גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבים לדירה

לא אחת נמכרות זכויות באותו נכס, באופן מנוגד, לשני רוכשים שונים הפועלים בתום לב. דיני העסקאות הנוגדות מקנים עקרונית עדיפות לקונה הראשון, אלא אם כן הרוכש השני עמד בתנאים מסוימים. פסק דין חדש של בית המשפט העליון בוחן מחדש את התנאים המזכים את הרוכש הראשון בעדיפות

דיני העסקאות הנוגדות עוסקים בקבוצה רחבה של מצבים שבהם בעל זכויות בנכס התחייב להקנות זכויות נוגדות בו, לשני גורמים או יותר. על רוחב-הפס של קבוצת מצבים זו מעיד ריבוי ההתדיינויות בנדון. אין מדובר רק במצבים נדירים, יחסית, של מכירה כפולה של הבעלות באותו נכס, הנעשית בזדון. לא אחת מכירה כפולה מתבצעת מתוך הנחה מוטעית של המוכר והרוכש השני בדבר מצב הזכויות של הרוכש הראשון, דהיינו מתוך הערכה כי זכויותיו בטלות או מבוטלות.

בנוסף, דיני העסקאות הנוגדות חלים גם במקרים רבים שבהם הניגוד בין העסקאות הוא חלקי בלבד (ראה, למשל, מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) פרק 16). העקרונות החלים על פתרון כל סוגי המצבים דומים.

דיני העסקאות הנוגדות מעלים שאלות קשות באשר לאופן חלוקת הסיכונים בין שני צדדים תמי-לב. הרוכש הראשון של הזכויות בוודאי אינו יודע על כך שתתבצע מכירה נוגדת, והרוכש השני כמעט לעולם אינו יודע על קיומה של הזכות המוקדמת, שכן רק במקרה נדיר אדם יהיה נכון לרכוש נכס שכבר נמכר לאדם אחר, ביודעו על המכירה ובהניחו כי זכויות הרוכש הראשון תקפות. מכאן הקושי המיוחד בתחום זה, כאשר יש להכריע בשאלה איזה צד נטול אשמה (למצער - נטול אשמה סובייקטיבית) עלול למצוא עצמו ללא הזכויות, לאחר שנפרד מכספו, באופן מלא או חלקי. בנסיבות של עסקאות נוגדות מוטלת אמנם על המוכר החובה לפצות את הרוכש המפסיד בתחרות הזכויות, אולם אין בכך כדי לפתור כלל את הקושי, שכן המחלוקת נוגעת לזכייה בנכס עצמו. שנית, אין זה ברור כי ניתן יהיה להיפרע בפועל מהמוכר, מסיבות מעשיות כגון חדלות-פירעון, יציאתו את הארץ ליעד לא ידוע וכיוצא באלה.

הפסיקה הישראלית בתחום דיני העסקאות הנוגדות עברה תהפוכות שונות, בניסיון לעצב את האיזון ההולם בין האינטרסים המעורבים. פרטי הדינים והדילמות התורתיות והערכיות המגוונות המתעוררות בתחום זה נדונו על-ידי בחיבור הנזכר לעיל. פסק-דין חדש שניתן בסוף השבוע החולף על-ידי בית המשפט העליון, מפי השופטת אסתר חיות ובהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ועוזי פוגלמן (ע"א 5205/05 שחם בע"מ נ' נפ-גל בע"מ; להלן: עניין שחם) מחייב עתה עיון נוסף באחת השאלות בתחום דיני העסקאות הנוגדות והיא היחס בין זכות האכיפה של החוזה, הנתונה לרוכש הראשון כנגד המוכר, לבין שאלת עדיפותו של הרוכש הראשון על-פני הרוכש השני.

תוואי הסכסוך

בעניין שחם נמכרה אותה דירה פעמיים. הרוכש הראשון (רוכש עסקי) שילם את כל התמורה ורשם הערת אזהרה. כעבור כשנתיים נמכרה אותה דירה שוב, לרוכש אחר (כנטען - בני זוג קשי-יום). טענת המוכר והרוכש השני הייתה כי העסקה השניה נכרתה בעקבות כך שהעסקה הראשונה בוטלה בהסכמה בין המוכר לבין הרוכש הראשון. הרוכש הראשון גרס כי החוזה לא בוטל, שכן הייתה אמנם הסכמה עקרונית בין הצדדים בדבר ביטול החוזה אולם הם לא הגיעו להסכמה באשר לגובה ההשבה. בהעדר הסכם שלם על מכלול עסקת הביטול, החוזה המקורי נותר בתוקפו.

בית המשפט המחוזי (השופט בעז אוקון) קיבל את הגירסה העובדתית של המוכר והרוכש השני, בדבר ביטול החוזה הראשון. ביהמ"ש העליון הפך על-פיה קביעה עובדתית זו. ההיבט העובדתי היווה ציר מרכזי בהכרעה בין זכויות הצדדים. כשלעצמו, אין בו כמובן עניין ציבורי, ואימנע על-כן מניתוחו ומהבעת עמדה בנושא. עם זאת, התעורר בהחלטה זו גם היבט נורמטיבי ועקרוני חשוב, שבו אדון להלן.

הקביעה העקרונית

המחוזי קבע בעניין שחם כי גם אם חוזה המכר בין המוכר לבין הרוכש הראשון לא בוטל, הרי שהרוכש הראשון לא עמד על זכויותיו לאורך זמן, ובנסיבות אלה, אבדה זכותו כלפי המוכר לאכיפת החוזה, וזאת מכוח סייג הצדק בסעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. משכך הדבר, הרוכש הראשון גם אינו זוכה לעדיפות על-פני הרוכש השני, לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין. כידוע, סעיף 9 קובע כי הרוכש הראשון עדיף, אלא אם כן הרוכש השני רכש את זכותו בתום-לב ובתמורה.

בית המשפט העליון דחה את הקביעה העובדתית של בית המשפט המחוזי גם בעניין זה. בצד כך הוסיף התייחסות מעניינת באשר להיבט המשפטי העקרוני, וקבע כדלקמן:

"זאת ועוד, שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות)), שלא להורות על אכיפת חוזה מקום שבו 'אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין', מצטמצם לשלילת סעד זה במערכת היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזה. לעומת זאת מקום שבו חולשת על הסצנה המשפטית העומדת לבירור הוראת סעיף 9 לחוק המקרקעין וההכרעה המרכזית הנדרשת נוגעת לתחרות שבין שני הרוכשים, אין בעיני מקום להפעיל את מחסום האכיפה שבסעיף 3(4) שבחוק החוזים (תרופות) שמא נימצא מרוקנים מתוכן את ההסדר הספציפי שבסעיף 9 לחוק המקרקעין".

דהיינו, בית המשפט רואה ניגוד בין החלת הסייגים לאכיפת חוזה, לבין הכלל בסעיף 9 לחוק המקרקעין, המקנה עדיפות עקרונית לרוכש הראשון. אדון עתה בקביעה זו, על רקע המודל הכללי של דיני העסקאות הנוגדות והפסיקה המסורתית בנדון.

תחרות בין זכויות אכיפה

דיני העסקאות הנוגדות מניחים כי קיים עימות (תחרות) בין הזכויות שנוצרו בשני חוזים הנוגדים זה את זה. על-מנת ששאלת התחרות תתעורר נדרשים שני תנאים בסיסיים: התנאי האחד הוא כי יהיו לפנינו שני חוזים תקפים. כאשר אחד החוזים בטל או בוטל כדין, הזכאי על-פי אותו חוזה "יוצא מהתמונה".

התנאי השני הוא כי שני החוזים יהיו חוזים אכיפים, דהיינו יהיו חוזים הניתנים לאכיפה על-פי דיני התרופות בגין הפרת חוזה. כאשר רק חוזה אחד ניתן לאכיפה על-פי דיני התרופות, לא מתקיימת תחרות ביחס לנכס עצמו. הזכאי אשר החוזה שלו ניתן לאכיפה יזכה בנכס, ואילו הרוכש האחר יזכה לסעדים כספיים. אין כל מניעה במקרה כזה לקיים את שתי ההתחייבויות גם יחד (ההתחייבות למסור את הנכס לאחד, וההתחייבות לפצות בכסף את השני), ואין מקום להחיל את סעיף 9 לחוק המקרקעין. על-כן, התחרות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין היא תחרות ביחס לזכות האכיפה, בין שתי זכויות אכיפה נוגדות.

בשלב ראשון יש לבחון אם-כן איזה חוזה ניתן לאכיפה לפי דיני החוזים, דהיינו לפי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). רק בשלב השני, אם שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה כאמור, יש לבחון איזו זכות לאכיפה תגבר, וזאת לאור סעיף 9 לחוק המקרקעין. דהיינו, סעיף 9 לחוק המקרקעין מניח מקרה של שני חוזים הניתנים לאכיפה, ופותר את התחרות בנדון. אין הוא מבקש לחול כלל על מקרה שבו אחד החוזים אינו עובר את "סף האכיפות", למשל עקב כך שהאכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין (ראה פירוט אצל מ' דויטש קניין (כרך ג, 2006) בע' 271-273, 289-292).

הפסיקה המסורתית

העמדה שאותה הצגנו לעיל מעוגנת היטב בפסיקה. כבר בפרשת ורטהיימר הידועה (ד"נ 21/80), שנפסק בהרכב של חמישה שופטים) לא הייתה מחלוקת בין השופטים בהרכב על כך כי תנאי לזכיית הרוכש הראשון בעדיפות על-פי סעיף 9 לחוק המקרקעין הוא כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון לא ימנעו את אכיפת החוזה הראשון.

דהיינו, הרוכש השני זכאי לטעון כי אין זה צודק לאכוף את החוזה בין הרוכש הראשון לבין המוכר, על פי סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות). כאשר טענה זו מתקבלת, זכותו של הרוכש הראשון מסולקת מתחרות הזכויות. על גישה זו חזר ביהמ"ש לא פעם בהמשך (ראה, למשל, עניין רז (ע"א 839/90); עניין פומרנץ (ע"א 48/81)). המחלוקת לאורך שנים הייתה בשאלה אחרת, והיא אם ראוי כי שיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני יילקחו בחשבון כאשר נבחנת החלה של סעיף 9 לחוק המקרקעין. לאחר שבאופן עקבי הפסיקה סברה כי החלה כזו תנגוד את סעיף 9 לחוק המקרקעין, השתנתה הגישה בנדון בעניין הידוע של גנז (ע"א 2643/97), שבו ביהמ"ש קבע כי ניתן להתחשב, בהיקף כזה או אחר, גם בשיקולי צדק הנוגעים ליחסים הפנימיים שבין שני הרוכשים.

שינויה של הלכה?

ההתייחסות של המחוזי בעניין שחם לשיקולי הצדק באכיפה, נגעה לשיקולי צדק ביחסים הפנימיים שבין המוכר לבין הרוכש הראשון. התחשבות בשיקולים אלה מתיישבת היטב הן עם הפסיקה המסורתית בנדון והן עם הגיון דיני תחרות הזכויות, כאמור לעיל. בניגוד לקביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, אם כן, שלילת העדיפות של הרוכש הראשון כשזכותו כלפי המוכר אינה ניתנת לאכיפה לפי דיני התרופות, אין בה כדי לייתר את סעיף 9 לחוק המקרקעין.

הוראה זו תחול כאשר שני החוזים גם יחד ניתנים לאכיפה. זאת ועוד, גם אילו הדברים של ביהמ"ש המחוזי התייחסו לשיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, ניתן היה לקחת בחשבון שיקולים אלה, בעקבות הלכת גנז.

לכאורה, קביעת ביהמ"ש העליון בעניין שחם, שלפיה אין לקחת בחשבון את הסייגים לזכות לאכיפת חוזה במסגרת דיני העסקאות הנוגדות, היא בגדר הלכה חדשה. ברם, ביהמ"ש אינו מזכיר את הפסיקה המסורתית הנזכרת לעיל. אילו ביהמ"ש היה ער לכך שהוא משנה את ההלכה בנדון, ניתן להניח כי היה מתמודד עם פסיקה קודמת זו.

לדעתי, אם כן, אין לראות בפסק דין שחם בסיס לשינוי הדין הקיים, ואין גם מקום לשינויו של דין זה. נראה כי לאור כך שעיקר ההכרעה בפסק הדין נסב סביב ההיבט העובדתי, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה בסוגיה הנורמטיבית העקרונית, כאשר קבע את קביעתו.

כאמור, בעניין שחם הרוכש הראשון היה רוכש עסקי, בעוד שנראה כי הרוכש השני היה קשה-יום. האם יש ליתן לשיקולי צדק חלוקתי משקל בהכרעה? העליון לא נזקק לדון בכך, הגם שהעיר כי נראה שביהמ"ש המחוזי חתר לסייע לרוכש השני, מחמת היבט זה. השאלה אם ניתן לשקול שיקולי צדק חלוקתי בדיני העסקאות הנוגדות היא שאלה טעונה, אשר זכתה לדיון בספרות, ודורשת התייחסות נפרדת. אעיר, כי בהינתן הפתח שנוצר בהלכת גנז להחלת שיקולי צדק במישור היחסים הפנימי שבין הרוכש הראשון לבין הרוכש השני, יש להניח כי שאלה עקרונית זו תבוא לידי דיון פסיקתי בבוא העת.

המחבר הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"