גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק המתהווה בין מיקרוסופט ליאהו רק מחזקת את ההכרה בגוגל כמלכה הבלתי מעורערת של האינטרנט. עם קרוב ל־60% משוק החיפושים ברשת, עם נוכחות קולוסאלית בדואר האלקטרוני, ועם מאגר נתונים שאפילו סטלין היה מתקנא בו, גוגל היא החברה לנצח. אבל מה אנחנו באמת יודעים על האינטרסים שעומדים מאחורי תוצאות החיפוש במנוע הפופולרי שיצרו סרגיי ברין ולארי פייג'? האם יכול להיות שמי שנראתה בתחילה כחתול תמים הפכה עם השנים לנמר, או אולי לברדלס טורף?

אם תשאלו את אלעד שגב, 34, חוקר ישראלי באוניברסיטת קיל שבסטפורדשייר, אנגליה, הרי שמשתמשי גוגל, שמשוכנעים שתוצאות החיפוש קיפצו להן אל המסך באופן נייטרלי, פשוט נאיביים. גוגל, כמו גם מייקרוסופט ויאהו, מפעילה שיקולים מסחריים, ערכיים ופוליטיים על תוצאות חיפוש, על המודעות, ואפילו על המפות, הוא טוען במחקר ראשון מסוגו על הפוליטיקה של מנועי החיפוש, שגיבש ושנמצא כעת בשלבי אישור דוקטורט.

"בניגוד למדיות הקונבנציונליות, לרוב האנשים עדיין לא ברור עד כמה מנועי חיפוש מעורבים במניפולציה ובצנזורה", אומר שגב, מרצה לתקשורת באוניברסיטת בן־גוריון ובמכללת עמק יזרעאל. "מנועי חיפוש יוצרים מסווה של קסטומיזציה, ולכן ישנה תחושה שהמידע מתייחס רק למילות החיפוש ושהוא נוצר בעקבות הבקשה הספציפית של המשתמש. יש אשליה שהמידע מתקבל באופן אוטומטי, אבל למעשה הוא מוטה".

תן דוגמה למניפולציה כזו שאני, כגולש, נתון לה.

"יש אין־ספור דוגמאות להשמטה של תוצאות חיפוש. מרכז ברקמן לחקר האינטרנט מצא כבר ב־2002 רשימה של מעל מאה אתרים שצונזרו מגוגל צרפת ומגוגל גרמניה. אם, למשל, תכתוב את מילות החיפוש 'תנועת הפאלון גונג' בגוגל סין, תקבל 22,300 תוצאות. אותו החיפוש בגוגל ישראל מניב 1,160,000 תוצאות. כלומר, מעל מיליון תוצאות הושמטו מגוגל סין. המניפולציה, או יותר נכון הסינון, היא חלק מהאלגוריתם האוטומטי. גוגל משתפת פעולה עם ממשלות ומשנה את האלגוריתם שלה לפי חוקי המדינה. היא לא עושה את זה בכוונת זדון, אלא כתנאי ממשלתי מוקדם המאפשר לה לחדור לשוק הסיני. מלבד גוגל, גם יאהו, MSN וכל חברה אחרת המעוניינת להיכנס לשוק הסיני מחויבת לשתף פעולה ולהשמיט תוצאות חיפוש".

למה בחרת להתמקד דווקא בגוגל?

"גוגל עניינה אותי מפני שהיא צברה פופולריות אדירה ומשום שמנוע החיפוש שלה הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו - ללימודים ולמחקר, לקבלת מידע עסקי, פוליטי וחברתי, ככלי פרסום אולטימטיבי ברשת, וגם כאמצעי בידור. יחד עם זאת, חשוב שנדע שכמו כל כלי שמסדר ומתעדף מידע - נייטרלי הוא לא. הוא גם לא יכול להיות כזה אם לכל מילת חיפוש יש כמה מיליון תוצאות, והוא חייב לעשות סלקציה אדירה ולהשאיר רק מספר בודד של תוצאות בעמוד הראשון. אמנם ברובו המנוע אוטומטי, אבל השיקולים שעומדים מאחורי האוטומטיזציה של גוגל שונים ממדינה למדינה, ואפילו מגולש לגולש, והם תלויים בגורמים כלכליים ופוליטיים שונים".

אילו, למשל?

"הפוליטיקה של מנועי חיפוש מורכבת מכמה סעיפים: מצנזורה של אתרים מתוצאות החיפוש; מעיוות או מסילוף או ממניפולציות של מפות בהתאם לדרישות של ממשלות; מהיכולת לסנן פרסומות לא ראויות לכאורה ממנגנון קידום האתרים; ואחרון, ואולי החשוב מכול - מנקודת המבט האמריקאית, שעומדת במרכז".

למה זה מפתיע? התפיסה שלפיה המערב במרכז אינה המצאה של גוגל. היא רק משקפת את המציאות.

"מצד אחד גוגל אכן משקפת את המציאות הכלכלית, הפוליטית והחברתית שלנו. מצד שני גוגל מושפעת, אבל גם משפיעה. המונח פוליטיקה של מנועי חיפוש הוא לא קונספירציה או אג'נדה נסתרת. הוא מתייחס לשקלול של כל הגורמים הכלכליים והפוליטיים, שחלקם נובעים מצרכים של ממשלות, ארגונים ויחידים; וחלקם - מהרצון של החברה לכסות ולספק יותר מידע מצד אחד, ולהגדיל את הרווחים מצד שני".

כיצד יכולה להיות הטיה בגוגל ניוז? האם זה לא אתר המבוסס על התאמה מקומית?

"יש התאמה ברמת הארצות. לגוגל ישראל יש מידע בעברית על ישראל, לגוגל יפן יש מידע יפני על יפן, ובגוגל משתדלים כל הזמן להפוך את האתר ללוקלי יותר לגולשים. עם זאת, עדיין יש הטיה גדולה. אני בדקתי את חדשות החוץ של גוגל ניוז באמצע 2006 ב־12 שפות: אנגלית, יפנית, עברית, סינית מנדרינית וקנטונזית, קוריאנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, הולנדית, גרמנית ופורטוגזית. התברר שארצות הברית היא במקום הראשון במדד האזכורים בחדשות החוץ. מדינות אפריקאיות, אם אין להן קשר לפוליטיקה של ארצות הברית, לא זוכות כלל לייצוג. ולא שלא קרה בהן דבר באותה עת - בתחילת 2006 היו מלחמות אזרחים וטרנספר אדיר של אוכלוסיות בקונגו, באוגנדה, בסומליה, בליבריה ובתימן. המידע הזה כמעט שלא הופיע. הופיעו רק מדינות שיש בהן אינטרסים מערביים".

אבל מה אתה רוצה מגוגל? אין לה היכולת לקבוע איזו ידיעה תופיע ראשונה ואיזו לא תופיע. גוגל ניוז זה אלגוריתם שעובד לפי משיכת ידיעות שהיו יותר פופולריות באתרים אחרים.

"אכן מדובר באלגוריתם אוטומטי שמביא בחשבון את גודל אתר החדשות, מספר העובדים בו, מידת הפופולריות שלו, מידת העדכון שלו וכדומה. העניין הוא שגם אלגוריתמים אוטומטיים נכתבים ומעוצבים על־ידי אנשים, ועומדים מאחוריהם שיקולים פוליטיים ומסחריים. וכך יוצא שמקורות חדשותיים פופולריים בכל מדינה מקודמים עוד יותר לחזית, ומקורות חדשות קטנים יותר, מקומיים ואלטרנטיביים נדחקים לשוליים".

כלומר, בגוגל ניוז יבלטו אירועים בחייה של אנג'לינה ג'ולי יותר מאשר של לוחמת רחוב בסומליה, למשל. מה חדש? גם הטלוויזיה והעיתונות עובדות כך.

"ברור שהחדשות באנגלית מוטות לכיוון אמריקאי, אבל אולי פחות ברור לכלל הקוראים שגם בחדשות מקוונות בשפות זרות קיימת אותה הטיה בדיוק. המשמעות היא עצומה, כיוון שאנחנו לומדים על העולם ומפתחים זהות באמצעות החדשות. העולם הפוליטי על־פי גוגל ניוז, ולכן על־פי חדשות המיינסטרים המקוונות בעולם, הוא עולם שטוח והומוגני.

"על הישראלי אכן משפיעות יותר הבחירות בארצות הברית והמלחמה בעיראק, אבל על רבים מתושבי אפריקה המלחמות המקומיות אכן משפיעות, רק שהם לא יכולים לקרוא עליהם בעיתון המקוון".

העולם בעיניים אמריקאיות

בעולם שבו יש התפשטות בלתי פוסקת של הרשת, והתרחבות מתמדת בניסיונות ממשלתיים לעקוב אחר הרשת ולמשטר אותה, שאלת חופש הביטוי, או שאלת הצנזורה המקוונת היא אחת הדרמות המרתקות והאלימות של התרבות העכשווית.

מחקר אוניברסיטאי של חוקרים מהרווארד, אוקספורד, קיימברידג' ומאוניברסיטת טורונטו מצא ש־25 מתוך 41 מדינות שנבדקו - ביניהן בורמה, סין, איראן, פקיסטן וערב הסעודית - מפקחות על גלישות של אזרחיהן ברשת. בין השאר הן חוסמות אתרים, עוקבות אחרי גולשים ועוצרות בלוגרים. רק ב־2007 נכלאו שישים אנשים בעולם משום שמתחו ביקורת באינטרנט על הממשלה שלהם. חמישים מהם בסין.

לאחרונה נסגרו 24 אינטרנט קפה באיראן, ו־23 גולשים נעצרו בשל התנהגות לא מוסרית. בסוריה נחסמו מאה אתרים שנחשדו באזכור תוכן פוליטי אופוזיציוני. מדינות חלשות, כאתיופיה וכזימבבואה, לא הצליחו להגיע להסכמים מסודרים עם מנועי החיפוש, ומשטרים בדלניים כצפון קוריאה וכטורקמניסטן פשוט לא מאפשרות חיבור לרשת. גם במדינות מערביות ממשלות תובעות, ולעתים זוכות, בפיקוח על התנהגות גולשים. ובולטת כאן ישראל, שבה הועבר לאחרונה חוק "האח הגדול", שמאפשר גישה משטרתית למידע על גולשים.

חברות החיפוש, מצדן, משתפות פעולה. הן שיתפו פעולה עם ממשלות ברזיל, הודו וסין (בהסכם שנחתם עם ממשלת סין לסינון מילות חיפוש כמו "כיכר טיאננמן", "דמוקרטיה" ו"דלאי למה"), ולעתים הן גם תורמות מידע שמסייע למשטרים ולמשטרות ללכוד חשודים. "יאהו עזרה לסינים לתפוס עיתונאי באמצעות יירוט אימיילים", מספר שגב. "גוגל, שמפעילה שירות רשתות חברתיות כמו פייסבוק, שנקרא orkut, עזרה לממשלה בברזיל לחשוף פושעים. גם בהודו היה שימוש בדאטה בייס של orkut על־ידי גוגל לטובת המשטר". להגנתם מסבירים בבלוג הרשמי של גוגל, שבתור חברה שפועלת ביותר ממאה מדינות, יש צורך לתמרן בין "רגישויות רבות".

האם אנחנו חשופים לכל אותם הסכמי שיתוף פעולה שבין מנועי החיפוש לבין הממשלות?

"אני משוכנע שלא. פעמים רבות אנחנו לא יודעים על התקשרויות שיוצרים גופים - אם זה ארגונים או ממשלות עם מנועי חיפוש. כשזה מגיע לרמה של פגישה, כמו שקרה בין נציגי הממשל בהודו לבין גוגל, בהקשר של אי־אזכור מתקנים אסטרטגיים במפות גוגל, אז זה מגיע לעיתונות. במקרים אחרים זה לא מגיע".

תן דוגמה לסיכומים כאלה.

"הסכמים פחות ידועים הם, למשל, הסכמים של צרפת וגרמניה עם גוגל להוריד אזכורים גזעניים. או ממשלת ארצות הברית, שדרשה גישה לכל מילות החיפוש שהיו בשימוש בגוגל. המטרה המוצהרת הייתה לרענן את חוק ההגנה על הילד, כלומר להילחם בפדופילים ברשת. יאהו, מייקרופוסט ו־AOL מיד הסכימו. גוגל בתחילה סירבה. טענו שם שחשיפת מילות חיפוש תפר את הפרטיות של המשתמשים ותחשוף סודות מסחריים של החברה. אבל בעקבות צו מבית המשפט, גם בגוגל הוכרחו למסור את הרשימה".

אתה טוען שיש עוד מסנן סמוי, בפרסומות.

"בהחלט. הפרסומות בגוגל מבוססות על שיקולים ערכיים, שנקבעו בהחלטות פנימיות של מייסדי החברה. באנגלית, למשל, פרסום של פורנו, זנות ויין מותר, אבל בירה, סיגריות וסמים אסור. יש סינון של פרסומות פוליטיות אם הן משמיצות נבחרים, אבל לפעמים פרסומות שמסלפות עמדות פוליטיות כן מתקבלות. אקדחים לא, אבל ציוד נלווה לאקדחים כן".

אתה טוען במחקר שיש גם סינון שבמסגרתו שיקולים מסחריים עוקפים את השיקולים התוכניים.

"בהחלט. למשל, כשאני מחפש בגוגל תמונות את המילה beauty, רוב התמונות שמתקבלות הן של נשים צעירות מערביות. נקבל מעט מאוד נשים שחורות, שלא לדבר על גברים או מבוגרים. אם תחפש מילים כמו Empire ו־Apple, רוב רובן של התוצאות קשורות בחברות מסחריות, בהפצת סרטים וכדומה. רק ויקיפדיה נותנת מענה לאלטרנטיבות הלא מסחריות - אימפריה כצורת שלטון ותפוח כפרי".

עסקת בנושא המפות, ובייחוד בתוכנת גוגל ארת'. כיצד מפות יכולות להיות מוטות פוליטית?

"גוגל קונה את המפות שלה בעיקר מחברות אמריקאיות, שכפופות לחוקים האמריקאיים, ולכן נראה יותר צנזורה על מתקנים צבאיים אמריקאיים. בהולנד, למשל, גוגל קנתה מפות מחברה הולנדית של צילומי אוויר, ואז קיבלנו צנזורה של בנייני משרד ההגנה בהאג - המוצגים בטשטוש.

"יש גם צנזורה של בסיסים בריטיים בבצרה, לאחר שבעקבות התקפה שהייתה עליהם בעיראק, מצאו אצל המתקיפים תמונות מגוגל ארת'. הממשלה הבריטית פנתה לגוגל שישנו את התמונות, ובעקבות הפנייה, החברה החליט להכניס תמונות ישנות שבהן לא נראה הבסיס. מצד שני, כשאתה מסתכל על סין או על איראן אתה יכול לראות מתקני גרעין באופן ברור".

האם בהקשר של המפה שרואה הגולש, אפשר לומר שיש משוואת אינטרסים בין גוגל לבין שירותי הביון האמריקאיים, ה־CIA?

"המפה שה־CIA היו רוצים לראות זו המפה שאנחנו רואים בגוגל ארת'. אפשר להגיד שה־CIA לא היה רוצה שנראה את הכור בדימונה או את צוללות הגרעין בסין, אבל מרגע שהדבר נחשף על־ידי חברות לוויין ללקוחות פרטיים, ההבדל הוא כבר לא כל־כך גדול".

לאור כל ההתניות הפוליטיות הגלויות והנסתרות שחשפת, מה דעתך על מעמדה של האינטרנט?

"האינטרנט מגבירה את חופש הביטוי, ובעת ובעונה אחת מחזקת את ההגמוניה האמריקאית. בהקשרים מסוימים היא יכולה להגביל את חופש הביטוי, ולכן בסופו של דבר חשוב שנסתכל כיצד אנחנו, בתור חברה, רותמים את הטכנולוגיה לצרכים שלנו. המטרה שלי במחקר הייתה לרענן את זיכרוננו, שגם מה שנראה לנו לכאורה נייטרלי נתון למניפולציות פוליטיות וכלכליות". ¿

qedary@gmail.com