גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבים לדירה

לא אחת נמכרות זכויות באותו נכס, באופן מנוגד, לשני רוכשים שונים הפועלים בתום לב. דיני העסקאות הנוגדות מקנים עקרונית עדיפות לקונה הראשון, אלא אם כן הרוכש השני עמד בתנאים מסוימים. פסק דין חדש של בית המשפט העליון בוחן מחדש את התנאים המזכים את הרוכש הראשון בעדיפות

דיני העסקאות הנוגדות עוסקים בקבוצה רחבה של מצבים שבהם בעל זכויות בנכס התחייב להקנות זכויות נוגדות בו, לשני גורמים או יותר. על רוחב-הפס של קבוצת מצבים זו מעיד ריבוי ההתדיינויות בנדון. אין מדובר רק במצבים נדירים, יחסית, של מכירה כפולה של הבעלות באותו נכס, הנעשית בזדון. לא אחת מכירה כפולה מתבצעת מתוך הנחה מוטעית של המוכר והרוכש השני בדבר מצב הזכויות של הרוכש הראשון, דהיינו מתוך הערכה כי זכויותיו בטלות או מבוטלות.

בנוסף, דיני העסקאות הנוגדות חלים גם במקרים רבים שבהם הניגוד בין העסקאות הוא חלקי בלבד (ראה, למשל, מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) פרק 16). העקרונות החלים על פתרון כל סוגי המצבים דומים.

דיני העסקאות הנוגדות מעלים שאלות קשות באשר לאופן חלוקת הסיכונים בין שני צדדים תמי-לב. הרוכש הראשון של הזכויות בוודאי אינו יודע על כך שתתבצע מכירה נוגדת, והרוכש השני כמעט לעולם אינו יודע על קיומה של הזכות המוקדמת, שכן רק במקרה נדיר אדם יהיה נכון לרכוש נכס שכבר נמכר לאדם אחר, ביודעו על המכירה ובהניחו כי זכויות הרוכש הראשון תקפות. מכאן הקושי המיוחד בתחום זה, כאשר יש להכריע בשאלה איזה צד נטול אשמה (למצער - נטול אשמה סובייקטיבית) עלול למצוא עצמו ללא הזכויות, לאחר שנפרד מכספו, באופן מלא או חלקי. בנסיבות של עסקאות נוגדות מוטלת אמנם על המוכר החובה לפצות את הרוכש המפסיד בתחרות הזכויות, אולם אין בכך כדי לפתור כלל את הקושי, שכן המחלוקת נוגעת לזכייה בנכס עצמו. שנית, אין זה ברור כי ניתן יהיה להיפרע בפועל מהמוכר, מסיבות מעשיות כגון חדלות-פירעון, יציאתו את הארץ ליעד לא ידוע וכיוצא באלה.

הפסיקה הישראלית בתחום דיני העסקאות הנוגדות עברה תהפוכות שונות, בניסיון לעצב את האיזון ההולם בין האינטרסים המעורבים. פרטי הדינים והדילמות התורתיות והערכיות המגוונות המתעוררות בתחום זה נדונו על-ידי בחיבור הנזכר לעיל. פסק-דין חדש שניתן בסוף השבוע החולף על-ידי בית המשפט העליון, מפי השופטת אסתר חיות ובהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ועוזי פוגלמן (ע"א 5205/05 שחם בע"מ נ' נפ-גל בע"מ; להלן: עניין שחם) מחייב עתה עיון נוסף באחת השאלות בתחום דיני העסקאות הנוגדות והיא היחס בין זכות האכיפה של החוזה, הנתונה לרוכש הראשון כנגד המוכר, לבין שאלת עדיפותו של הרוכש הראשון על-פני הרוכש השני.

תוואי הסכסוך

בעניין שחם נמכרה אותה דירה פעמיים. הרוכש הראשון (רוכש עסקי) שילם את כל התמורה ורשם הערת אזהרה. כעבור כשנתיים נמכרה אותה דירה שוב, לרוכש אחר (כנטען - בני זוג קשי-יום). טענת המוכר והרוכש השני הייתה כי העסקה השניה נכרתה בעקבות כך שהעסקה הראשונה בוטלה בהסכמה בין המוכר לבין הרוכש הראשון. הרוכש הראשון גרס כי החוזה לא בוטל, שכן הייתה אמנם הסכמה עקרונית בין הצדדים בדבר ביטול החוזה אולם הם לא הגיעו להסכמה באשר לגובה ההשבה. בהעדר הסכם שלם על מכלול עסקת הביטול, החוזה המקורי נותר בתוקפו.

בית המשפט המחוזי (השופט בעז אוקון) קיבל את הגירסה העובדתית של המוכר והרוכש השני, בדבר ביטול החוזה הראשון. ביהמ"ש העליון הפך על-פיה קביעה עובדתית זו. ההיבט העובדתי היווה ציר מרכזי בהכרעה בין זכויות הצדדים. כשלעצמו, אין בו כמובן עניין ציבורי, ואימנע על-כן מניתוחו ומהבעת עמדה בנושא. עם זאת, התעורר בהחלטה זו גם היבט נורמטיבי ועקרוני חשוב, שבו אדון להלן.

הקביעה העקרונית

המחוזי קבע בעניין שחם כי גם אם חוזה המכר בין המוכר לבין הרוכש הראשון לא בוטל, הרי שהרוכש הראשון לא עמד על זכויותיו לאורך זמן, ובנסיבות אלה, אבדה זכותו כלפי המוכר לאכיפת החוזה, וזאת מכוח סייג הצדק בסעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. משכך הדבר, הרוכש הראשון גם אינו זוכה לעדיפות על-פני הרוכש השני, לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין. כידוע, סעיף 9 קובע כי הרוכש הראשון עדיף, אלא אם כן הרוכש השני רכש את זכותו בתום-לב ובתמורה.

בית המשפט העליון דחה את הקביעה העובדתית של בית המשפט המחוזי גם בעניין זה. בצד כך הוסיף התייחסות מעניינת באשר להיבט המשפטי העקרוני, וקבע כדלקמן:

"זאת ועוד, שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות)), שלא להורות על אכיפת חוזה מקום שבו 'אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין', מצטמצם לשלילת סעד זה במערכת היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזה. לעומת זאת מקום שבו חולשת על הסצנה המשפטית העומדת לבירור הוראת סעיף 9 לחוק המקרקעין וההכרעה המרכזית הנדרשת נוגעת לתחרות שבין שני הרוכשים, אין בעיני מקום להפעיל את מחסום האכיפה שבסעיף 3(4) שבחוק החוזים (תרופות) שמא נימצא מרוקנים מתוכן את ההסדר הספציפי שבסעיף 9 לחוק המקרקעין".

דהיינו, בית המשפט רואה ניגוד בין החלת הסייגים לאכיפת חוזה, לבין הכלל בסעיף 9 לחוק המקרקעין, המקנה עדיפות עקרונית לרוכש הראשון. אדון עתה בקביעה זו, על רקע המודל הכללי של דיני העסקאות הנוגדות והפסיקה המסורתית בנדון.

תחרות בין זכויות אכיפה

דיני העסקאות הנוגדות מניחים כי קיים עימות (תחרות) בין הזכויות שנוצרו בשני חוזים הנוגדים זה את זה. על-מנת ששאלת התחרות תתעורר נדרשים שני תנאים בסיסיים: התנאי האחד הוא כי יהיו לפנינו שני חוזים תקפים. כאשר אחד החוזים בטל או בוטל כדין, הזכאי על-פי אותו חוזה "יוצא מהתמונה".

התנאי השני הוא כי שני החוזים יהיו חוזים אכיפים, דהיינו יהיו חוזים הניתנים לאכיפה על-פי דיני התרופות בגין הפרת חוזה. כאשר רק חוזה אחד ניתן לאכיפה על-פי דיני התרופות, לא מתקיימת תחרות ביחס לנכס עצמו. הזכאי אשר החוזה שלו ניתן לאכיפה יזכה בנכס, ואילו הרוכש האחר יזכה לסעדים כספיים. אין כל מניעה במקרה כזה לקיים את שתי ההתחייבויות גם יחד (ההתחייבות למסור את הנכס לאחד, וההתחייבות לפצות בכסף את השני), ואין מקום להחיל את סעיף 9 לחוק המקרקעין. על-כן, התחרות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין היא תחרות ביחס לזכות האכיפה, בין שתי זכויות אכיפה נוגדות.

בשלב ראשון יש לבחון אם-כן איזה חוזה ניתן לאכיפה לפי דיני החוזים, דהיינו לפי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). רק בשלב השני, אם שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה כאמור, יש לבחון איזו זכות לאכיפה תגבר, וזאת לאור סעיף 9 לחוק המקרקעין. דהיינו, סעיף 9 לחוק המקרקעין מניח מקרה של שני חוזים הניתנים לאכיפה, ופותר את התחרות בנדון. אין הוא מבקש לחול כלל על מקרה שבו אחד החוזים אינו עובר את "סף האכיפות", למשל עקב כך שהאכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין (ראה פירוט אצל מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) בע' 271-273, 289-292).

הפסיקה המסורתית

העמדה שאותה הצגנו לעיל מעוגנת היטב בפסיקה. כבר בפרשת ורטהיימר הידועה (ד"נ 21/80), שנפסק בהרכב של חמישה שופטים) לא הייתה מחלוקת בין השופטים בהרכב על כך כי תנאי לזכיית הרוכש הראשון בעדיפות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין הוא כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון לא ימנעו את אכיפת החוזה הראשון.

דהיינו, הרוכש השני זכאי לטעון כי אין זה צודק לאכוף את החוזה בין הרוכש הראשון לבין המוכר, על פי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות). כאשר טענה זו מתקבלת, זכותו של הרוכש הראשון מסולקת מתחרות הזכויות. על גישה זו חזר ביהמ"ש לא פעם בהמשך (ראה, למשל, עניין רז (ע"א 839/90); עניין פומרנץ (ע"א 48/81)). המחלוקת לאורך שנים הייתה בשאלה אחרת, והיא אם ראוי כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני יילקחו בחשבון כאשר נבחנת החלה של סעיף 9 לחוק המקרקעין. לאחר שבאופן עקבי הפסיקה סברה כי החלה כזו תנגוד את סעיף 9 לחוק המקרקעין, השתנתה הגישה בנדון בעניין הידוע של גנז (ע"א 2643/97), שבו ביהמ"ש קבע כי ניתן להתחשב, בהיקף כזה או אחר, גם בשיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין שני הרוכשים.

שינויה של הלכה?

ההתייחסות של המחוזי בעניין שחם לשיקולי הצדק באכיפה, נגעה לשיקולי צדק ביחסים הפנימיים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון. התחשבות בשיקולים אלה מתיישבת היטב הן עם הפסיקה המסורתית בנדון והן עם הגיון דיני תחרות הזכויות, כאמור לעיל. בניגוד לקביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, אם כן, שלילת העדיפות של הרוכש הראשון כשזכותו כלפי המוכר אינה ניתנת לאכיפה לפי דיני התרופות, אין בה כדי לייתר את סעיף 9 לחוק המקרקעין.

הוראה זו תחול כאשר שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה. זאת ועוד, גם אילו הדברים של ביהמ"ש המחוזי התייחסו לשיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, ניתן היה לקחת בחשבון שיקולים אלה, בעקבות הלכת גנז.

לכאורה, קביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, שלפיה אין לקחת בחשבון את הסייגים לזכות לאכיפת חוזה במסגרת דיני העסקאות הנוגדות, היא בגדר הלכה חדשה. ברם, ביהמ"ש אינו מזכיר את הפסיקה המסורתית הנזכרת לעיל. אילו ביהמ"ש היה ער לכך שהוא משנה את ההלכה בנדון, ניתן להניח כי היה מתמודד עם פסיקה קודמת זו.

לדעתי, אם כן, אין לראות בפסק דין שחם בסיס לשינוי הדין הקיים, ואין גם מקום לשינויו של דין זה. נראה כי לאור כך שעיקר ההכרעה בפסק הדין נסב סביב ההיבט העובדתי, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה בסוגיה הנורמטיבית העקרונית, כאשר קבע את קביעתו.

כאמור, בעניין שחם הרוכש הראשון היה רוכש עסקי, בעוד שנראה כי הרוכש השני היה קשה-יום. האם יש ליתן לשיקולי צדק חלוקתי משקל בהכרעה? העליון לא נזקק לדון בכך, הגם שהעיר כי נראה שביהמ"ש המחוזי חתר לסייע לרוכש השני, מחמת היבט זה. השאלה אם ניתן לשקול שיקולי צדק חלוקתי בדיני העסקאות הנוגדות היא שאלה טעונה, אשר זכתה לדיון בספרות, ודורשת התייחסות נפרדת. אעיר, כי בהינתן הפתח שנוצר בהלכת גנז להחלת שיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, יש להניח כי שאלה עקרונית זו תבוא לידי דיון פסיקתי בבוא העת.

המחבר הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"