שאלת הזכות לנכות מן ההכנסה החייבת במס הוצאות מעורבות, כלומר - הוצאות שיש בהן מרכיב עסקי ומרכיב פרטי גם יחד, נדונה לפני שנים רבות בפסיקה. הפסיקה קבעה, בתחילת הדרך, כי אם לא ניתן לערוך הבחנה מדויקת בין המרכיב העסקי לבין המרכיב הפרטי, תוך שמירה על רישום ראייתי כנדרש בספרים, לא תותר ההוצאה במלואה. יחד עם זאת, פרקטיקת המס וההסדרים בין הנישומים לבין רשות המסים התירו גמישות מסוימת בשאלה זו ופעמים רבות נמצא לה פתרון בהסדרי פשרה בין הצדדים.
אחד הדיונים המורכבים בסוגיית ההוצאה המעורבת היה בשאלת הזכות לניכוי הוצאות השגחה על ילדים. מורכבותו של הדיון היא, לאו דווקא, בשל הקושי המשפטי בנושא, אלא יותר בשל החשש מהשפעות הרוחב שלו. מחד, המדובר באחת הסוגיות הכואבות ביותר להורים היוצאים לעבודה, כאשר אינם זכאים לנכות הוצאות אלו מהכנסתם החייבת (בהנחה שהזכות העקרונית לניכוי הוצאות מתאפשרת אצלם). מאידך, החשש של רשות המסים מפגיעה בהכנסותיה בעקבות פניות של הורים לילדים קטנים אשר יהיו זכאים לניכוי הוצאות.
רשות המסים חלקה, מכל וכל, על הזכות לנכות הוצאות מטפלת וכיו"ב. באחד המקרים, בשל הנסיבות הייחודיות אף המשיכה בהליכים פליליים כנגד מי שניסה לדרוש בניכוי הוצאות כאלו (בדרך של הסתרתן) עד להרשעתו.
ניסיונות חקיקה רבים, שניסו להבטיח את הזכות לנכות את הוצאות ההשגחה על ילדים, כשלו ולא הגיעו לכלל מיצוי. פסק דינו של השופט מגן אלטוביה בפרשת ורד פרי מבקש למצוא את הפתרון לסוגיה בדרך ביניים תוך התחשבות בחלק מן ההוצאה שנועדה לצורך ייצור הכנסה והתעלמות מן הרכיב הפרטי בהוצאה. הניצחון החלקי של פרי רלבנטי הן למקרה ספציפי זה והן למקרים אחרים. "דרך הביניים" - גם אם יושמה במקרה שלא הוסכם על רשות המסים - מאששת ומאשרת, כמובן, את הדרך בה פועלת רשות המסים מזה שנים, כאשר נמצאים פתרונות בפשרה בדרך החיוב במס הכנסה. בחוק מס ערך מוסף זכה נושא הניכוי החלקי לפתרון חקיקתי מוסדר.
אם תאושר החלטתו של השופט מגן אלטוביה בבית המשפט העליון - וסביר מאוד להניח שרשות המסים תבקש להעביר את ההכרעה בו לבית המשפט העליון - הכרעה תקדימית זו עשויה להוביל למסקנות בהיבטים שונים, אך גם להותיר שאלות פתוחות.
למשל, פסק הדין עוסק עובדתית בשאלת ניכוי התרת הוצאות השגחה מהכנסתה של פרי. כידוע, לעתים, הזכות לניכוי ההוצאה והרצון לניכויה משתנה בין בני הזוג. מה אם בן זוגה לחיים של פרי - ואף בהסכמתה - היה מבקש את ניכוי התרת הוצאות ההשגחה? האם ההכרעה אמורה להשתנות בשעה שדווקא הגבר הוא המבקש את ניכוי ההוצאה ולא האישה? גם אם תאושר ההחלטה בבית המשפט העליון, האם ימשיך בית המשפט בכיוון, שנקבע בהלכת קלס, של קידום מעמד האישה, או שהכיוון הכללי, של קידום האפשרות ליציאה לעבודה ללא קשר למינו ולמעמדו המשפחתי של ההורה המבקש את ניכוי ההוצאה, הוא זה שיזכה בבכורה?
העוסקים במלאכת המשפט מודעים לעובדה, כי אם המחוקק לא ימצא את הדרך להסדיר באופן מפורש סוגיות שונות, בית המשפט יידרש להיכנס אליהן וימצא את פתרונן. זו דרכו של עולם והיא אף מתבקשת. יחד עם זאת, "חקיקה שיפוטית" מתייחסת, בדרך כלל, לעובדות הרלבנטיות העומדות בבסיס המחלוקת. כל המבקש להחילה במסגרת הסדר רחב יותר צפוי להיתקל בקשיים פרשניים רבים. המסקנה המתבקשת היא, כי הגיעה העת שסוגיית הוצאות ההשגחה תוסדר באופן מפורש, ברור ומפורט בחקיקה. בשלב הנוכחי נראה שרשות המסים עשויה, גם היא, לרצות בקידום העניין במרץ רב.
הכותב עורך דין במשרד עו"ד ד. פוטשבוצקי