בימים אלה, כשעתידה של הממשלה לוט בערפל, צצים מחדש הדיבורים על קיום בחירות. על פי הדיווחים והערכות, הסיעות בכנסת תסכמנה על הקדמת הבחירות למועד עתידי כלשהו בסוף 2008 או בתחילת 2009.
בישראל נוהגים לדבר על בחירות כאילו מדובר בפתרון קסם לתיקון "המצב". אולם, למעשה, הסכמה על קיום בחירות בעוד כשנה היא לא פחות מאסון למשק. הבחירות כשלעצמן אינן הבעיה. תקופת ההמתנה לבחירות היא שגורמת נזק רב. כדי למנוע נזק כלכלי כבד ישנן רק שתי אופציות: בחירות עכשיו ומייד בהתאם לתקופה המינימאלית בחוק, 60 ימים, או בחירות במועדן, בעוד שנתיים.
אלה שמבקשים לגזור עלינו תקופת המתנה ארוכה של מספר חודשים במקרה של הקדמת הבחירות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות הכלכליות הבעייתיות של החלטה זו. ראשית, בתקופה שעד הבחירות אנו צפויים לקיפאון. בתקופה זו יעצרו במשרדי הממשלה את כל השינויים. חוזים משמעותיים לא ייחתמו ופרויקטים חשובים לא יוצאו לפועל. חוקים חדשים וכל רפורמה שעלולים לעורר את חמתה של קבוצת לחץ פוליטית כזו או אחרת יבוטלו או ידחו. כל אלה פוגעים במדיניות הכלכלית לטווח הארוך, ומונעים כל עשייה בעלת משמעות אסטרטגית למדינה.
בנוסף, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בתקופת בחירות לא תאוישנה משרות בכירות בשירות המדינה. כך, למשל, תיוותר המדינה עוד שנה ללא מנהל רשות מיסים. הנזק שנגרם לרשויות המס ולמדיניות המס, ובעקיפין גם לקופת המדינה, מחסרונו של מנהל קבוע עד כה הוא גם כך גדול, ואין צורך להנציח את המצב. בתקופה שעד הבחירות גם לא ניתן לאייש משרות יו"ר ומנכ"ל לחברות ממשלתיות שונות ולא ניתן למנות חברי דירקטוריון לחברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים. כך, המגזר הציבורי והמשק ייכנסו לקיפאון, ולא ניתן יהיה לנהוג מתוך מדיניות אחראית, שמקדמת את המשק ויוצרת צמיחה אמיתית.
תקופת ההמתנה לבחירות מאופיינת בפגע נוסף: כלכלת בחירות. אמנם כלכלת הבחירות של ימינו אלגנטית יותר ממדיניות "הכלכלה הנכונה" שהונהגה לקראת הבחירות לכנסת העשירית, אך היא לא פחות מגמתית ומזיקה לקופת המדינה. בתקופה זו כל המפלגות מתכווננות לטובת הבחירות. כך למשל ניתן להבריח סעיפים שונים המיועדים "להיטיב עם הציבור" לתקציב המדינה, להשתמש בעודפי תקציב, לבצע העברות תקציביות למטרות פופוליסטיות שונות ואף להעביר תהליכי חקיקה שונים ושינויים במיסוי. בתקופת המתנה לבחירות יסתיימו סכסוכים שונים במשק מהר מאוד, בהסדרים נדיבים יותר ומושכלים פחות מאשר בכל תקופה אחרת. מיותר לציין שהתנהלות כלכלית כמתואר לעיל אינה מיטיבה עם קופת המדינה, וככל שתקופת ההמתנה לבחירות תהיה ארוכה יותר, ילכו וייעלמו ההישגים שהיו לנו בתחום זה עד כה.
ארבע מערכות הבחירות האחרונות לא נערכו במועדן, אלא מוקדם יותר מהצפוי. בכל פעם שאנו ממתינים לבחירות, המשק נכנס לקיפאון והצמיחה נעצרת. המדיניות לטווח הארוך נפגעת והפעילות הכלכלית בטווח הקצר היא מגמתית ביותר. לפיכך, שומה על כל קברניטי המדינה לגלות אחריות בימים אלה: אם בחירות, אז בתוך שישים יום ולא יותר. אם לא, יש להוריד את הנושא מסדר היום לאלתר.
הכותב הוא שותף מנהל במשרד רו"ח ליאון, אורליצקי ושות', שימש בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.