האבק עוד לא שקע במהומה הפיננסית, אך כבר כעת ניתן לסכם ולומר שעיקרון השווקים החופשיים, בהם נקבע מחיר שוק לפי ההיצע והביקוש, קיבל מהלומה משמעותית ואיבד מהפופולריות שלו.
מידת ההתערבות של בנקים מרכזיים וממשלות בשוקי ההון והסחורות מזמן לא הייתה כה גבוהה. הנה דוגמאות בולטות לכך:
א. התערבות מאסיבית של הפדרל רזרב בשוקי האשראי:
שוק האג"ח האמריקני התייבש בבת אחת בחצי השנה האחרונה ומחזורי המסחר של מוצרים אג"חיים רבים צנחו בחדות. הבנקים, שהתרגלו לייצר מוצרים כאלה ולמכור אותם בשוק, נתקעו עם מלאי אדיר שלא נמכר וביצעו מחיקות רבות.
במארס החליט הבנק המרכזי לסייע לבנקים להחזיק במוצרים אלה, על ידי כך שסיפק להם אשראי זול כנגדם.
ב. התערבות ממשלתית בשוקי הסחורות:
העליות החדות בשוקי הסחורות בחצי השנה האחרונה חוללו מהומה בשווקי העולם, וייתכן מאד שחלקן נובעות מהשקעות ספקולטיביות של גופים פיננסיים.
בין אם זו השפעת ספוקלנטים ובין אם זו עליה ריאלית, לזינוק במחירים יש השלכות כלכליות מהותיות, בדמות עלייה בקצב האינפלציה בעולם, ובעיקר בשווקים המתפתחים, שבהם יש למזון נתח גדול מההוצאה הפרטית.
והנה שוב התערב הרגולטור: יצרניות מזון גדולות דוגמת סין, הודו וארגנטינה, התמודדו עם עלית המחירים באמצעות העלאה של מכסי היצוא, וזאת כדי למנוע הוצאה של תוצרת חקלאית משטחן, ובכך הוזלת מחיר המזון לתושביהן. לדוגמה, מחיר האורז בעולם עלה פי שניים בשנה האחרונה, ואילו בסין עלה מחירו בכ-3% בלבד.
ג. הלאמה של אוצרות טבע
בשוק המחצבים נעשו בשנים האחרונות מיזוגים ורכישות שהקימו חברות ענק אשר כוחן בשוק עצום. הדבר נכון בעיקר בסקטור המתכות התעשייתיות.
למשל, חברת CVRD הברזילאית בעלת מכרות עפרות הברזל, לדוגמה, העלתה את מחיריה בכ-65% לעומת 2007. היצרנים האוסטרליים של אותו חומר, אינם מסתפקים בכך ודורשים 80% תוספת.
לנוכח עליות חדות שכאלה קל להבין את מהלך הבזק המשותף של ממשלת סין וענקית הפלדה אלקואה האמריקנית. האחרונות מיהרו לקנות נתח בענקית המכרות האוסטרלית Rio Tinto כדי למנוע את רכישתה בידי חברת BHP Billiton שכבר נחשבת לחברת הכרייה הגדולה בעולם, ושהייתה מעצימה עוד את כוחה בשוק ואת יכולתה להעלות מחירים.
ד. גם בישראל
נגיד בנק ישראל בראותו את ערכו של הדולר צולל, התערב במסחר במט"ח תוך נקיטת צעדים גלויים בניסיון להחליש את כוחו של השקל. בסוף השבוע החולף, החרו והחזיקו אחרי פישר מנהיגי ארגון 7G שהכריזו שלא יניחו למטבע האמריקני להמשיך ולהיתדרדר.
רוח גבית לא צפויה למהלכי ההתערבות בשוק החופשי הגיעה מהמשקיע האגדי ג'ורג' סורוס אשר צוטט בעיתונות כאומר שבמשברים חריפים מהסוג שאנחנו חווים באחרונה, אין לסמוך עוד על "היד הנעלמה" (מושג המבטא בתרבות שוק ההון האמריקאית את כוחות השוק העצמאיים), ויש לנקוט עמדה ולהתערב כדי למנוע הרס ונזק חמורים מדי.
אני סבור שהלקח שיש ללמוד מהמשבר הוא שהשלטון צריך לשקול היטב את המדיניות שהוא נוקט, הן בשלב החקיקה והפיקוח והן בשלב שכבר נדרשת התערבות.
פיקוח רופף על הבנקים בארה"ב היא הגורם העיקרי במשבר הפיננסי הנוכחי. ואפשר גם חקיקה רופפת בתחום המיזוגים והרכישות הפיחה רוח ביצירת גופי ענק עם כוח תמחור גבוה מדי בתחום המחצבים.
בשלב ההתערבות קשה יותר לבקר את פעולות הרגולטור, שכן לרוב מדובר בניסיון לטפל בבעיות מהותיות שלא ניתן לדחותן.
עם זאת, גם כאשר ההתערבות נדמיית כהכרחית, כפי שהייתה במשבר האחרון, יש לשקול היטב את התועלת שבהתערבות בשווקים מול נזקים אפשריים. למשל, יש טענה שסבסוד האתנול על ידי ממשלת ארה"ב, הוא מהגורמים המשמעותיים בהתייקרות סחורות חקלאיות, בעיקר התירס וקנה הסוכר.
ערן כהן הוא מנהל דסק חו"ל בקרנות נאמנות במגדל שוקי הון