גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא תקדים מסוכן

אין להסיק מזיכויו של יוסף גרינפלד כי אין כיום מגבלה מעשית לשימוש במידע פנים

מתי פעולה לגיטימית בשוק ההון עלולה להפוך במודע או שלא במודע לעבירה על-ידי רוכש המניות? מתי רכישת מניות בשוק הופכת מהשקעה במהלך הרגיל של השקעה להשפעה בדרכי תרמית על שער המניות שהיא בגדר עבירה חמורה? כל ביקוש ורכישה של ניירות ערך בשוק יש בהם כדי להשפיע על מחיר המניה, ואין חולק על הלגיטימיות של מעשה הרכישה. השאלה הקשה במיוחד היא אימתי מתלווית לרכישה הלגיטימית גם כוונה של השפעה בדרכי תרמית שאינה לגיטימית.

שאלה דומה וחמורה לא פחות מתעוררת לגבי רכישת מניות על-ידי "איש פנים" בחברה המבקש להגדיל השקעתו והחושש מפעולות הרכישה בטענה האפשרית כי בעת הרכישה היה בידו מידע העלול להיחשב כמידע פנים ואז צפוי הוא לעונש מאסר של עד 5 שנים. שאלה זו במלוא חומרתה הועלתה לאחרונה בבימ"ש השלום בתל-אביב בעניינם של יוסי גרינפלד ואחרים, בעלי השליטה בחברת קרדן. ביהמ"ש תחם את הגבול בין רכישה לגיטימית של מניות על-ידי בעלי השליטה לבין רכישה שנתלווה לה מידע פנים.

רכישות המניות במקרה הנדון של קרדן נעשו בשנת 1998 ופסק-הדין ניתן ב-2008. עינוי דין כשלעצמו. מעיון בפסק הדין נראה כי לא נקבעה בו הלכה כה מרחיקת לכת אשר זעזעה את אמות הסיפים, זעזוע המצדיק דיון נוסף בערעור במקרה הנדון.

בית המשפט ניסה בשום שכל להעביר את קו הגבול בסוגיה סבוכה זו, בקובעו כי כל עוד מתלווה לקנייה רציונל כלכלי סביר, הרי ההנחה היא כי לא נעשה שימוש במידע פנים, ואילו העדרו של שיקול עסקי לגיטימי כשבצידו רצון להפיק רווח לא-לגיטימי, עשוי להפוך את הקנייה לפעולה אסורה על-פי חוק ניירות ערך. משהגיע ביהמ"ש למסקנה במקרה הנדון כי לקניית המניות היה בסיס עסקי וכלכלי לגיטימי אשר הצדיק מבחינת הרוכש את הרכישה, הגיע למסקנה שלפעולת הקנייה לא נתלוותה כוונה לבצע עבירה. כדי להגיע למסקנה שונה, על התביעה היה לשכנע את ביהמ"ש בראיות המבססות את יסודות העבירה של מידע פנים, ויסודות אלו לא הוכחו לדעת ביהמ"ש.

המידע שלו טענה התביעה התייחס לתוכנית לאיחוד הון המניות של קרדן בנות 1 ש"ח ו-5 ש"ח. הרכישות על-ידי הנאשמים נעשו עוד טרם גובשה התוכנית ונמשכו על פני זמן. לדעת ביהמ"ש, על ה"מידע הפנימי" להיות מגובש ולא בגדר רעיון כללי בדבר תוכניות בעתיד שטרם גובשו. מידע נוסף במקרה הנדון קשור לרה-ארגון של החברה, שלפיו תכננה החברה למכור את האחזקות המשותפות לחברה ולבעליה, אך זו הייתה מותנית בקיום עסקה עם חברת אזורים, ואילו עסקת אזורים הייתה מוטלת בספק עד הרגע האחרון. לפיכך, גם הרה-ארגון היה מוטל בספק ולא היה מקום לטיעון כי הנאשמים רכשו את מניות קרדן על רקע המחשבה של תוכנית שטרם גובשה.

מסקנת השופטת נעוצה בהיעדרו של לוח-זמנים לביצוע התוכנית. היא קובעת כי תוכנית עסקית בלא לוח-זמנים לוקה בחסר, ולפיכך המידע שהוצג לבנק אינו בגדר מידע מבוסס או תוכנית קונקרטית כלשהי. שכן, "מידע פנים" צריך להיות ברור ומוצק, על המידע להיות מגובש תוך שהוא מתווה תוכנית פעולה ברורה לביצוע העסקה, ובוחן את השיקולים שביסודה ואת האפשרויות לקיומה.

מהבחינה המהותית, קובעת השופטת כי הפרשנות שהעניקה המאשימה לתוכנית בטעות יסודה, יש בכך הרחבה של גבול ההגבלות והאיסורים על השימוש ב"מידע פנים". התביעה מפרשת פעילות עסקית מקובלת בשוק כפעילות פלילית, בניגוד לכוונת המחוקק. גישה מעין זו עשויה להיות בסיס נוח ל"מדרון חלקלק" המכוון אצבע מאשימה לעבר נתח נכבד של אנשי פנים, בלא עוול בכפם, ויוצר בקרבם חשש ממשי מפני ביצוע מסחר לגיטימי בניירות ערך, שמא ייפלו להגדרה המרחיבה שהעניקה התביעה לעבירה הפלילית.

המסקנה היא, אפוא, כי בהעדר תוכניות מגובשות החליט ביהמ"ש כי לא היה בהן משום מידע פנים, ומכאן הצדיק את זיכויים. מדובר אפוא במסקנות המבוססות ברובן על עובדות שנקבעו על-ידי ביהמ"ש, ולפיכך לא נראה כי ביהמ"ש לערעורים, אם יוגש ערעור, יבקש להתערב בהחלטות אלה.

ואכן גם אנשי אקדמיה מובהקים כפרופ' עמרי ידלין וד"ר אירית חביב-סגל מצדיקים בראיונות שנתנו ל"גלובס" את החלטת ביהמ"ש ומשבחים את ההבנה היסודית של ביהמ"ש - סגנית נשיא ביהמ"ש השלום, השופטת זיוה הדסי-הרמן - ואת ההחלטה האמיצה. מן הראוי לצטט את דברי שופטת ביהמ"ש, "אני חוששת כי אם נאמץ את גישת התביעה נחצה את הגבול, נגיע להפללה מיותרת ומזיקה של תחומי התנהגות מקובלים בתחום המסחר בשוק ההון, ונמצא מחטיאים את המטרה ופוגעים ביעילות שוק ההון".

מנגד, העלה לאחרונה פרופ' שמואל האוזר מהקריה האקדמית, את הטענה, כי מדובר ב"תקדים מסוכן". פרופ' האוזר אשר שימש בתקופה הרלבנטית ככלכלן ראשי של רשות ניירות ערך מגיע למסקנה מפסק הדין, כי "אין היום מגבלה מעשית לעשות שימוש במידע פנים, מצב שעלול להשפיע באופן הרסני על שוק ההון בכלל".

לנו יש ספק כי אכן זו המסקנה העולה מהחלטת ביהמ"ש, ולדעתנו אין לה תימוכין בפסק-הדין. האוזר מציע דרך ל"עבריין הפוטנציאלי" כלשונו, לתכנן באופן כללי, להשאיר הכול בערפל ואז לרכוש או למכור לפי העניין, תוך ניצול המידע העודף שברשותו ורק אז לפרסם את כל התוכנית. אם אכן יוכחו הדברים כפי שמציג המאמר, אין לי ספק כי מדובר בפעולות תרמית, אך לא כאלה הם פני הדברים במקרה הנדון וביהמ"ש קבע עובדות אחרות.

יחד עם זאת, איני רואה מקום להתרסה כנגד הרשות והפרקליטות כפי שנאמר על-ידי מספר מתראיינים בעקבות ההחלטה, ואיני רואה מקום לטיעונים בדבר "מפלה לאג'נדה של הפרקליטות ושל רשות ניירות ערך". מדובר במסקנות עובדתיות המתבררות בתהליך ארוך ומייגע של חקירה ראשית ונגדית באורח פומבי ובמשך חודשים רבים. זיכוי על-ידי ביהמ"ש אינו מורה בהכרח על כישלון התביעה והחקירה. אנו חייבים להיות גאים בדרך ניהול המשפט בישראל ובאומץ ליבם של שופטים, העמלים קשות להגיע לחקר העובדות ולחקר האמת. מקרה זה על עובדותיו אינו מצדיק את המשך המערבולת.

העניינים האלה עוסקים באחריות פלילית ואין עונשין על דברים שבלב. על מדינה דמוקרטית ונאורה להישמר מפני חציית הגבולות בין מעשה לגיטימי לבין עבירה פלילית.

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בת"א מתחזקות; מדד הבנקים עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב