רון אייכל הוא אסטרטג וכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב
באמצעות הורדת הריבית ב- 125 נקודות בסיס בתוך עשרה ימים, ינסה ברננקי להרחיק את Wall Street מה-Main Street
אף אחד לא יכול באמת לדעת האם הפחתה כה אגרסיווית של הריבית, 75 נקודות בסיס, וככל הנראה 50 נ"קודות בסיס, היום (ד') יצליחו להרגיע את השווקים ולייצב את הכלכלה, אך אין ספק שהפד' מנסה פעם אחר פעם לשנות את כללי המשחק, ולמנוע את הסערה המתחוללת ב-Wall Street, כלומר בשווקים הפיננסים מלהגיע ל-Main Street, כלומר למשקי הבית.
עד עתה, הוא לא הצליח בכך.
מצבו של הצרכן האמריקאי לא נראה טוב מדי, אך מצבו לא רע. הצרכן האמריקאי מהווה כשני שליש מפעולתו הכלכלית של המשק ולפיכך הוא הגורם המרכזי בכלכלה. יתר על כן, הצרכן האמריקאי מונע במידה רבה מהאופן שבו הוא תופס את שווי נכסיו ("אפקט העושר")ואותו מקובל להעריך במדד S&P500 הנחשב למוביל בהערכת מצבה של הכלכלה האמריקאית.
כלומר, ירידה של כ-15% מהשיא אליו הגיע המדד, היא פגיעה קשה בעושר ויכולה להיות מתורגמת במהרה לצמצום ההוצאה הפרטית ואחריו למיתון.
ביום ב' שעבר, כשהשווקים האמריקאים שבתו לרגל חג מרטין לותר קינג, היה ברננקי עד לקריסת הבורסות במזרח הרחוק ולירידות חדות בחוזים על ה-S&P 500. הוא הבין שכדי למנוע צניחה חופשית של השווקים האמריקאים ביום ג' שלמחרת, עליו לנקוט בצעד חריג. בשיחת וידאו בלתי מתוכננת נפלה ההחלטה להוריד את הריבית בשיעור אגרסיווי (0.75%).
האם הצטברו נתונים כלכליים קשים לכלכלה האמריקאית שחייבו הפחתת ריבית, שבוע לפני המועד הרשמי? ממש לא. מטרת המהלך הייתה אחת והיא: להרגיע את השווקים הפיננסיים.
מסתבר שבנקים מרכזיים של מדינות, המכוונים את פעילותם למגמות ריאליות של המשקים שלהן, לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהמתרחש בשווקים הפיננסים.
הדבר נכון במיוחד לגבי האדון בן ברננקי, הנגיד של הבנק המרכזי האמריקאי, אשר כלכלתו מהווה מקור לצרות הפיננסיות והריאליות בתקופה הנוכחית.
במשבר הנוכחי מכתיב השוק לפד' כיצד לנהוג, הפחתת הריבית נעוצה בהערכות השוק. בימים האחרונים מגלמים החוזים על ריבית הפד' (המסחר באגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים) הסתברות של 82% להפחתת ריבית נוספת, בגובה 50 נקודות בסיס. יש גם סיכוי של 18% שהריבית תרד בשיעור צנוע יותר - 25 נקודות בסיס.
כלומר, רוב המשקיעים רוצים קיצוץ של 50 נקודות בסיס נוספות בשיעור הריבית.
כרגע, המטרה המרכזית של הפד' היא לנסות ולהרגיע, ולמעשה, הוא לא כל כך מצליח בכך. הפחתות הריבית בחודשים האחרונים עודדו את שוקי ההון לתקופות קצרות בלבד וכל הפחתה נוספת השפיעה פחות מקודמתה. למעשה, מאחורינו הפחתות של 175 נ"ב ורמת התנודתיות בשוקי המניות הייתה בסוף השבוע האחרון הגבוהה ביותר. כלומר, החשש בשיאו.
ה-Fed ביצע את אשר השוק מצפה ממנו, ולעת עתה השוק לא מתגמל את הבנק המרכזי האמריקאי בחזרה. והחשש הוא של-Fed נגמרת "התחמושת" ושהמשך ירידות שערים תוך רמת תנודתיות גבוהה, יביאו לידי התרחבות של המשבר מ-Wall Street ל-Main Street. כלומר, ממשבר סקטוריאלי (נדל"ן למגורים ופיננסים) לכדי האטה של הכלכלה האמריקאית כולה.
הבנק המרכזי האמריקאי החליט להשתמש בכל התחמושת האפקטיבית די מהר ותוך 4 חודשים וחצי, הפחית את הריבית מ-5.25% ב-18 לספטמבר עד כדי 3% (ככל הנראה ביום ד', בערב), כלומר ב- 225 נ"ב.
גם אם ברננקי לא יצליח להרגיע את השווקים, ההשפעה האמיתית של המדיניות המוניטרית על הכלכלה הריאלית תגיע כעבור 3 רבעים. כלומר, בעוד 4 חודשים אנו צפויים לראות את סימני ההתרה המוניטרית על הפעילות המשקית. כאן, תהיה אמורה להימדד ההצלחה של המדיניות המוניטרית המרחיבה על הכלכלה הגדולה בעולם.