גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הקרב האמיתי הוא על 7 הטוקבקים הראשונים, כי את כל השאר קוראים פחות; הונחינו לקרקף בלי רחמים אבל בגבולות הטעם הטוב כדי שלא יצנזרו אותנו"

כולם יודעים שחלק ניכר מהטוקבקים באינטרנט הם "מטעם", אבל איך זה עובד באמת? טוקבקיסט להשכיר מספר ל"גלובס": "המטרה הייתה לשחק בדעת הקהל של האנשים. עשיתי את זה כמו חייל מתוכנת, שבסוף השירות לא מבין איך עשה מה שעשה"

בעידן הווב 2.0 המעורבות של הגולש היא חלק אינטגרלי מהתוכן, שלא רק מייצרת תכנים, אלא גם מוסיפה צבע ומגדילה מגוון ברשת. איכות התכנים ומידת אמינותם, לעומת זאת, הן לא תמיד המאפיין המרכזי או משהו להתגאות בו.

דבר ידוע הוא שחלק ניכר מהטוקבקים באינטרנט הם טוקבקים "מטעם", שנכתבו על-ידי אנשים בעלי אינטרס או על ידי שלוחיהם. מחברות פרטיות ועד גופים פוליטיים, כולם נוטלים חלק במגמה החדשה: השתלבות בעולם תוכן הגולשים ובפרצות שנוצרות, מי בצורה טובה יותר ומי בצורה בולטת לעין ושקופה. מדוע? כי רק כך אפשר להגן על המותג שלך או לחילופין "ללכלך" על המוצר המתחרה. אתי? לא בטוח. פופולרי? עד מאוד.

כולם עושים את זה, כולם יודעים שכולם עושים את זה, ועם זאת, התחום עדיין שרוי בערפל כבד. איך בדיוק זה נעשה? האם מדובר במשרות של ממש, או סתם בחברים ומכרים שעוזרים למישהו על מנת שהוא יעזור להם בהזדמנות אחרת? התשובות מגוונות, אולם אנו בחרנו לשים את הזרקור על תעשיית הטוקבקים המסחרית, האנשים שמשתכרים למחייתם על-ידי "טיקבוק", ואיך, בדיוק, זה עובד בפועל.

ג' (שם בדוי) עבד כטוקבקיסט בתשלום עבור מפלגה פוליטית מאוד גדולה, והוא מגדיר את עצמו כ"מבין גדול ברזי האינטרנט, ובקיא בכל צורות הכתיבה האפשריות". ג' מספר כי הוא עבד במשרד יחסי ציבור ידוע כאשר בכירים במפלגה פנו אליו בהצעה דיסקרטית מאוד.

"הימים היו ימי טרום דו"ח וינוגרד", מספר ג', "וספירת הבלוגים רעשה בדיונים פוליטיים סוערים. כך בעצם התחלתי לעבוד כטוקבקיסט מקצועי יחד עם עוד 4 אנשים, כאשר כל אחד הגיע ממשרד יחסי ציבור אחר. בשיתוף פעולה, המצאנו לעצמנו מספר כינויים, שסביבם בנינו דמות שלמה: מין, גיל, דעה פוליטית, מקצוע וסגנון כתיבה, על מנת שנוכל גם לזהות אחד את השני בשרשרת התגובות, ולעיתים אף להילחם אחד בשני על גבי הרשת. לכולנו הייתה את היכולת לאמץ זהויות באופן מקצועי, ולעטות על עצמנו תחפושות, לא מדובר בשטנץ קבוע. כולנו היינו בעלי אופי מנהיגותי שיכולים לסחוף אחריהם אנשים".

- איך עובדת השיטה?

"ברמה הטכנולוגית, מדובר במכשול פשוט. במטרה למנוע מצב שבו מפעילי האתרים יסננו את התגובות שלנו, השתמשנו בתוכנה שמשנה את ה-IP בכל תגובה שנכנסת. כל עוד לא מגזימים, לכל IP יש זכות קיום של מספר תגובות מבלי שיסננו אותו. בכל משרדי יחסי הציבור הגדולים יש תוכנות מהסוג הזה".

- מפעילי האתרים לא שמו לב לפעילות שלכם?

"הרעיון הוא לא להציף את האינטרנט בתגובות שלופות מהמותן. היה מישהו מלמעלה שהנחה את הקו הכללי של המסרים שהיינו צריכים להעביר, ובאיזה אתר באינטרנט כל אחד מאיתנו צריך להיות מעורה. כל ידיעה עיתונאית שיש לה השלכה, אפילו העקיפה ביותר, היוותה פתח עבורנו והיינו מעבירים בינינו את המקומות הרלוונטיים, מחלקים את העבודה, ופשוט מתחילים להפגיז בתגובות. המסרים היו נקבעים לבסוף על ידי דיאלוג בינינו לבין האנשים שמלמעלה, והיו יכולים להתחלף גם כמה פעמים ביום. אנחנו לא רובוטים, ומשכנו את האש גם לכיוונים שאנחנו חשבנו שצריך, אבל יש קו מנחה מראש שמנחה את הבובות על החוטים".

- איך אפשר לכתוב תגובות בכל כך הרבה אתרים?

"הגבלנו את עצמנו מראש ל-20 האתרים הכי חשובים, ובהם התמקדנו. לדוגמה, ב-ynet, nrg, וואלה, האתר של המפלגה וכמובן באתרים של המפלגות האחרות. המטרה הייתה לא רק להגן על המפלגה, היינו יותר מתוחכמים מזה. כל אחד מאיתנו הוא בעל 10 פרצופים, אחד בעד, השני נגד, ומי שיביא את הטענה המנצחת באמצעות ויכוח ארוך הוא זה שמגן על המפלגה. צריך להיות חצי פוליטיקאי בשביל לעשות כזה דבר. עשינו את זה במשך 24 שעות ביממה, ולעיתים אף יצרנו דיונים במקומות שלא היו כאלה".

- שתלתם גם טוקבקים שליליים על יריבים פוליטים?

"חלק מההנחיות שלנו היו להשמיץ מפלגות אחרות, שכן באינטרנט החוקים הם אחרים: מילים יכולות להשיג תוצאות טובות יותר ממעשים. אפשר לעשות בו מלחמות עקובות מדם, ובחרו אותנו כי השימוש בשפה אינו זר לנו. הרעיון הוא לא להשתמש במילים בצורה שבלונית או רדודה, ולא ניסינו להכניס תגובות עם טעויות כתיב מכוונות שכן אלו נתפסות כתגובות לא רציניות ולגולש קשה להזדהות עימן. חלק מההנחיות שקיבלנו היו לקרקף את מי שצריך בלי רחמים, אבל בגבולות הטעם הטוב כדי שלא יצנזרו את התגובות שלנו. אפשר לומר ששכללנו את הקללות לדרגה של אומנות".

ג' טוען כי "לא ניתן לעלות על זה שכן זה נעשה בצורה מאוד מתוחכמת. כשעולים על זה סימן שהטוקבקים היו חפיפיניקיים, אבל אצלנו זה נעשה בצורה מאוד מקצועית, מעין מבצע של ממש, בעל יעוד אמיתי. בארה"ב זה מאוד מקובל, אבל בארץ התופעה הזו רק החלה. עם זאת, אני יודע שכל משרדי יחסי הציבור הגדולים והשמנים, אלה שמקורבים לצלחת, עושים זאת".

- היו לכם התלבטויות מבחינה אתית?

"יש כמובן תמיד את הקונפליקט הפנימי: האם זה בסדר לעשות את זה או לא. אני עשיתי את זה כמו חייל שעובד באופן מתוכנת, ובסוף השירות לא מבין איך הוא עשה את הדברים שהוא עשה. אני בטוח שזה מתורגם לכוח פוליטי, ולמנדטים של ממש בבחירות עצמן. יש לזה כוח השפעה מאוד גדול, אתה משכנע אנשים דרך התת מודע שלהם, כאשר המטרה היא לשחק בדעת הקהל של האנשים".

ג' מספר כי אף החתימו אותו על טופס סודיות, ו"בהחלט הבהירו לי שאני חייב לשמור על סודיות. לכן אני נמנע פה מלחשוף עבור איזו מפלגה עבדתי או לאיזה משרד יחסי ציבור הייתי שייך". והתמורה הכספית, מסתבר, לא רעה בכלל. כ-6,000 שקלים נטו בחודש, עם אפשרות לעשות עבודות נוספות במקביל.

3 סוגי טוקבקיסטים

תופעת הטוקבקים השתולים קיימת לא רק בחדרים אפלים, אלא עולה גם לפני השטח. דניאל צוקרמן, מנהל תחום אסטרטגיות שיווק באינטרנט בחברת WSI ישראל, שלוחה מקומית של WSI העולמית, בכלל לא מבין על מה הבעיה. "לשירות כזה יש אחיזה אמיתית במציאות שבה תוכן הגולשים הוא כה פופולרי. מדובר בשירות לכל דבר שנועד להגן על המוניטין והמותג של החברה, ויש תעשייה שלמה בארץ שמתבססת על זה". בשוק שבו יש כל כך הרבה טוקבקי נאצה, "זה רק מתבקש שחברה תרצה להגן על השם שלה".

לדברי צוקרמן, מדובר למעשה "ביחסי ציבור ותוכן שיווקי המעורבבים יחדיו. בגדול, יש 3 סוגי טוקבקיסטים: הראשון הוא המגיב האמיתי מן השורה, שיש לו מה להגיד על המוצר או החברה. השני הוא זה שעושה קמפיין נגטיבי עבור תמורה כספית מהחברה המתחרה, ולכן התגובה שלו תמיד יהיה שלילית. השלישי הוא מגיב מטעם החברה שמזדהה ככזה, ומוסיף תגובה אמיתית במטרה לאזן את פני התמונה, ולייצר מומנטום חיובי בשרשרת התגובות השליליות. זה למעשה השירות שאנו מציעים".

- אתם סורקים כל הזמן את האתרים?

"המלחמה היא על שבע התגובות הראשונות, שכן סטטיסטיקות מעידות כי את יתר התגובות קוראים הרבה פחות. המטרה היא לעשות מוניטור בזמן אמת באמצעות פלטפורמה טכנולוגית שמאתרת כתבות על פי מילות מפתח, וצוותים אנושיים שבוחנים את התוצאות 24 שעות ביממה. המטרה היא לראות מה קורה בכל הזירות ולהשחיל תגובה במהירות האפשרית, כאשר האסטרטגיה השיווקית נקבעת מראש על ידי החברה.

"במקרים בהם אנו מבקשים מלקוח אמיתי של החברה, שעליה מתנהל הדיון בטוקבקים, להכניס תגובה מטעם, הוא מקבל על זה תמורה. לרוב מדובר בהטבה מסוימת שהחברה יכולה לתת ללקוח, ולעיתים רחוקות מדובר בכסף. הכסף הורס את האמינות ואולי אפילו נוגד את האתיות, אבל המגיב תמיד מתוגמל בדרך כלשהי".

צוקרמן אומר כי "בארץ הנושא הזה עוד בחיתוליו, ויש למעשה 2-3 חברות מסחריות שעוסקות בכך, אבל בארה"ב ובאירופה הדבר מאוד מקובל, ויש תקציבים של מאות אלפי דולרים בחודש המוקצים למטרה זו בלבד. דרך נוספת היא לפנות לגופים שדוחקים החוצה מהתוצאות של גוגל אייטמים שליליים, ומקדמים למעלה אייטמים חיוביים יותר. הרעיון של שתילת 'תגובות מטעם' פופולרית מאוד גם בצ'טים, בבלוגים, בפרופילים של חברות ברשתות חברתיות ובכל אלמנט אחר של תוכן גולשים. המטרה הסופית היא שהקורא לא יוכל להבחין בין תגובה אמיתית לתגובה שתולה".

להערכתו, "הדבר ילך ויעשה יותר ויותר פופולרי בארץ, ותהיה מלחמה אמיתית בין נותני שירותים כמו שלנו, שבאים על מנת לאזן את התמונה השלילית שנוצרת לעיתים קרובות בשרשור התגובות, לבין טוקבקי הזבל, כלומר אותם אנשים ששותלים תגובות שליליות תמורת תשלום".

צוקרמן מספר כי "לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, פנו אלי לא מעט גורמים פוליטיים, וביקשו ממני לשתול תגובות מטעם שישמיצו מתחרים פוליטיים אחרים, אך זה לא השירות שאני נותן. אני בא דווקא מהצד השני, ואני עושה זאת עבור גוף אקדמי מוכר ועבור גוף פיננסי גדול מאוד".

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים