שר המשפטים, דניאל פרידמן, שוב מסעיר את המערכת המשפטית. פרידמן פרסם היום (ד') שני תזכירי חוק, המשנים מהותית את שיטת מינוי השופטים ומינוי נשיאי בתי המשפט וסגניהם. השיטה המוצעת מחלישה משמעותית את כוחה של נשיאת העליון במינויים ומגדילה את כוחה של הממשלה. התגובות לא איחרו לבוא, הן מכיוון השופטים והן מכיוון המערכת הפוליטית.
בהצעה לתיקון חוק יסוד השפיטה, מציע פרידמן להרחיב את הרכב הוועדה לבחירת שופטים מ-9 ל-11 חברים. מספר שופטי העליון בוועדה יירד מ-3 ל-2, כאשר יתווספו לה 3 חברים חדשים: שופט בדימוס (לאו דווקא שופט עליון) ואיש ציבור מתחום "המדע, הכלכלה, התרבות, החינוך או החברה", שימונו שניהם על-ידי הממשלה, וכן איש אקדמיה שאינו משפטן שימונה על-ידי נשיאי האוניברסיטאות.
שאר הרכב הוועדה לא ישתנה: שר המשפטים יישאר היו"ר, שר נוסף ימונה על-ידי הממשלה ויהיו בה 2 חברי כנסת, לפי הנוהג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ו-2 נציגי לשכת עוה"ד. לכן, למעשה, מגדיל פרידמן בעקיפין את השפעת הממשלה שתבחר 2 חברים נוספים (שופט בדימוס ואיש ציבור). במקביל, מוחלש כוחו של העליון.
דמוקרטיזציה במערכת
הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא אחד הסדינים האדומים מבחינתה של נשיאת העליון, דורית ביניש, ונחשב לאחד מסלעי המחלוקת בין השניים. "מאחר שביהמ"ש העליון שינה במידה רבה את צביונו, ועוסק גם בנושאים פוליטיים וערכיים ויותר מכך, גם בביטול חוקים של הכנסת", הסביר פרידמן את הצעתו, "המגמה היא להרחיב את מגוון הדעות שישמשו את הוועדה".
ההרכב האמור מתייחס לגבי בחירת שופט עליון. בשונה מהתזכיר הקודם שהפיץ בתחילת הקדנציה שלו, הפעם מציע פרידמן שהרכב הוועדה כשהיא בוחרת שופט מחוזי או שלום יהיה שונה, ויחליש עוד יותר את מעורבות העליון. במקום 3 שופטי עליון כיום, רק נשיאת העליון תהיה חברה בוועדה ואליה יצטרפו 2 שופטים מחוזיים בדימוס, שייבחרו על-ידי 6 נשיאי בתי המשפט המחוזיים.
"מספר השופטים נותר זהה", אמר פרידמן, "רק זהותם משתנה. זו דמוקרטיזציה של מערכת המשפט. זה פיזור במקום ריכוז הכוח בביהמ"ש העליון, כאשר ניתן מעמד לנשיאים המחוזיים. בוודאי שאין כאן השפעה פוליטית רחבה יותר".
גזירה נוספת שמעוררת את התנגדות ביניש, ומצויה בתזכיר לתיקון חוק בתי המשפט, היא ביטול מוסד המינויים הזמניים. כיום רשאי השר בהסכמת הנשיאה למנות שופט במינוי זמני לעליון. לדעת שופטי העליון זהו תנאי למינוי של קבע, משום שהוא מהווה תקופת ניסיון. "אין לי כוונה להמשיך במינויים הזמניים, שנועדו לפתור מצוקה ארעית ובפועל משמשים לבחינה וסינון של שופטים על-ידי העליון. בפסקי הדין שלהם רואים שהם לא באמת בלתי תלויים", הצהיר השר.
ניתוק כמעט מוחלט
בתזכיר השני מוצע לשנות עוד את דרך בחירת נשיאי בתי המשפט וסגניהם, המתמנים כיום על-ידי השר בהסכמת נשיא העליון. באשר לנשיאים - פרידמן מבקש להקים ועדת איתור של 5 שופטים, ובראשה יעמוד שופט בדימוס שימנה השר וחבריה יהיו שופט בדימוס שימנה נשיא העליון, מנהל בתי המשפט ו-2 שופטים של בית המשפט שבו יכהן הנשיא שיתמנה. שני האחרונים ייבחרו בבחירות חשאיות על-ידי אותו בית משפט.
למרות שעל המינוי יחתום, לפי ההצעה, נשיא המדינה (כמו אצל שופטי העליון), הוא לא יהיה בעל סמכות להתערב בבחירת הוועדה. כדי להבטיח שחברי הוועדה לא יהיו תלויים בגורם הממנה, ציין, מינויים יהיה ל-4 שנים בלבד בלא אפשרות לחדשו. "יש כאן ניתוק כמעט מוחלט משר המשפטים ומנשיא העליון", אמר השר.
סגני הנשיא של השלום והמחוזי ייבחרו על-ידי ועדת איתור של 3 שופטים: שופט בדימוס שימנה השר (וישמש יו"ר הוועדה), שופט בדימוס שימנה נשיא העליון, ונשיא בית המשפט בו יכהן הסגן. "זו חלק מהמגמה לשדרג את מעמד הנשיאים בערכאות השונות", ציין פרידמן.
פרידמן אמר כי אינו חושש מקמפיינים שינהלו שופטים כדי להיבחר. "לא מדובר על תהליך בחירות ציבורי פתוח לקמפיינים תקשורתיים", אמר. "גם היום שופטי העליון בוועדה נבחרים על-ידי חבריהם, למרות שזה נקבע לפי הוותק. המודל בנוי גם על דוגמאות שקיימות באקדמיה, שם מקימים ועדה שתבחר דיקאן ונותנים לפקולטה להשתתף בבחירה. אז יש אולי פרק זמן שאנשים מנסים לשכנע לבחור את חבריהם, אז זה יקרה פעם ב-7 שנים".
השר רמז, שגם כיום מתנהלים קמפיינים שקטים ושופטים פונים אליו כדי לשכנעו שהם עדיפים על אחרים וכדאי לבחור בהם. "התהליך המוצע עדיף על הקיים כיום, שבו השר ממליץ לנשיאה ושופטים עשויים לפנות אליו בניסיונות שכנוע".
כשנשאל אם שינוי שיטת הבחירה לעליון נובעת מאי-מינויין של פרופ' נילי כהן (מקורבתו) ופרופ' רות גביזון, אמר שאינו רוצה להתייחס אליהן, אולם "ההרכב המוצע יצמצם את אפשרות שופטי העליון להטיל וטו. הם יוכלו כמובן לנסות ולכשנע, אבל מזו תקופה ארוכה שיש להם זכות וטו מעשית".
פרידמן הדגיש, כי "הדברים המוצעים לא נועדו להקל עליי אישית באיזשהו תהליך, והכל יימשך בשיטה הקיימת כפי שהיה עד היום. אם החוקים יתקבלו - קיים סיכוי גבוה מאוד שהם יחולו אחרי תקופתי, למעט נושא המינויים הזמניים אותו אני מקווה להפסיק".
ביניש: יתר פוליטיזציה בהליך המינוי
נשיאת העליון, דורית ביניש, למדה על ההצעות מהפרסומים בתקשורת. הם לא נמסרו לידיה וגובשו בלא התייעצות או דיון עימה. בתזכיר, אמרה היום ביניש, פרידמן מבצע "למעשה דילול כפול של משקל שופטי העליון בוועדה", בשל הפחתת מספרם האבסולוטי ובשל הפיחות באחוז שהם מהווים בוועדה. מנגד, מתעצם כוחם של הפוליטיקאים.
התוצאה, לדברי ביניש, היא פגיעה בעצמאות הוועדה והמערכת "ויתר פוליטיזציה בהליך מינוי השופטים". באשר לשיטת מינוי הנשיאים וסגניהם המוצעת, סבורה ביניש כי זו "עשויה לגרום ליצירת מערכת בחירות בקרב שופטי בתי המשפט ולעיסוק בקמפיינים, ובתוך כך להביא לפגיעה בעבודה השיפוטית".
הצעות החוק, מוסיפה ביניש, "גורמות להחלשת מעמדו של העליון והנשיאה, ע"י כרסום בסמכויות המוענקות לנשיאת העליון בחוק הקיים. ההצעות יגרמו לפוליטיזציה בהליך מינוי השופטים ולפגיעה בעצמאות השיפוטית".
נציגות השופטים היתה הראשונה להזדעק נגד היוזמות של פרידמן. במכתב דחוף ששיגרה לפרידמן היו"ר ורדה אלשיך, היא טוענת כי פרסום היוזמה ב"ידיעות" מבלי ליידע את השופטים מהווה הפרה של סיכום קודם עם פרידמן.
בנציגות הופתעו גם מתוכן ההצעות. אלשיך טוענת, שבפגישה עם פרידמן הוצג לו מבנה אחר לוועדת האיתור, והם הבינו מהשר שמבנה זה מקובל עליו והיום גילו שלא. "המבנה המוצע איננו נראה לנו, מסיבות רבות. נראה כי השופטים יהיו עסוקים במשך תקופה לא מבוטלת ב'מסע בחירות' או 'מערכת בחירות', תחת לעסוק בעבודתם השיפוטית".
השופטת בדימוס דליה דורנר אמרה היום: "כל הצעות החוק של השר מתחברות לתמונה מאוד ברורה: הן מפוררות את הרשות השופטת והופכות אותה לשופטים בודדים שכולם יחד נשלטים ע"י פוליטיקאים. כמובן שגוף כזה שאיננו עצמאי לא מסוגל לעשות את אחד מתפקידיו המרכזיים - ביקורת שיפוטית על השלטון".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ אורית נוקד (עבודה), אמרה כי השינוי המוצע יביא לפוליטיזציה של המערכת המשפטית והצרה על שהדברים נעשים באופן חד-צדדי. "ראוי היה לבחון נושא כזה ע"י הקמת ועדה שתבחן אותו, כי בחירת שופטים אינה 'כוכב נולד'".
גיא-רון: השינוי מזיק
ראש לשכת עוה"ד וחבר הוועדה לבחירת שופטים, יורי גיא-רון, אמר כי "השינוי המוצע בהרכב הוועדה הוא מזיק ולא נכון". לדבריו, "מערכת המשפט זקוקה אולי לשינויים, אבל הגוף האחרון שיש לשנותו הוא הוועדה לבחירת שופטים. במתח שבין רצון הפוליטיקאים להפוך את הוועדה לגוף ייצוגי, לבין רצון אנשי מערכת המשפט לראות בה גוף מקצועי בלבד, שומרת הוועדה כפי שהיא כיום על האיזון הנכון ביותר".
גיא-רון סבור, כי גם המעורבות של שופטים בדימוס אינה במקומה, "במיוחד כשמדובר בשופטים בדימוס מערכאות נמוכות מבית המשפט העליון. חברי ועדה כאלה עלולים להיות מצויים בניגוד עניינים, ואולי אף לעסוק בהתחשבנויות אישיות העוסקות בקריירה השיפוטית שלהם. למשל אי-מינויים לבית המשפט העליון בעבר או לתפקיד של נשיא או אחר טרם פרישתם. אין להציבם מלכתחילה במצב מובנה, שעלול להיות בלתי ראוי מעשית".
"אם פרידמן רוצה להגביר את האלמנט הפוליטי בוועדה - הדבר מדאיג", הוסיף גיא-רון. "בימים בהם הסערות הפוליטיות מכות בנו ללא רחם ומטלטלות אותנו בבוקרו של כל יום, הגברת האלמנט הפוליטי בוועדה היחידה, שעוד זוכה לאמון הציבור, תהיה בכייה לדורות".
