עצמה בישראל, כאשר אין לה את הקשרים החברתיים והעסקיים למנהלים ולחברות, יכניס מימד חדש לשוק. כך גם חברות ישראליות ירגישו נוח יותר לצאת לבורסות אחרות. בין היתר, הדבר ידרוש כמובן סטנדרטיזציה של כללי הדיווח, וכך תוכל ישראל להפוך לחלק משוק גדול מאוד.
מעוניין לתת חופש לשוק
גורמים בענף מציינים למשל, שכיום חברות זרות הנסחרות בארה"ב רשאיות להגיש דו"חות לפי תקינת ה-IFRS, אך נדרשות לבצע התאמות. השבוע ביטלה רשות ני"ע האמריקאית את הצורך בהתאמות, מה שמעיד את הכיוון אליו הולך השוק. אלא שמבחינת רגולציה, מדובר במשימה לא פשוטה, שתדרוש בין היתר לבחון את רצינות הגופים הזרים שיבקשו לשווק כאן קרנות. אנשי מקצוע ששוחחו עם גושן מאז מינויו אומרים, שהוא רואה חשיבות עליונה בהפיכת ישראל לחלק חשוב ובלתי נפרד משוק הפיננסיים הגלובלי. "גושן מעוניין להפוך את השוק הישראלי למפתה עבור חברות זרות ולאפשר לחברות ישראליות להירשם בקלות למסחר בבורסות אחרות".
משימה בוערת נוספת היא פרויקט הקמה ופיקוח על זירות מסחר אלטרנטיביות (ATS). כיום קיימות בורסות אלטרנטיביות המקיימות מסחר בני"ע (כמו מאה נט ובלומברג), בעיקר במשקיעים מוסדיים, אולם גופים אלה אינם מפוקחים. ועדה בראשות פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, שמינה משה טרי לבחינת הסוגיה, המליצה להקים בורסות נוספות ולפקח עליהן, והמלצותיה אושרו במליאת הרשות, אך החוק טרם תוקן.
משימות פחות דחופות נוגעות, כמובן, לקידום החקיקה בנושא הממשל תאגידי, בעקבות המלצות הוועדה שגושן עמד בראשה, שהמליצה בין היתר על הגדלת מספר הדירקטורים החיצוניים בחברה לשליש לפחות, כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וני"ע, ועוד.
בשוק ההון לא אמורים לחשוש מגושן יתר על המידה. הוא בעל תפיסת עולם ליברלית, ומעוניין לתת חופש לשוק. עם זאת, גושן מכיר בכך שהשוק לא תמיד מתפקד כשורה. "יש לא מעט כשלי שוק ואינני חושש לפתור אותם", אמר השבוע לגורמי המקצוע ששוחחו עימו. "יעד מרכזי שלי הוא להפוך את ישראל לשוק הגלובלי, זו מטרה מאוד מרכזית בקדנציה שלי בעיקר כי זה יעשה טוב לשוק הישראלי. גם חלק מההגנה לציבור היא לעשות עומק לשוק".
יודע מה היעדים שלו
אנשי המקצוע ברשות ני"ע ישמחו לדעת שגושן בא עם ראש פתוח. "הוא אדם שמקשיב ואינו מקובע", אומרים מכריו. "הוא יודע מה היעדים שלו ולאן הוא רוצה ללכת, אבל גם מודע לכך שלעיתים מה שנראה נכון מבחוץ, עשוי להיראות אחרת מבפנים. גושן בא לרשות לשמוע וללמוד, מבחינתו כל החיים הם בית ספר אחד גדול".
עם זאת, השבוע הבהיר למי ששוחח עימו ש"בשורה התחתונה אני בא לעבוד. באתי למילואים תוך תשלום מחיר כלכלי ואישי מאוד כבד. לא אשב שם ואבזבז את זמני". ואכן, גושן ישלם מחיר אישי וכלכלי לא קטן כתוצאה מהמינוי. כלכלי משום שפעילותו באקדמיה ובפרקטיקה מניבה לו הכנסות לא רעות, בלשון המעטה. הוא גם ייאלץ לוותר על ייצוג בנק דיסקונט בסכסוך הענק בסך כמיליארד שקל בינו לבין הבנק הבינלאומי ובנק פיבי, בנוגע לאחזקות דיסקונט במניות הבינלאומי. הוא נאלץ להפסיק הייצוג משום שגם בנק ישראל וגם רשות ני"ע מעורבות בפרשה. בפן האישי, גושן הוא "איש לילה", שהולך לישון לפנות בוקר וקם בשעות הבוקר המאוחרות. כעת הוא ייאלץ להתחיל להשכים מידי יום.
המומחים: צפויה לו עבודה רבה
פרופ' זוהר גושן נכנס לתפקידו ברשות ניירות ערך בתקופה טובה שלה, אך לא פשוטה מבחינת עומס העבודה הצפוי לו. מצד אחד, היו"ר היוצא, משה טרי, לא הזניח נושאים דחופים שעלו, ונושאים בהולים טופלו או מצויים בשלבי טיפול כלשהם; מצד שני, גושן נכנס לרשות חודש לאחר כניסתה של מהפכת ה-IFRS לשוק - שבעקבותיה החברות הציבוריות עוברות לדווח באמצעות כללי החשבונאות הבינלאומיים - וזמן קצר לאחר שהרשות החלה בהליכי חקיקה בנושאים בעלי חשיבות משמעותית לשוק, דוגמת החקיקה בתחום זירות המסחר האלטרנטיביות.
"שוק ההון מאוד דינמי ומספר הרפורמות שניתן לעשות בו מאוד גדול", אומר פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני תאגידים וניירות ערך. "מטבע הדברים צריך לבחור מתוך תפריט רחב של נושאים במה להתמקד". לדברי ד"ר שרון חנס, מאוניברסיטת ת"א, גושן יידרש להמשיך לטפל במספר נושאים שהטיפול בהם החל בתקופת טרי, ביניהם נושאים שבהם היה גושן מעורב במסגרת תפקידיו הקודמים. "הפרויקט המרכזי שגושן יידרש אליו יהיה קביעת הקוד לממשל תאגידי".
ב-2006, הודיע טרי על אימוץ וולונטרי של המלצות "ועדת גושן", בראשות פרופ' גושן, לסטנדרטים חדשים של ממשל תאגידי בחברות ציבוריות. היות שהנושא קרוב לליבו, סביר שגושן יקדם הליכי חקיקה ואת יישום המלצות הוועדה שעמד בראשה.
תחום נוסף שבו החל טרי לטפל, הוא הליך חקיקה בתחום זירות המסחר האלטרנטיביות, תוך הסתמכות על מסקנות "ועדת אוריאל פרוקצ'ה", שפורסמו במארס 2006. לדברי פרוקצ'ה, "החקיקה נמצאת בשלבים מאוד מתקדמים שלה". גושן יידרש להמשיך בתהליך, הכולל בין היתר, לדברי העוסקים בחקיקה זו, "הרחבה מאוד גדולה" של הגדרת המונח "ניירות ערך", שכבר נטען בעבר כי ראוי שיורחב.
פרוקצ'ה ציין עוד כי "גם בשאלות הגלובליזציה של השוק, והנושא של פתיחת השוק לעולם, יידרש גושן לעסוק. השוק היום הוא שוק וירטואלי, והמיקום הפיזי שבו נסחרים ניירות ערך איננו רלבנטי. לכן, מתעורר היום יותר מבעבר הצורך לקיים זירות מסחר שחוצות גבולות".
בנוסף, צפויה לגושן התמודדות לא פשוטה בפיקוח על יישום מהפכת ה-IFRS. לדברי עורכת-דין העוסקת בתחום זה, "זו מהפכה! וזה אומר שהדוחות של חברות ציבוריות מהיום ואילך לא יהיו מה שהם היו ב-30 השנה האחרונות". היישום של כללי החשבונאות הבינלאומיים אינו פשוט ולהערכת מומחים גושן צפוי לעבור "תקופת מבחן" לא קצרה בתחום הזה.
בין לבין, יידרש גושן גם לנושאים שוטפים ולשאלות שאינן חוצות את שוק ההון לאורכו ולרוחבו כמו "המהפכות" והליכי החקיקה שכבר מקודמים על-ידי הרשות. גורמים בשוק ההון אומרים כי "גם בתחום המכשירים הפיננסיים צפויה לגושן עבודה רבה. המכשירים הפיננסיים גדלו מאוד בשנים האחרונות, והגיעו להיקף של עשרות מיליארדי שקלים. הפיקוח עליהם לא מספיק יעיל וטוב, וגושן יצטרך לתת על כך את הדעת".
גם המחלוקת שהתגלעה בזמנו של טרי על השאלה אם ראוי להטיל רגולציה בנושא של "ברוקראז' דילרס" - המתווכים בין המשקיע ובין החברה המנפיקה - לא ירדה מהפרק ומצטרפת לנושאים רבים נוספים הטעונים עיון והתייחסות. לגושן, אם כך, צפויה עבודה רבה. עם זאת, מומחים לדיני חברות וניירות-ערך מאמינים כי הוא האדם הראוי לתפקיד, וכי גושן יידע להתמודד היטב עם הנושאים הבוערים והפחות בוערים.