אייל קליין הוא אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים בבית ההשקעות IBI
בשבועות האחרונים אנו עדים לתזזיתיות של האינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב. רגע אחד כל השוק מריע ל"נתון חיובי" ומיד אחריו מגיע "נתון שלילי" ופני המשקיעים נופלים.
לא רבים עוצרים לשאול את עצמם: מה פשר הנתון ואיך בכלל קורה שלרכבת האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב מחוברים קרונות שנוסעים לעיתים בקצב שונה ולעיתים לכיוונים שונים לגמרי.
על מנת להסביר את התופעה נבדיל בין אינדיקטורים כמותיים הנמדדים בשטח ובין אינדיקטורים איכותיים הנמדדים לפי תשובת נשאלים (צרכנים או יצרנים) אודות פעילותם הכלכלית.
גם את קבוצת האינדקטורים האיכותניים ניתן לחלק לשניים:
(1) אינדיקטורים איכותיים בנוגע לביצועי העבר בהם מדגם של נשאלים מתבקש לתמצת את השינוי בפעילותו הכלכלית לכדי מילה אחת: "השתפר" או "הורע".
2) אינדיקטורים צופי פני עתיד בהם מדגם הנשאלים נדרש להביע את הערכתו בנוגע לעתיד.
ההבדלים בין הסוגים של הנתונים המתפרסמים, מסבירים מדוע לאחרונה נפער פער בין ביצועי הכלכלה כפי שהם נמדדים בשטח לבין אינדיקטורים איכותיים צופי פני עתיד.
לאחרונה, בעוד הנתונים הקשיחים בשטח מלמדים לכל היותר על האטה, באים האינדיקטורים האיכותיים צופי פני העתיד ומעידים על הסתברות גבוהה לכך שכלכלת ארה"ב תיקלע לפחות לשני רבעונים רצופים בהם הצמיחה תהיה שלילית או במינוח מקצועי תימצא ב"מיתון".
אני מסביר את הפער בין ביצועי הכלכלה ובין אינדיקטורים איכותיים צופי פני עתיד בכך שאנו נמצאים בתקופה של שינוי מגמה במחזור הכלכלי וזו בדיוק מטרת מדדי הסנטימנט האיכותיים - לנסות ולחזות את הפעילות הצפויה ובעיקר את השינוי במגמה, בטרם זה בא לידי ביטוי בנתוני האמת.
כך למשל, סקר היצור התעשייתי של הפד' בפילדלפיה כולל מידע אודות תחזית הזמנות חדשות ומשלוחי סחורה לששה החודשים הקרובים ובכך הוא מאותת על נתוני יצור עתידיים עוד בטרם הדבר ניכר בפסי הייצור בשטח.
באופן דומה סקרי אמון הצרכנים לסוגיהם נותנים משקל רב להערכות הסובייקטיביות של הנשאלים בקשר לשאלה מה צופן לנו העתיד, שכן עובדה ידועה היא שציפיות ציבור הצרכנים והיצרנים מגשימות את עצמן.
אפשר לקבל מידע גם מאינדיקטורים איכותיים הנוגעים לביצועי העבר. הסקרים מקדימים את פרסום נתוני האמת, ועוזרים לנו ללמוד על שינוי המגמה עוד בטרם נאספים הנתונים בשטח.
כך למשל מדד אמון הצרכנים מפורסם בחודש שאליו הוא מתייחס בעוד נתוני האמת על הוצאות הצרכנים מפורסמים רק חודש מאוחר יותר.
הבנת מקור הפער בין נתוני האמת והאינדיקטורים האיכותניים, מקל עלינו בפרשנות הפערים. כך למשל בתחום הצריכה הפרטית, שם מדד אמון הצרכנים (האיכותני) של אוניברסיטת מישיגן צנח החודש לשפל שכמותו לא נראה מאז 1992 וצופה שכלכלת ארה"ב תגלוש למיתון, כל זאת בזמן שנתוני הצריכה הפרטית (בפועל) של משרד התעשייה עודם מצביעים על צמיחה בינתיים סבירה בשיעור של כ-2%.
דוגמאות נוספות ניתן למצוא בתחום היצור התעשייתי, שם למשל סקר הייצור התעשייתי של פילדלפיה כמו גם במדד מנהלי הרכש של שיקגו צנחו לרמה שמקבילה לשפל שנראה בשנת 2001 וזועקים "המיתון קרב", בעוד נתוני הייצור בפועל, ברבעון האחרון, נמצאים באופן כללי (עדיין) בטריטוריה חיובית, ולכל היותר מלמדים על תחילתה של האטה.
לא נוכל לסיים מבלי לסייג במשהו את נחרצות האמירה של האינדיקטורים האיכותניים צופי פני העתיד. שכן יש להכיר בכך שהם סובלים מבעיות של תוקף ומהימנות. שהרי, מדדים אלה מתבססים בדר"כ על מדגם קטן (לעיתים לא יותר מ-500 נשאלים), שואלים שאלה כללית (מצבך "הורע" או "שופר"?) ולא ניתן לשלול מצב בו הלך הרוח בציבור מוצא את דרכו אל תוך תשובות הנשאלים (כותרות שחורות בעיתונים על מיתון מביאים את הנשאלים להקצין את תשובותיהם).
לסיכום: בשבועות הקרובים נהיה עדים להמשך הפכפכות של האינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב. חלקם יפתיעו לטובה יפיחו בשוק תקווה להימנעות ממיתון ויריצו את השוק מעלה. אחרים יצביעו על האטה ואף על מיתון של ממש וידחפו את השוק מטה.
אנו מציעים להקדיש תשומת לב מיוחדת למדדים האיכותיים הצופים פני עתיד על מנת ללמוד על המגמה העתידית, אך בו בזמן מזכירים לקחת בחשבון את האלמנט האמוציונאלי שעושה דרכו לתשובות הנשאלים.