אילן שטרק מנהל חדר עיסקאות סניף ישראל בחברת הברוקרים האמריקאית אוסקר גרוס
ביום שישי שעבר פורסם מדד מחירי הייבוא בארצות הברית שעלה בחודש ינואר ב-1.7% וזאת לעומת צפי של 0.5%. הסיבה העיקרית לגובה המדד היא העליה במחיר מוצרי אנרגיה ומזון.
ברמה שנתית עלה המדד משנה שעברה ב 13.7% וזו העלייה הגבוהה ביותר מאז 1982, השנה שבה החלו לאסוף נתונים ולחשב את המדד.
אתמול (ד') פורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והוא עלה בחודש ינואר ב-0.4% לעומת צפי ל-0.3% ובניכוי מזון ואנרגיה, עלה המדד ב-0.3% לעומת צפי ל-0.2%.
אמנם ניתן לטעון שמחירי היבוא הם בעלי השפעה קטנה יותר על מדד המחירים לצרכן ובמיוחד על מדד בניכוי מזון ואנרגיה, אך עדיין הנתונים מצביעים על התחזקות הלחצים בשוק שיגרמו לאינפלציה.
כדאי לשים לב ליחס מעניין בין מדד המחירים ליצרן PPI לבין מדד המחירים לצרכן CPI. בעשרים השנים האחרונות היחס הלך וירד: מחירי המוצרים לצרכנים (CPI) עלו מהר יותר מאשר מחירי המוצרים ליצרנים (PPI).
כאשר PPI עולה מהר יותר מאשר CPI הדבר מאותת על כך שמתקרבת אינפלציה לכלכלה הגלובלית ושכוחם של היצרנים של מוצרי אנרגיה ותוצרת חקלאית, בעיקר במדינות מתפתחות, מתחזק.
עליית ה-PPI במהירות גבוהה יותר מאשר עליית CPI החלה בשנים 2003-2002 אך מדיניות ההידוק המוניטארי בארה"ב בשנים 2007-2005 הפכו מגמה זו.
מאז קיץ 2007 שוב התהפכה המגמה והמדיניות המוניטארית הדרמטית של החודש וחצי האחרון שבה הורדה הריבית ב-1.25% צפוייה להאיץ תהליך זה וליצור לחצים שעוד יתחזקו בכיוון זה.
בשווקים ישנם גורמים נוספים הדוחפים לאינפלציה: המשך הורדות הריבית הצפויות בארה"ב וחבילת התמריצים בהיקף 160 מיליארד דולר שמעניקה ממשלת בוש בגובה 600 עד 1200 דולר למשפחה, אשר יישפכו לשוק על מוצרי צריכה בני קיימא.
בשווקים כבר מתבטא החשש מאינפלציה: איגרות החוב ל-30 שנה אשר הגיעו לשפל היסטורי של 4.1% לפני כשלושה שבועות, עלו ממנו ותשואתן נעה כעת סביב 4.6%. בטלטלות האחרונות בשווקים, נוצרה אנומליה בגלל שהמשקיעים רצו אל אגרות החוב כאל חוף מבטחים, דבר שהוריד את תשואתן לשפל חסר תקדים. השיעור שבו הן נסחרות היום מבטא ציפיות אינפלציוניות גבוהות יותר מלפני חודש וחודשיים.
הפד ימשיך ככל הנראה בהורדת ריבית בישיבתו הקרובה בעוד כחודש. מהאופציות על האגרות החוב הממשלתיות עולה כי הסבירות להורדת ריבית ב-0.25% עומדת על- 32% ואילו להורדה של 0.5% עומד על 33% .
המטרה של הורדת הריבית היא לסייע למחנק האשראי במשק האמריקאי, ועל מנת לנסות ולזרז את הצמיחה הכלכלית שמאטה.
מאמר זה נכתב על בסיס נתונים מתוך דו"ח אסטרטגיה ותחזית לשנת 2008 של אוסקר גרוס