הגאות מביאה איתה המצאות חדשות שמטרתן ללוות חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים. עד היום הכרנו את האנג'לים והחממות כגופים שיכולים לממן חברות בתחילת הדרך. תכירו דגם נוסף: המדגרה. Platonix טכנולוגיות, שנוסדה ב-1996, היא חברת ייעוץ ופרויקטים בתחומי התכנון הטכנולוגי שהוקמה בידי שישה חברים יוצאו חמ"ן תלפיות. הם עוסקים בייעוץ לחברות תוכנה, גם לבורסה לניירות ערך בתל אביב, וחברות כמו צ'ק פוינט וצורן.
החברה שינתה עם השנים את המיקוד שלה, וכיום היא מתמקדת בעיקר ב-Platonix Joint Ventures, או במלים אחרות: המדגרה. הרעיון הוא כזה: פלטוניקס מסייעת לחברה בתהליכי הקמה ועוזרת לה לעצב את פיתוח הטכנולוגיה ולהביא אותה לידי סיום מוצלח כאבטיפוס.
בתמורה, היא מקבלת אחזקות בחברה שאמורות בעתיד להתממש למזומנים, בעת האקזיט המשמח. כדי לממן את פעילות הסיוע לחברות בהקמה, פלטוניקס מוכרת מחצית מהאחזקות שלה בחברות לקבוצת משקיעים פרטית שהיא איגדה סביבה.
היתרונות ברורים: חברת הסטארט-אפ מקבלת סיוע בהוצאה לפועל של הרעיונות ולא שורפת על זה מזומנים; פלטוניקס מקבלת אחזקות בחברות שאולי יום אחד יצליחו בגדול; והמשקיעים מקבלים הזדמנות להשקיע ביותר מחברת טכנולוגיה אחת, מה שמקטין את הסיכויים שלהם להפסיד את כל ההשקעה. כך שזו לא חממה, ואלה לא אנג'לים, אלא מודל משולב שחובת ההוכחה עדיין על כתפי המייסדים: האם יוכלו כולם יחד להרוויח כסף?
איתי זנדבנק, אחד ממקימי ומנהל פלטוניקס, מסביר איך רעיון המדגרה התנסח: "לפני שנתיים התחלנו בפעם הראשונה לעבוד עם חברות בהקמה בתמורה לאחזקות בחברה, והיה זה ב-Protagonis שהקים דני בר-סלע ממינט. בנינו ביחד עם הצוות הראשוני של החברה ואת הלב הטכנולוגי של המוצר. הבנו שזה מודל שיכול להתאים לנו ולחברות ולקח לנו שנתיים למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה". החברה מפתחת אלגוריתם לתמחור בזמן אמת עבור בנקים ומוסדות פיננסיים.
לוקחים עד 15%
*כמה אחוזים תיקחו מהחברות?
"אני מאמין שזה לא יעבור את ה-15% כדי לא לייצר תלות גדולה מדי".
זנדבנק מתמחה בעיצוב מערכות תוכנה, והיזמים הנוספים בפלטוניקס הם שי ברגר, המתמחה במאגרי מידע ועיצוב שפת מחשב; רועי גיבורי, המלווה מקרוב את מערך ה-IT של הבורסה לניירות ערך; ישי בארי, שמנהל היום את Hexamind, שהיא חברה בקבוצת פלטוניקס וחברה נוספת בשם Kannadu; איתי שירב, ששימש בתפקידים שונים בחברות סטארט-אפ בשלבי הפיתוח הראשונים; ויוסי גורטלר, מעצב בעיקר בתחומי יישומי ושרתי אינטרנט.
*למה שחברות הסטארט-אפ ירצו את העזרה שלכם? היזמים בדרך כלל טכנולוגיים בעצמם.
זנדבנק: "העבודה ההתחלתית בחברות הללו קשה ויש בעיקר אתגרים טכנולוגיים. גם אם היזמים הם טכנולוגיים באופיים, הסיוע שלנו יכול להפנות אותם לתחומים אחרים. אני חושב שזה מצביע על בגרותם של היזמים הישראלים, שרובם עדיין באים מהעולם הטכנולוגי אך הם מבינים שהם לא יכולים לעשות הכול לבד".
*איך המודל עובד?
"אנחנו מביאים יכולת טכנולוגית והון התחלתי. אחרי בדיקה וסינון של ההצעות שמגיעות אלינו אנחנו מתחייבים לעבוד בחברה במשך חצי שנה ותמורת הסיוע אנחנו לוקחים מניות. את חלקן אנחנו מוכרים לקבוצת המשקיעים וזה בעצם מממן את פעילות הסיוע שלנו לחברה".
האינטרס של המשקיעים, אומר זנדבנק, הוא לקבל גישה להשקעות ראשוניות בחברות טכנולוגיה, "בפיזור גבוה שמקטין את רמת הסיכון". המדגרה נמצאת, לדבריו, בתהליך בדיקה מול שני מיזמים חדשים.
*בכמה חברות תוכלו לטפל בו זמנית?
"10-12 חברות בשנה. המעורבות שלנו תגיע ל-100-200 אלף דולר לחברה. כלומר, אם אנחנו מתכננים למכור מחצית מהמניות שאנחנו מקבלים בחברה, אזי נמכור מניות בהיקף של בין 500 ל-800 אלף דולר בשנה. סכום זה מה שאמור לממן את הסיוע לחברות".
לגבי המשקיעים, פלטוניקס לא מסגירה פרטים. "הם רוצים להישאר פרטיים. מדובר בעשרה משקיעים שכל אחד מהם ישקיע כ-100 אלף דולר. אנחנו מקווים להגיע לתשואה שנתית של 25%".
ווב 2.0 מחוץ לתחום
*אילו חברות אתם מחפשים?
"בתחומים שקרובים אלינו כמו אינטרנט, תוכנה ארגונית וקצת חומרה. למעשה, אנחנו מחפשים יזמים מנוסים ונהיה פחות בררנים לגבי התחום. דיברנו עד היום עם חברות IT ואינטרנט, למרות שאנחנו מתרחקים מווב 2.0 או מכל מיזם שמתבסס על הכנסות מפרסומות. אין לי יכולת להעריך איזה אתר יצליח ולכן לא אסתכן בזה. אנחנו מחפשים חברות עם מסלול הכנסות נוסף ויזמים עם יכולת להביא את החברה והמוצר אל השוק".
*מי מבטיח שהמודל שלכם יצליח?
"ברור לנו, זה עוד טעון הוכחה".