המשקיעים בקופות הגמל של התעשייה האווירית ושל חרמון ופריזמה ספגו הפסדים משמעותיים בעקבות ניהול השקעות בעייתי. מנהלי ההשקעות נשלחו הביתה, אולם אני סבור שזהו עוד מקרה שבו מפנים את תשומת לב הציבור והתקשורת לסימפטומים, במקום להפנות זרקור מכאיב ללב הבעיה.
עריפת ראשו של מי שהשקיע עם המגמה - המגמה להוכיח שאני עושה תשואות מהירות בתוך זמן קצר ומצליח לספק את ההבטחות של מחלקת השיווק - היא אחיזת עיניים של פתרון.
תשואות של מכשירי השקעה פנסיוניים צריכות להיבחן על פני תקופה ארוכה ולא לפי ביצועים בחודש בודד שבו יכולים להיות עיוותים, הגם שהשפעתם המיידית כואבת ומטרידה. הבעיה של ציבור המשקיעים במרבית קופות הגמל בישראל איננה בתחום התשואות, אלא בהעדר מידע בהיר לגביהן וחוסר ההתאמה שלהן ללקוח הוא העמית החוסך.
המצב בשוק ההון משול למצב שבו אצן מגיע לחנות מוצרי ספורט ומבקש לרכוש נעליים. המוכר מציע לאצן בלא היסוס נעליים מצוינות, מרעיף עליהן סיסמאות שיווקיות המפארות את סגולותיהן המופלאות, אך אינו טורח לבדוק את צרכיו. האצן המוקסם רוכש את הזוג הנוצץ, אלא שלאחר זמן מסתבר שאלה אמנם נעליים מצויינות אלא שהן נעליי כדורסל ולא נעלי ריצה.
כך בדיוק מתנהלים שחקני שוק ההון בישראל: כל יצרן משווק ללקוחותיו את ארסנל הקופות והמכשירים הפיננסים שלו בלי להקדיש תשומת לב להתאמה אישית לצרכים הפיננסיים של כל לקוח.
העדר מידע
עד לפני רפורמת בכר היה הציבור אדיש לגבי התשואות, הסיכון והעמלות בקופות הגמל, וזאת משום שלא הייתה תחרות ביניהן. קופות גמל וקרנות השתלמות שנוהלו אז בידי הבנקים הגדולים נתפסו כאפיק השקעה סולידי לטווח ארוך המניב תשואה נמוכה, אך בטוחה ויציבה.
הרפורמה בשוק ההון הביאה לתחרות אגרסיווית בשוק החיסכון הפנסיוני שהתקווה היתה שתיטיב עם החוסכים. מה שקרה בפועל הוא שהתחרות חשפה את הלקוחות, ואת כספי החיסכון, לסכנות חמורות.
אף מנהל השקעות לא יודה בכך, אך התחרות הובילה למלחמה פרועה על תשואות מירביות לטווח קצר וזאת על מנת למשוך את הכמות הגדולה ביותר של משקיעים.
כדי שאפשר יהיה לשווק את הקופות למשקיעים באופן האפקטיווי ביותר, שימשוך אותם למסור את כספם לקופות מביאים לפניהם, במערך שיווק משומן היטב, את תשואות יום אתמול.
צורך זה מעודד תרבות השקעות כושלת המקריבה את טובת הלקוחות למען השגת תשואות גבוהות לטווח הקצר. פועל יוצא מכך הוא שלמרבית קופות הגמל הסתננו מוצרים פיננסיים מסוכנים. בשוק הדובי של החודשים האחרונים מכשירי התשואה המהירה (שבתחום הגמל אמורים לשמש כאמצעי לגידור סיכונים) ובהם אגרות חוב בלתי מדורגות, מניות עתירות סיכון, ואופציות על המעו"ף ספגו הפסדים.
מי נוטל את האחריות
מי צריך לקבוע את טווח "הסיכון הסביר" בהשקעה? מנהל ההשקעות? ועדת ההשקעות? ומה לגבי הלקוח עצמו?
אפיון מדויק של צרכי הלקוח יאפשר לקבוע את מדיניות ההשקעה כך ניהול הכספים בקופת גמל של אישה שגילה שישים, יהיה שונה באופן מהותי משל בחור שזה עתה השתחרר מהצבא.
במדינות אחרות, נהוגה שיטה של גמל אישי IRA על פיה הרכב החיסכון הפנסיוני של הצרכן מנוהל לגמרי באחריותו ועל פי אופיו וצרכיו. בשיטה זו החוסך הוא זה שמחליט על הרכב תיק ההשקעות שלו, הוא יכול לנהל את התיק בעצמו, בעזרת יועץ השקעות, או באמצעות מנהל תיקים.
אין דרך אחרת למנוע נפילות מהסוג שחוותה פריזמה. התרופה לתופעה הוא מניעה שלה באמצעות כינונן של קופות גמל אישיות.