גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבים לדירה

לא אחת נמכרות זכויות באותו נכס, באופן מנוגד, לשני רוכשים שונים הפועלים בתום לב. דיני העסקאות הנוגדות מקנים עקרונית עדיפות לקונה הראשון, אלא אם כן הרוכש השני עמד בתנאים מסוימים. פסק דין חדש של בית המשפט העליון בוחן מחדש את התנאים המזכים את הרוכש הראשון בעדיפות

דיני העסקאות הנוגדות עוסקים בקבוצה רחבה של מצבים שבהם בעל זכויות בנכס התחייב להקנות זכויות נוגדות בו, לשני גורמים או יותר. על רוחב-הפס של קבוצת מצבים זו מעיד ריבוי ההתדיינויות בנדון. אין מדובר רק במצבים נדירים, יחסית, של מכירה כפולה של הבעלות באותו נכס, הנעשית בזדון. לא אחת מכירה כפולה מתבצעת מתוך הנחה מוטעית של המוכר והרוכש השני בדבר מצב הזכויות של הרוכש הראשון, דהיינו מתוך הערכה כי זכויותיו בטלות או מבוטלות.

בנוסף, דיני העסקאות הנוגדות חלים גם במקרים רבים שבהם הניגוד בין העסקאות הוא חלקי בלבד (ראה, למשל, מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) פרק 16). העקרונות החלים על פתרון כל סוגי המצבים דומים.

דיני העסקאות הנוגדות מעלים שאלות קשות באשר לאופן חלוקת הסיכונים בין שני צדדים תמי-לב. הרוכש הראשון של הזכויות בוודאי אינו יודע על כך שתתבצע מכירה נוגדת, והרוכש השני כמעט לעולם אינו יודע על קיומה של הזכות המוקדמת, שכן רק במקרה נדיר אדם יהיה נכון לרכוש נכס שכבר נמכר לאדם אחר, ביודעו על המכירה ובהניחו כי זכויות הרוכש הראשון תקפות. מכאן הקושי המיוחד בתחום זה, כאשר יש להכריע בשאלה איזה צד נטול אשמה (למצער - נטול אשמה סובייקטיבית) עלול למצוא עצמו ללא הזכויות, לאחר שנפרד מכספו, באופן מלא או חלקי. בנסיבות של עסקאות נוגדות מוטלת אמנם על המוכר החובה לפצות את הרוכש המפסיד בתחרות הזכויות, אולם אין בכך כדי לפתור כלל את הקושי, שכן המחלוקת נוגעת לזכייה בנכס עצמו. שנית, אין זה ברור כי ניתן יהיה להיפרע בפועל מהמוכר, מסיבות מעשיות כגון חדלות-פירעון, יציאתו את הארץ ליעד לא ידוע וכיוצא באלה.

הפסיקה הישראלית בתחום דיני העסקאות הנוגדות עברה תהפוכות שונות, בניסיון לעצב את האיזון ההולם בין האינטרסים המעורבים. פרטי הדינים והדילמות התורתיות והערכיות המגוונות המתעוררות בתחום זה נדונו על-ידי בחיבור הנזכר לעיל. פסק-דין חדש שניתן בסוף השבוע החולף על-ידי בית המשפט העליון, מפי השופטת אסתר חיות ובהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ועוזי פוגלמן (ע"א 5205/05 שחם בע"מ נ' נפ-גל בע"מ; להלן: עניין שחם) מחייב עתה עיון נוסף באחת השאלות בתחום דיני העסקאות הנוגדות והיא היחס בין זכות האכיפה של החוזה, הנתונה לרוכש הראשון כנגד המוכר, לבין שאלת עדיפותו של הרוכש הראשון על-פני הרוכש השני.

תוואי הסכסוך

בעניין שחם נמכרה אותה דירה פעמיים. הרוכש הראשון (רוכש עסקי) שילם את כל התמורה ורשם הערת אזהרה. כעבור כשנתיים נמכרה אותה דירה שוב, לרוכש אחר (כנטען - בני זוג קשי-יום). טענת המוכר והרוכש השני הייתה כי העסקה השניה נכרתה בעקבות כך שהעסקה הראשונה בוטלה בהסכמה בין המוכר לבין הרוכש הראשון. הרוכש הראשון גרס כי החוזה לא בוטל, שכן הייתה אמנם הסכמה עקרונית בין הצדדים בדבר ביטול החוזה אולם הם לא הגיעו להסכמה באשר לגובה ההשבה. בהעדר הסכם שלם על מכלול עסקת הביטול, החוזה המקורי נותר בתוקפו.

בית המשפט המחוזי (השופט בעז אוקון) קיבל את הגירסה העובדתית של המוכר והרוכש השני, בדבר ביטול החוזה הראשון. ביהמ"ש העליון הפך על-פיה קביעה עובדתית זו. ההיבט העובדתי היווה ציר מרכזי בהכרעה בין זכויות הצדדים. כשלעצמו, אין בו כמובן עניין ציבורי, ואימנע על-כן מניתוחו ומהבעת עמדה בנושא. עם זאת, התעורר בהחלטה זו גם היבט נורמטיבי ועקרוני חשוב, שבו אדון להלן.

הקביעה העקרונית

המחוזי קבע בעניין שחם כי גם אם חוזה המכר בין המוכר לבין הרוכש הראשון לא בוטל, הרי שהרוכש הראשון לא עמד על זכויותיו לאורך זמן, ובנסיבות אלה, אבדה זכותו כלפי המוכר לאכיפת החוזה, וזאת מכוח סייג הצדק בסעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. משכך הדבר, הרוכש הראשון גם אינו זוכה לעדיפות על-פני הרוכש השני, לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין. כידוע, סעיף 9 קובע כי הרוכש הראשון עדיף, אלא אם כן הרוכש השני רכש את זכותו בתום-לב ובתמורה.

בית המשפט העליון דחה את הקביעה העובדתית של בית המשפט המחוזי גם בעניין זה. בצד כך הוסיף התייחסות מעניינת באשר להיבט המשפטי העקרוני, וקבע כדלקמן:

"זאת ועוד, שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות)), שלא להורות על אכיפת חוזה מקום שבו 'אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין', מצטמצם לשלילת סעד זה במערכת היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזה. לעומת זאת מקום שבו חולשת על הסצנה המשפטית העומדת לבירור הוראת סעיף 9 לחוק המקרקעין וההכרעה המרכזית הנדרשת נוגעת לתחרות שבין שני הרוכשים, אין בעיני מקום להפעיל את מחסום האכיפה שבסעיף 3(4) שבחוק החוזים (תרופות) שמא נימצא מרוקנים מתוכן את ההסדר הספציפי שבסעיף 9 לחוק המקרקעין".

דהיינו, בית המשפט רואה ניגוד בין החלת הסייגים לאכיפת חוזה, לבין הכלל בסעיף 9 לחוק המקרקעין, המקנה עדיפות עקרונית לרוכש הראשון. אדון עתה בקביעה זו, על רקע המודל הכללי של דיני העסקאות הנוגדות והפסיקה המסורתית בנדון.

תחרות בין זכויות אכיפה

דיני העסקאות הנוגדות מניחים כי קיים עימות (תחרות) בין הזכויות שנוצרו בשני חוזים הנוגדים זה את זה. על-מנת ששאלת התחרות תתעורר נדרשים שני תנאים בסיסיים: התנאי האחד הוא כי יהיו לפנינו שני חוזים תקפים. כאשר אחד החוזים בטל או בוטל כדין, הזכאי על-פי אותו חוזה "יוצא מהתמונה".

התנאי השני הוא כי שני החוזים יהיו חוזים אכיפים, דהיינו יהיו חוזים הניתנים לאכיפה על-פי דיני התרופות בגין הפרת חוזה. כאשר רק חוזה אחד ניתן לאכיפה על-פי דיני התרופות, לא מתקיימת תחרות ביחס לנכס עצמו. הזכאי אשר החוזה שלו ניתן לאכיפה יזכה בנכס, ואילו הרוכש האחר יזכה לסעדים כספיים. אין כל מניעה במקרה כזה לקיים את שתי ההתחייבויות גם יחד (ההתחייבות למסור את הנכס לאחד, וההתחייבות לפצות בכסף את השני), ואין מקום להחיל את סעיף 9 לחוק המקרקעין. על-כן, התחרות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין היא תחרות ביחס לזכות האכיפה, בין שתי זכויות אכיפה נוגדות.

בשלב ראשון יש לבחון אם-כן איזה חוזה ניתן לאכיפה לפי דיני החוזים, דהיינו לפי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). רק בשלב השני, אם שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה כאמור, יש לבחון איזו זכות לאכיפה תגבר, וזאת לאור סעיף 9 לחוק המקרקעין. דהיינו, סעיף 9 לחוק המקרקעין מניח מקרה של שני חוזים הניתנים לאכיפה, ופותר את התחרות בנדון. אין הוא מבקש לחול כלל על מקרה שבו אחד החוזים אינו עובר את "סף האכיפות", למשל עקב כך שהאכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין (ראה פירוט אצל מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) בע' 271-273, 289-292).

הפסיקה המסורתית

העמדה שאותה הצגנו לעיל מעוגנת היטב בפסיקה. כבר בפרשת ורטהיימר הידועה (ד"נ 21/80), שנפסק בהרכב של חמישה שופטים) לא הייתה מחלוקת בין השופטים בהרכב על כך כי תנאי לזכיית הרוכש הראשון בעדיפות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין הוא כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון לא ימנעו את אכיפת החוזה הראשון.

דהיינו, הרוכש השני זכאי לטעון כי אין זה צודק לאכוף את החוזה בין הרוכש הראשון לבין המוכר, על פי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות). כאשר טענה זו מתקבלת, זכותו של הרוכש הראשון מסולקת מתחרות הזכויות. על גישה זו חזר ביהמ"ש לא פעם בהמשך (ראה, למשל, עניין רז (ע"א 839/90); עניין פומרנץ (ע"א 48/81)). המחלוקת לאורך שנים הייתה בשאלה אחרת, והיא אם ראוי כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני יילקחו בחשבון כאשר נבחנת החלה של סעיף 9 לחוק המקרקעין. לאחר שבאופן עקבי הפסיקה סברה כי החלה כזו תנגוד את סעיף 9 לחוק המקרקעין, השתנתה הגישה בנדון בעניין הידוע של גנז (ע"א 2643/97), שבו ביהמ"ש קבע כי ניתן להתחשב, בהיקף כזה או אחר, גם בשיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין שני הרוכשים.

שינויה של הלכה?

ההתייחסות של המחוזי בעניין שחם לשיקולי הצדק באכיפה, נגעה לשיקולי צדק ביחסים הפנימיים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון. התחשבות בשיקולים אלה מתיישבת היטב הן עם הפסיקה המסורתית בנדון והן עם הגיון דיני תחרות הזכויות, כאמור לעיל. בניגוד לקביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, אם כן, שלילת העדיפות של הרוכש הראשון כשזכותו כלפי המוכר אינה ניתנת לאכיפה לפי דיני התרופות, אין בה כדי לייתר את סעיף 9 לחוק המקרקעין.

הוראה זו תחול כאשר שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה. זאת ועוד, גם אילו הדברים של ביהמ"ש המחוזי התייחסו לשיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, ניתן היה לקחת בחשבון שיקולים אלה, בעקבות הלכת גנז.

לכאורה, קביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, שלפיה אין לקחת בחשבון את הסייגים לזכות לאכיפת חוזה במסגרת דיני העסקאות הנוגדות, היא בגדר הלכה חדשה. ברם, ביהמ"ש אינו מזכיר את הפסיקה המסורתית הנזכרת לעיל. אילו ביהמ"ש היה ער לכך שהוא משנה את ההלכה בנדון, ניתן להניח כי היה מתמודד עם פסיקה קודמת זו.

לדעתי, אם כן, אין לראות בפסק דין שחם בסיס לשינוי הדין הקיים, ואין גם מקום לשינויו של דין זה. נראה כי לאור כך שעיקר ההכרעה בפסק הדין נסב סביב ההיבט העובדתי, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה בסוגיה הנורמטיבית העקרונית, כאשר קבע את קביעתו.

כאמור, בעניין שחם הרוכש הראשון היה רוכש עסקי, בעוד שנראה כי הרוכש השני היה קשה-יום. האם יש ליתן לשיקולי צדק חלוקתי משקל בהכרעה? העליון לא נזקק לדון בכך, הגם שהעיר כי נראה שביהמ"ש המחוזי חתר לסייע לרוכש השני, מחמת היבט זה. השאלה אם ניתן לשקול שיקולי צדק חלוקתי בדיני העסקאות הנוגדות היא שאלה טעונה, אשר זכתה לדיון בספרות, ודורשת התייחסות נפרדת. אעיר, כי בהינתן הפתח שנוצר בהלכת גנז להחלת שיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, יש להניח כי שאלה עקרונית זו תבוא לידי דיון פסיקתי בבוא העת.

המחבר הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'

עוד כתבות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה